חידושים ומאמרים

זכרון דברים- אל תעשו את הטעות הזאת

5/5/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים ועו"ד חיה שאבי   |   עסקאות נדל''ן  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

זכרון דברים הינו מסמך שנהוג לערכו במהלך משא ומתן במסגרת עסקאות שונות, ובייחוד בעסקאות מקרקעין.

זכרון דברים, לכאורה, אין בו כל טעם לפגם. הוא מסכם ומארגן את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים עד לאותו שלב, ותו לא. אולם, בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע שיתכן בהחלט כי זכרון הדברים ייחשב על ידי בית המשפט כחוזה מחייב בין הצדדים, אשר נסיגה ממנו מהווה הפרת חוזה ומזכה את הצד הנפגע מההפרה, בפיצויים ו/או באכיפת ה"חוזה".

בתי המשפט קבעו שני מבחנים לאורם ייבחן זכרון הדברים לשם סיווגו כאחד משלבי המשא ומתן, או כחוזה מחייב.

המבחן הראשון הוא מבחן גמירות הדעת של הצדדים. במסגרתו יבחן בית המשפט את כוונת הצדדים כפי שזו משתמעת מהתנהגותם לפני, בשעת ולאחר עריכת זכרון הדברים, וכן מתוכנו של המסמך. לדוגמה, תשלום מקדמה בעת עריכת המסמך או בירור שיעורי המס שיחולו על העסקה, יהוו אינדיקציה לכך שהצדדים התכוונו ליצור ביניהם קשר חוזי מחייב.

חשוב לדעת בהקשר זה כי חסרונה של חתימה על זכרון הדברים, אינו מהווה "ביטוח" מפני מתן תוקף למסמך! לא פעם, ניתן תוקף לזכרון דברים על אף שלא נחתם על ידי הצדדים:

ב-עא 158/77 חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק), פ"ד לג(2) 283, נקבע, כי המסמך לא טעון חתימת הקונה, ובאשר לחתימת המוכר- הותיר בית המשפט את השאלה בצריך עיון. מאוחר יותר, ב-ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת , מד (1) 057 נקבע, כי "חתימה על גבי המסמך איננה מהווה תנאי לעמידתו של המסמך במבחנו של סעיף 8 לחוק המקרקעין", סעיף זה דורש, כי עסקה במקרקעין תעוגן במסמך בכתב.

כמו כן בפסק דין בוטקובסקי מפנה השופט א' מצא לדברי השופט א' ברק בפסק דין קניג נ' כהן "יותר מקובלת עלי, לעניין זה, גישתו של השופט ברק, אשר הובעה (בהקשר ענייני שונה) בד"נ 40/80[15], בעמ' 724-725: "אכן, אין כל קדושה בחתימה…".

לפיכך, למרות חשיבותה של החתימה בכך שהיא מעידה, בדרך כלל, על גמירת הדעת של צדדים להסכם, במקרים מסוימים לא ישפיע חסרונה על תוקפו של ההסכם.
במידה ובית המשפט יסיק מהמבחן הראשון כי הצדדים התכוונו ליצור ביניהם קשר משפטי מחייב, ימשיך הוא לבחון את תוקף זכרון הדברים על פי המבחן השני- מבחן המסוימות.

מבחן המסוימות בוחן האם קיימת הסכמה בזכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה, שהרי לא יתכן שאדם יראה עצמו כקשור בחוזה מחייב בעוד שלא סוכמו פרטי העסקה הבסיסיים ביותר. בהקשר זה חשוב לציין כי יש אפשרות, בתנאים מסוימים, להשלים, מכוח חוק, פרטים החסרים בזכרון הדברים, אף אם הם מהותיים וחיוניים. לדוגמה, אם לא הוסכם על מועד תשלום יתרת המחיר, יוכל בית המשפט לפנות להוראת סעיף 21 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, לפיה "המחיר ישולם במועד מסירת הממכר". במקרים כגון דא, חסרונו של הפרט המהותי לא יפגום בתוקף זכרון הדברים.

במקרים רבים קבעו בתי המשפט כי זכרון דברים מחייב את הצדדים. קביעה כזו עשויה להיות בעייתית ביותר כיוון שבדרך כלל ישנם עוד נושאים רבים וחשובים שהצדדים מעוניינים להסדיר ביניהם, מלבד הסכמתם העקרונית לעסקה ולפרטיה הבסיסיים, והנה הם מוצאים את עצמם מחויבים לעסקה מבלי שנושאים אלו באו לידי ביטוי, וכן כוח המיקוח של כל צד לגבי הפרטים החשובים לו נמוך משמעותית כאשר הוא כבר מחויב לעסקה.

על כן, רצוי להימנע מעריכת זכרון דברים, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה הן בדיני החוזים והן בתחום בו נעשית העסקה (מקרקעין וכדו'). עורך הדין ידאג להבטחת האינטרסים של הצד או הצדדים אותם הוא מייצג, מבלי לפגוע בחירותם שלא להתקשר בחוזה טרם סוכמו כל הפרטים החשובים בעיניהם.

במידה וכבר חתמתם על זכרון דברים, והנכם מעוניינים לסגת מהעסקה, או שהנכם מעוניינים לקיימה אל מול צד אשר מתנער ממנה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בנושא בו נעשית העסקה אשר יאתר את הנתונים המתאימים להשגת מבוקשכם מבית המשפט.

המאמר נכתב על ידי עוה"ד רגב אלקיים וחיה שאבי ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

האם ניתן לבטל מינוי בן ממשיך

4/5/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

פעמים רבות הורים, ברי הרשות במשק, אשר מינו את בנם כ-'בן ממשיך', מעוניינים לחזור בהם מהמינוי מסיבות שונות. האם קיימת להם האפשרות לחזור מן המינוי או שמא המינוי הוא סופי וחלוט ואין דרך חזרה הימנו?

'בן ממשיך' הוא בן אשר מתמנה על-ידי ההורים, בעלי זכויות בר-הרשות במשק חקלאי, כממשיך למשק החקלאי.  מינוי 'בן ממשיך' ע"י ההורים נובע מסיבות שונות. יש הורים שממנים את הבן כ-'בן ממשיך' מתוך מטרה שהבן הממשיך יקבל לידיו את כלהזכויות במשק לאחר פטירת ההורים והוא ימשיך ויעבד ו/או ינהל את המשק. ישנם הורים אשר ממנים 'בן ממשיך' במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד אותם ולתמוך בהם לעת זקנתם. ישנם הורים אשר ממנים את הבן הממשיך לצורך פורמאלי, כגון לשם קבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה.
הסכם 'בן ממשיך' מהווה הסכם מתנה
להלכה נקבע, כי המתווה הנורמטיבי לבחינת הסכם 'בן ממשיך' הנו כהסכם מתנה. {ראו: ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385.
הסכם ה-'בן ממשיך' חוסה בצילן של שתי הוראות חוק: חוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ובהיעדר הסדר ספציפי בחוק המתנה, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם {ראו: ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154}
על-פי סעיף 2 לחוק המתנה, "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".
על-פי סעיף 6 לחוק המתנה, "הבעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל – בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".
משהוקנתה המתנה למקבל, הרי שהמתנה נגמרה, הושלמה, ולפיכך נותן המתנה אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה. {ראו לעניין זה: מ' ראבילו חוק המתנה תשכ"ח-1968 פירוש לחוק החוזים (מהדורה שניה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1996}
יחד עם זאת, יש להבדיל בין הקניית מתנה ובין התחייבות ליתן מתנה. במקרה האחרון, יכול מי שהתחייב לתת מתנה לחזור בו מהתחייבותו בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק המתנה:
5(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
5(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן" .
הקניית המתנה מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל
הקניית המתנה בהקשר של מינוי בן ממשיך מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי 'בן ממשיך'. {הלכה בעניין זה נקבעה ע"י כבוד השופט אנגלרד בע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385}
עולה מהאמור לעיל, כי ככל ומינוי הבן הממשיך אושר ע"י הגורמים הרלוונטיים, ובהם מנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות לטענות הצדדים בנוגע לשינוי מצבם לרעה לאחר חתימתם על ההסכם כמו גם לטענתם בדבר התנהגותם המחפירה של הנתבעים כלפיהם, הואיל ואלו רלוונטיות רק במקרה בו מדובר בשלב של התחייבות ליתן מתנה.
בדיקה של נותני המתנה: האם הבן הממשיך (מקבל המתנה) הפר את ההסכם (?) האם ההפרה מהווה טעם לחזרה מן המתנה ולביטולה (?)
על המבקש ביטול מינוי הבן הממשיך לבדוק האם נכרת חוזה בין ההורים ובין הבן הממשיך (בכתב ו/או בע"פ ו/או ע"פ התנהגות הצדדים).
ככל ונכרת חוזה כאמור, עילת הביטול תלויה, קודם כל, בתנאי החוזה, ובקיומו או הפרתו. לדוגמא, כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו מתחייבים בחוזה לדאוג כלכלית להורים והם אינם עושים כן – יכול הדבר להקנות זכות לביטול החוזה.
ראוי לציין בעניין זה, כי לא כל הפרת החוזה ע"י הבן הממשיך מהווה עילה לחזרה מן המתנה. בתי המשפט נוהגים לבדוק היטב מה היא ההפרה והאם היא חמורה עד כדי שהיא מהווה עילה לביטול המינוי.
אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
גם במקרה ובו הבן הממשיך הפר, לכאורה, את התחייבותו ע"פ ההסכם (בן ממשיך), עדיין אין בכך כדי להביא לביטול מינויו כבן ממשיך. בתי המשפט עורכים אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
במתנה על תנאי, משהפר מקבל המתנה את התנאי עומדת לנותן המתנה הזכות להשבתה בעוד שבמתנה שבצידה חיוב, משלא קיים מקבל המתנה את המוטל עליו במסגרת ההסכם, אזי אין נותן המתנה רשאי לבטלה ולזכות בהשבתה אלא לכל היותר עומדת לו הזכות לתרופות הרגילות בגין הפרת החיוב כדוגמת אכיפת החיוב, ביטול החיוב, פיצויים בגין הפרת החיוב וכיו"ב
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154.
·         ע"א 495/80 ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370.
·         מ' ראבילו, חוק המתנה, תשכ"ח-1968 עמ' 310.
ההכרעה בשאלה האם מדובר במתנה על תנאי או מתנה שבצמוד לה חיוב, נעשית על פי כוונת הצדדים כפי שניתן ללמוד עליה מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך בחינת אומד דעתם של הצדדים ובחינת הראיות. בפסיקה נקבע עוד, כי יש להעדיף את הפירוש המקיים את המתנה.
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         י' ויסמן, דיני קניין – בעלות ושיתוף, חלק ב, עמוד 106.
·         ע"א 36/86 מני ואח' נ' מני , פ"ד מא(1), 248.
ביטול מינוי 'בן ממשיך' בשל פגמים יסודיים שנפלו בהסכם שבין הצדדים
כאמור לעיל, הסכם מתנה חוסה בצילן של שתי הוראות חוק, חוק המתנה וחוק החוזים. ככל והמסקנה תהא, כי על פי חוק המתנה אין התובעים יכולים לחזור בהם מן ההסכם, המבקש ביטול מינוי 'בן ממשיך' יכול לטעון לפגמים שנפלו לדידו בכריתת ההסכם (ככל והיו פגמים).
דוגמאות בולטות לטענות הורים ברי רשות המבקשים לבטל מינוי בן ממשיך הנן, כי החוזה בינם ובין הבן הממשיך נכרת/נחתם למראית עין בלבד (סעיף 13 לחוק החוזים). טענה נוספת המועלית ע"י ההורים (ברי הרשות) השכם וערב הנה, כי מינוי הבן כבן ממשיך נעשה כתוצאה מטעות (סעיף 14 לחוק החוזים) ו/או הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים) ו/או כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים) ) ו/או עושק (סעיף 18 לחוק החוזים).
להלכה נקבע, כי הבדיקה אם נפל פגם בכריתת חוזה המתנה, תעשה על פי הוראות חוק החוזים  (חלק כללי) {ראו: ע"א 495/80ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370}
להרחבה בסוגיית החתימה על חוזה מתוך טעות ו/או הטעיה ראה:
·         ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, דין הוצאה לאור בע"מ, עמוד 277.
·         ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב פ"ד מ (4) 533.
·         ע"מ 1094/06 (י-ם) פלוני נ' פלונית בעמ' 210.
טענה נוספת אפשרית לביטול מינוי בן ממשיך כתוצאה מפגם בחוז\ה שבין הצדדים עולה כאשר אחד ההורים (ברי הרשות במשק) אינו חתוםעל המסמכים הנדרשים. חוסר חתימה של הורה אחד יכול להוות חוסר מינוי מלכתחילה.
יצוין, כי נטל ההוכחה כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם המתנה מונח על כתפי ההורים נותני המתנה (ראו: ע"א 404/82 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא (2) 477).
לסיכום, מינוי 'בן ממשיך' הוא צעד בעל משמעויות והשלכות רבות הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות, ורצוי מאוד שההתקשרות בין הצדדים תהיה בכתב ומפורטת, אשר תאפשר לצדדים, במקרים מסוימים וחריגים, לחזור בהם מהמינוי. שני הצדדים צריכים להיות ערים לעובדה, כי מינוי הבן הממשיך, אינו מינוי בלתי חוזר, וכי במקרים מסוימים ניתן להורה לבטל את המינוי.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הקלה משמעותית בהצבת מתקנים סולאריים

28/4/2011   |   מאת: עו"ד איתי שרף   |   דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

צעד חשוב ומשמעותי בקידומה של יצירת אנרגיה מתחדשת ונקיה נעשה ביום 3.4.2011, עם חתימתו של שר הפנים, מר אלי ישי, על תקנות התכנון והבניה (עבודה מצומצמת), שמקלות באופן יחסי את אפשרות הצבת מתקנים סולאריים ללא צורך בקבלת היתרי בניה להצבתם.

עד לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות, נדרש היה לקבל היתר בניה על מנת לאפשר את הצבתם של מתקנים סולאריים על גבי גגות עסקים, מבנים חקלאיים או מבני תעשייה.
מטבע הדברים וכנהוג במחוזותינו, השגתם של היתרי הבניה לצורך הצבת המתקנים הסולאריים לא היתה קלה, וחייבה צלילה את מעמקי הבירוקרטיה הישראלית במלוא הדרה. מכשול זה היווה חסם מהותי בהגברת יצור החשמל מאנרגיה סולארית, שפגע במדיניות המוצהרת של ממשלות ישראל משנת 2002, להגביר את הפקת החשמל מארגיה מתחדשת.

התקנות החדשות שנכנסו לתוקף מאפשרות לקצר את ההליכים הבירוקרטיים, ומתירות לקבל היתרים להצבת מתקנים סולאריים ללא היתרי בניה במסלול הרגיל להשגתם.

בעוד שהתקנות הישנות התייחסו לגודל מתקן הפקת האנרגיה, שמגודלו נגזרה הדרישה להיתר בניה במסלול הרגיל, מתייחסות התקנות החדשות להספק האנרגיה המופקת מהמתקן. זהו החידוש המהותי.

כעת לפי התקנות החדשות, יכולים יזמים, אנשים בעלי זכויות בשטחים חקלאיים ו"סתם" אנשים פרטיים, להציב על הגגות בשטחיהם מתקנים סולאריים בעלי הספק של עד 50 קילו-ואט לשעה ללא צורך בהיתרי בניה בפרוצדורה המורכבת והמסורבלת, אלא בדרך קלה ויעילה הרבה יותר.

אין ספק, שהתקנות החדשות מסירות חסמים משמעותיים שהקשו ואף מנעו במקרים רבים את האפשרות של הפקת החשמל מאנרגיה סולארית, ועל כך יש לברך, אולם קיימים עוד חסמים נוספים שמחייבים את התייחסות המחוקק בכדי לבצע מהפכה ממשית בתחום.

משרדנו מייצג בעלי נחלות ושטחים חקלאיים, וכן בעלי שטחים תעשייתיים שונים בתהליך לקבלת היתרים להצבת מתקנים סולאריים ובמשאים ומתנים המסחריים אל מול חברות שעוסקות בהפקת אנרגיה סולארית.

נכתב ע"י עוה"ד איתי שרף ורגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לשם מה נחוץ לערוך צוואה?

27/4/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

צוואה הינה מסמך בעל תוקף משפטי הקובע מה ייעשה ברכושו ובממונו של אדם לאחר מותו.באמצעות הצוואהרשאי המצווה להעניק את רכושו לאנשים ו/או לארגונים לפי בחירתו.
חוק הירושה מכיר בקיומן של ארבע דרכים לעריכת צוואה.
· צוואה בפני עדים - צוואה אשר נחתמת במעמד שני עדים אשר אינם נהנים ומוטבים במסגרת הצוואה, ואשר יאשרו בחתימתם על הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וכי חתם עליה מרצונו החופשי. רצוי, כי הצוואה תאושר ע"י עו"ד אשר יוודא את זהות המצווה והעדים.
· צוואה בכתב יד -  צוואה הנערכת בכתב ידו של המצווה ונושאת תאריך בכתב ידו של המצווה ואת חתימת המצווה. צוואה זו אינה דורשת נוכחותם של עדים.
· צוואה בפני רשות - צוואה זו נערכת כאשר המצווה מתייצב בפני רשותשיפוטית מוסמכת ומצווה צוואתו. רשות זו יכולה להיות הרשם לענייני ירושה, נוטריוןרשם בית המשפט או שופט, ועל הרשות לרשום את הצוואה כלשונה לאחר שהקריאה אותה בקול רםקריאה שנייה. צוואה זו אינה צריכה להיות חתומה על מנת להיות ברת תוקף משפטי.
· צוואה בעל פה  כאשר המצווה כבר ניצב בפני המוות ושעותיו ו\או ימיו ספורים, רשאי הואלצוות צוואה בעל פה באזני שני עדים, אשר רושמים את דבריו, חותמים על זיכרון הדבריםומגישים אותו לרשם לענייני ירושה. יצוין, כי צוואה מסוג זה בטלה תוך 30 יום משחלפו נסיבות ה"איום" על חיי המצווה, אם זה נשאר בחיים.
ניסוח צוואה מומלץ לכל אדם בוגר, ואינו שמור רק לאנשים הנמצאים על ערש דוויי. אמנם צעירים רבים אינם מנסחים צוואהמפני שהם חשים שהמוות 'רחוק' מהם, אך מאוד רצוי לכל אדם בגיר לשמור על מידה של ביטחון וודאות, שהרי לא ניתן לדעת לאן החיים יובילואותנו.
ניסוח צוואה מעניק למצווה מידהרבה של שליטה בחייו גם לאחר לכתו, ולכן מדובר בצעד חשוב ביותר. ניסוח צוואה הינו מעשה מומלץ עבור כל אדם המעוניין כי ידאגו ליקיריו גם לאחר שהוא עצמו לא יוכל כבר לעשות זאת.
דרך הצוואה האדם מבטא את רצונו ודואג כי זה יקבל תוקף משפטי ומוסרי כאשר האדם עצמו כבר אינו שם בכדי לדאוג בכוחות עצמו להתנהלות התואמת את ראות עיניו והשקפת עולמו.
 
מה המצב המשפטי כאשר הנפטר לא הותיר צוואה?
על פי חוק הירושה, אדם שלא הותיר צוואה, ירושתו תתחלק בין אשתו מצד אחד (מחצית מעיזבון) לבין כל ילדיו, מצד השני (יתר הילדים, יחד, מחצית מהעיזבון בחלקים שווים).
במידה והנפטר לא הותיר אישה ו/או ילדים, ירושתו תתחלק בהתאם לקבוע בחוק בירושה (כללי הפרנטלות) שעיקרן, בתמצית, כדלקמן:
המעגל הראשון של היורשים – ילדיו של המוריש. היינו, נפטר אדם – ילדיו הם היורשים הטבעיים.
המעגל השני של היורשים – הוריו של המוריש וזאת במידה ואין למוריש ילדים או נכדים, או אחיו של המוריש אם אין למוריש הורים.
המעגל השלישי – הסבים והסבתות.
כאמור לעיל, במידה וקיים בן זוג, הרכוש יתחלק בין בן הזוג לבין היורש ע"פ הקרבה.
מדוע חשוב לכתוב צוואה ?
מי שאינו עורך צוואה, מסכים, הלכה למעשה, כי רכושו יתחלק בין היורשים בהתאם לקבוע בחוק.  אם נרצה להיות בטוחים שרכושנו יתחלק בהתאם לרצוננו לאחר שנלך לעולמנו, עלינו לכתוב צוואה.
לדוגמא, אם אדם מעוניין להעניק את כל רכושו לבת זוגו, הוא מחויב לכתוב צוואה, שכן, אי כתיבת צוואה תחלק את רכושו בין רעייתו ובין ילדיו, ורעיתו תהיה תלויה בחסדי ילדיו. במקרה זה, רעייתו לא תוכל למכור את ביתה בהיות ילדיה חלק מבעלי הזכויות בדירה, והיא תצטרך את אישור ילדיה ואת אישור בית המשפט (במקרה וילדיה קטינים).
כמו כן, על האדם לשאול עצמו האם הוא מעוניין להעניק לאחד מיקיריו יותר מהאחרים? האם אחד מילדיו זקוק לעזרה רבה יותר מיתר אחיו? האם יש מישהו מהילדים שטיפל בו יותר ולו הוא מעוניין לצוות יותר?  תשובה חיובית לאחת מהשאלות הנ"ל (ודומיה) מחייבת עריכת צוואה.

חשיבות נוספת לכתיבת צוואה הנה באפשרות המצווה להתנות את קבלת הירושה בתנאים מסוימים כגון, קבלת בית בירושה אשר ניתן יהיה למכור אותו רק לאחר תקופה מסוימת.

ראוי לציין בעניין זה, כי לא ניתן יהיה לקבל כל תנאי בצוואתו של המוריש. כלומר, צוואה אשר תכלול בתוכה תנאים אשר כביכול נוגדים את תקנת הציבור, סיכוייה תיפסל גדולים.
כתיבת צוואה עשויה למנוע סכסוכים רבים בין היורשים לרבות נתק מוחלט בין בני המשפחה.
כתיבת צוואה עשויה למנוע תשלומי מס מיותרים.
באמצעות עריכת צוואה הנפטר יכול להוריש חפצי אומנות ו/או יודאיקה וכיו"ב לאחד מהילדים שהמצווה יודע שהוא ישמור עליהם ו/או על ערכם.
לסיכום, הצורך בצוואה הוא צורך בסיסי וחיוני לכל אדם. היעדר צוואה יכולה לגרום למצב של חלוקת רכושו של אדם שלא על פי רצונו, ולמעשה לחוסר צדק ועוול רב, מחד, ולבזבוז כספים ומשאבים מאידך.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אכיפה בררנית כעילה לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק

13/4/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   אחר  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

רשויות המדינה המופקדות על אכיפת החוק מחליטות , לעיתים, להגיש כתבי אישום תוך אפליית הנאשם ותוך מניעתם להגיש כתבי אישום כנגד גורמים אחרים שעברו עבירות דומות או זהות.

פעולות רשויות המדינה, כאמור לעיל, עומדות, בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומנוגדות לעקרון השוויון הנגזר מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הלכה פסוקה היא, כי כל דבר חקיקה מתפרש באופן שתכליתו הנה להגשים וליצור שוויון בין אדם לבין חברו ולא להפלות ביניהם, וכל סמכות שלטונית הפועלת מכוח הוראת חוק כלשהי, חייבת לפעול בשוויוניות, שאם לא תחרוג מסמכותה.
ראו: בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו (1) 191.
לפיכך, החלטה מפלה היא החלטה פסול, ומטבע הדברים כללים אלה חלים גם בסוגיית ההעמדה לדין.
כבוד השופט זמיר קבע בבג"צ 6396/96 זקין אח' נ' ראש עיריית באר-שבע , פ"ד נג(3) 289, כי :
"אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרך כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני. די בכך ששיקול כזה, גם אם אינו שיקול יחיד, הוא השיקול המכריע (דומיננטי) בקבלת החלטה לאכוף את החוק. אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה".
בעניינה של החלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק מטעמי הפליה ואכיפה בררנית, יפים דברי המלומד נקדימון שגב, בספרו 'הגנה מן הצדק':
"אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם" (השופט ברק בבג"ץ 933/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד מב(2) 309, 33). לגבי עקרון השוויון, שמכוחו אסורה ההפליה הפסולה, נאמר כי הוא "אינו עוד ערך בין ערכי היסוד של חברה מתוקנת, אלא הוא בעצם התכלית של חברה כזאת או התכלית של המשפט בחברה, ככל שהמשפט מבקש לעשות צדק".
בבג"צ 935/89 אורי גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, מד (2) 485, קבע כבוד השופט ברק, כי מאשימה מחויבת לפעול מתוך שוויון וללא הפליה בהפעלת שיקול דעתה.
עוד קבע כבוד השופט ברק, כי הפעלה ראויה של ההליך הפלילי מבוססת על אמון הציבור ברשויות התביעה, ועל אמונה והנחת היסוד, כי הן מקבלות את החלטותיהן מתוך שוויון. הגשת אישומים בדרך מפלה ובררנית פוגעת באמון הציבור ברשויות התביעה וטומנת בחובה קושי משולש:
·      ראשית, שימוש מפלה בכוח התביעה פוגע בהנחות שביסוד הענקת שיקול הדעת השלטוני לתובע.
·      שנית, הפליה בהגשת אישומים פוגעת באמון שהציבור רוחש לרשויות התביעה בפרט ולרשויות שלטון בכלל, ובכך מכרסמת בעבותות הקושרים בין בני החברה;
·      שלישית, הפעלה לא שוויונית של כוח התביעה פוגעת בכוח המרתיע של המשפט הפלילי.
נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט שמגר קבע שם, כי "מן הראוי לבחון, אם אנשים, שעשו מעשי עבירה דומים או זהים, זוכים ליחס דומה או זהה מצד הרשויות המופקדות על אכיפת החוק.
כבוד הנשיא שמגר הוסיף, כי עוד ביום 1.1.72, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה הוא העביר הנחיה כדלקמן (הנחיה 50.050):
"נזק לאינטרס הציבורי אין ביטויו דווקא בכך שעבריין פלוני, שלא יעמוד לדין, יעבור עבירה נוספת. פירושו גם פגיעה באימונו של הציבור כי אכן נעשה צדק, וכי השלטונות אינם נוקטים אמת מידה של איפה ואיפה. הכלל לפיו צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות כי נעשה, הוא מורה דרך שמקומו לא רק בעגה המקצועית של המשפטנים, אלא הוא גם קנה מידה מעשי וחיוני לשליחי ציבור העוסקים בהשלטת משפט. השלטת משפט נעשית לא רק למען הענשת עבריינים אלא גם לשם מניעת עבירות נוספות, ואין מניעת עבירות, כאשר מאבד הציבור אימונו בדרכי פעולתן של הרשויות המשליטות את המשפט'… תחושה של היעדר שוויון בהפעלת החוק חותרת תחת האמון שהציבור רוחש לרשויות המשפט".
בבג"צ 53/96 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר, פ"ד נב(2) 1, קבע בית המשפט, כי  "אכיפה סלקטיבית בלתי שוויונית של חוק לא תסכון ולא תעמוד".
בע"פ 5855/02, מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 777 קבע בית המשפט, כי אכיפה בררנית פסולה עשויה לגרור (במקרים מסוימים) את ביטולו של כתב אישום:  
"בדומה לאמת המידה שעל פיה מנחה בית המשפט את עצמו, לעניין ביקורתן של החלטות מינהליות אחרות, אף בביקורת החלטותיה של התביעה עשוי בית המשפט לבטל כתב אישום שהוגש – מטעמי הגנה מן הצדק – אם אכן שוכנע, כי בנסיבותיו של המקרה הנתון, ההחלטה להאשים את פלוני ושלא להאשים את אלמוני חורגת בבירור ממתחם הסבירות.
סבירותה של אכיפה חלקית מותנית, בראש ובראשונה, בעמידתה במבחנו של עיקרון השוויון. על התביעה חלה חובה להפעיל את סמכויותיה תוך קיום שורת השוויון בין חשודים ונאשמים… אכיפה בררנית פוגעת בשוויון"
"בהתייחס להלכה הפסוקה, לא ניתן לומר כי במקרה הנדון עסקינן בהתנהגות בלתי נסבלת של הרשות, ו/או, התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה והתעמרות בנאשם. כמו כן, אין לומר במקרה הנדון, כי המצפון מזדעזע ובימ"ש עומד פעור פה מול העובדות אשר הובאו בפניו. נהפוך הוא. במקרה שבנדון, כתב האישום מייחס לנאשם עבירות חמורות ביותר… תקיפה בנסיבות מחמירות, ותקיפה, ניסיון לתקיפה ואיומים.
הנכון היה, כי עניינו של הנאשם ישמע עד תום, וכי תינתן הכרעת דין בעניינו….
עם זאת, מצאתי כי לא ניתן לומר, כי אין במקרה שבפני משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות. נהפוך הוא. ניתן לומר כי במקרה זה תחושת הצדק נפגעת.
…..אין ספק כי המעשים המיוחסים למתלוננת ולבנה בתיק שבוטל, חמורים ביותר.
…אין ספק, כי האינטרס הציבורי הוא, כי אם עבריין ימצא אשם בדין הוא יתן את הדין בגין מעשיו הרעים.
עם זאת, האינטרס הציבורי הוא כי צדק יעשה ויראה.
מראית פני הצדק דורשת כי דין שווה יהיה לנאשמים, אשר עניינם זהה. משמע, מראית פני הצדק דורשת, כי לא יופלה נאשם אחד מאחר, נאשמים שעניינם זהה.
למען הסר ספק, הפליה היא בין שווים. אין לטעון טענת הפליה כאשר יש שוני בין הנאשמים, או בין העבירות המיוחסות להם.
…..לדידי, במקרה שבנדון, נפגם חוש הצדק הטבעי.
לאור האמור, על אף שעניינו של הנאשם איננו נכנס בגדר מעשה בלתי נסבל של הרשות. כמו כן, אין לומר, כי עסקינן בהתנהגות שערורייתית, ו/או רדיפה אחר של הנאשם. כמו כן, אין לומר כי אין אפשרות ליתן לנאשם לנהל משפט הוגן, אני סבורה, כי חוש הצדק מורה, כי יש להורות על ביטול כתב האישום, וכך החלטתי.
סוף דבר. אני מורה על ביטול כתב האישום מהטעמים של הגנה מן הצדק" (הדגשות אינן במקור – ר.א)
"המאשימה לא רק נמנעה מלהעמיד את אולג לדין בגין החבלות שגרם לג'ול, נהפוך הוא, הגישה כתב אישום נגד ג'ול בגין עבירת הדחיפה לאולג.
נראה לי כי התנהגות המאשימה בלתי נסבלת ויש בה פגיעה קשה בחוש הצדק וההגינות, ואף מקוממת. הדעת אינה סובלת להפלות את ג'ול לרעה לעומת אולג ולהעמיד לדין את האדם שביצע עבירה פשוטה ולהימנע מהגשת כתב אישום נגד האדם שביצע תקיפה חבלנית.
סבורני, כי בענייננו בדומה למה שנקבע בת.פ. 1704/98 (חיפה) דהן נ. מדינת ישראל (לא פורסם): "מראית פני הצדק דורשת כי דין שווה יהיה לנאשמים".
לפיכך ובהתבסס על העקרון שנקבע בהלכת יפת, ומכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, אני מורה על ביטול כתב האישום נגד ג'ול".
ראו עוד: ת.פ. 1978/01 (נצרת), מדינת ישראל נ' טנוס רמזי, מתוך: www.lawdata.co.il
בת.פ. 608/04 (קרית גת), מדינת ישראל נ' נג'יב, החליטה כב' השופטת נצר, כי גם מקרה בו מחקה המאשימה בכתב האישום, אישומים, מטעמי בריאות, נגד אחד מתוך שלושה נאשמים, מקים לאחרים הגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית פסולה.
לסיכום האמור לעיל, הפליה הנה עילה שעשויה להביא, במקרים המתאימים, לפסילת החלטה להעמיד לדין.
טענת האפליה בהעמדה לדין יכולה לעלות גם בפני בית-המשפט הדן בתיק פלילי כעילה לביטול כתב האישום או לעיכוב הליכים שיפוטי מכוח דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק".
בהקשר זה, הנאשם יוכל לטעון כי הפלייתו לרעה לעומת אנשים אחרים, שביצעו מעשי עבירה דומים או זהים לשלו ולא הועמדו לדין, מהווה "התנהגות בלתי נסבלת" מצד הרשות, וכי הבאתו בפלילים בנסיבות שכאלה עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט שעמה לא ניתן להשלים.
ראוי לציין לסיום, כי על נאשם אשר מעלה טענה של אכיפה בררנית כנגד החלטת הרשות, ולכן הוא מבקש לפסול את ההחלטה, מוטל הנטל להפריך את החזקה באשר לתקינות החלטת הרשות להגשת כתב האישום כנגדו.
ראו: בג"צ 6396/96 זקין אח' נ' ראש עיריית באר-שבע , פ"ד נג(3) 289.
  
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי-דין: שרף, אלקיים ושות'.
 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק

11/4/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   אחר  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

 

הגשת כתבי האישום ו/או ניהול הליך פלילי ע"י רשויות המדינה עומדים, לעיתים, בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
במקרה בו נפלו פגמים, בדרך התנהלות הרשות כלפי נאשם, באופן "שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות", הנאשם יכול לחסות בצלה של ההגנה מן הצדק, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
משהגנה זו קמה לנאשם, מוסמך בית המשפט, במקרים חריגים, לבטל את כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם.
מה הם המקרים בהם קיום הליך פלילי פוגע בתחושת הצדק וההגינות בכדי שבית המשפט יורה על ביטול כתב האישום? בתי המשפט קבעו, בין היתר, כי במקרים להלן לנאשם יכולה לקום עילה לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק:
  • שיהוי בבירור העובדות ובהגשת כתבי אישום אשר גרם לנאשם נזקים גדולים, והנאשם עומד בפני סיכון של "אובדן ראיות".
  • לא ניתנה לנאשם זכות אלמנטארית לקיים הליך שימוע בטרם הגשת כתב האישום.
  •  הפליה ואכיפה בררנית.
  • בנסיבות של כפל הדין העונשי
  • כשהוגש כתב אישום על אף התחייבות או החלטה שלא להעמיד לדין
  • פגמים או מחדלים  חמורים בשלב החקירה
בע"פ 5855/02, מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 777 (להלן: "פסק דין בורוביץ") קבע בית המשפט, כי "שאלת החלתה של הגנה מן הצדק על מקרה נתון טעונה בחינה בת שלושה שלבים:
א.             זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ועמידה על עוצמתם.
ב.             בחינת הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות. 
ג.               בית המשפט בוחן האם הפגיעה החריפה בתחושת הצדק וההגינות מצדיקה את ביטול כתב האישום.
בשנת 2007 המחוקק עיגן את  עקרונות ההגנה מן הצדק, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק דין בורוביץ, במסגרת תיקון 51 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (סעיף 149(10))לפיו, נאשם רשאי לטעון כטענה מקדמית, כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
בע"פ 7014/06, מדינת ישראל ואח' נ' אהרון לימור, מתוך: www.lawdata.co.il נקבע, כי המבחנים שנקבעו בפסק דין בורוביץ ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון האם יש לקבל טענה של נאשם לפי סעיף  149(10) לחוק.
ניתוח מעמיק של דוקטרינת ההגנה מן הצדק נעשתה ע"י כבוד השופטים והמלומדים בועז אוקון ועודד שחם, במאמרם "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי", אשר התפרסם בביטאון המשפט ג', ולהלן עיקרי דבריהם:
"הנה כי כן, הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק יכולה להוות צעד ראשון להגשמתם של עקרונות כלליים שעניינם בהליך ראוי. גישה כזו פותחת פתח לבחינה של מהלכי ההליך הפלילי מעבר להתבוננות פורמלית על דרכי הפעולה של הרשות. הפורמליות בכל עוצמתה, גם רופפת, היא גישה קשה ומסוכנת לעצם בחינת ראויות ההליך. תכליתם של דיני ההליך הראוי, היא למנוע ניהול של הליך פלילי מקום בו רשויות התביעה פועלות באופן הסותר את עקרונות ההליך ההוגן. לכן, במקרה המסוים, מניעת הגישה להנחיות, על פיהן, גובשה עמדת רשויות התביעה, הטילה דופי חמור במסלול המוביל לניהול ההליך הפלילי. היא פגעה ביכולתו של הנאשם להימנע מעצם קיומו של הליך פלילי. העובדה שפורמלית לא שונה מצבו של הנאשם אינה מענה מספיק. כאשר המסגרת שהקיפה את ההליך נפגמה אין בניהול ההליך כדין משום תרופה, וכמוהו כתמונה טובה במסגרת מעוותת. בנסיבות אלה האפשרות של עיכוב הליכים שיפוטי הייתה מענה טוב יותר מאשר המשך ההליך תוך "נזיפה" ברשויות.
הדוקטרינה של הגנה מן הצדק אינה מצומצמת לפגמים מהותיים בדיני הפעולה של הרשות. היא יכולה להתגשם גם במקרים של אי צדק "במידות" קטנות יותר". (עמוד 276)
"הכלל של הגנה מן הצדק מאפשר הפגשה בין ההליכים הפליליים לכללי המשפט המינהלי. דוקטרינה זו מאפשרת ירידה לטיב שיקול הדעת של הרשות המאשימה ולתום לבה. בהקשר זה תידרש תמיד ראיה כוללת של המעשים. כך, יכול שהאינטרס של הקהילה בהעמדת אדם לדין ייסוג מול אינטרס אחר, והוא הבטחת התנהגות נאותה מצד הרשות. הדוקטרינה חותרת לשחרור בית המשפט מאמות מידה פורמליות. היא מאפשרת לשבץ את המשפט הפלילי במסגרת הכוללת של הדין. אכן, בחינת תקינות ההליך רק לפי חוק סדר הדין הפלילי מונעת ראיה של הפרספקטיבה המשפטית בכללותה. בחינה צרה מונעת התחשבות באינטרסים שהם חשובים לא פחות מקיום ההליך הפלילי. הדוקטרינה של הגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט היושב בדין לשקול את כלל האינטרסים הבאים לידי ביטוי בהליך מסוים" (עמוד 271)
 
לסיכום מאמר זה, במקרה בו נפלו פגמים, בדרך התנהלות המאשימה כלפי נאשם, באופן שבו זכויות הנאשם נפגעות באופן בוטה, וכן קיימת פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות, הנאשם יכול, במקרים מסוימים, לחסות בצלה של ההגנה מן הצדק, וזאת אף במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי-דין: שרף, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

 

ביטול כתב אישום בשל קיום הליך "שימוע" לאחר הגשת כתב אישום

10/4/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   אחר  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

חובת קיום הליך שימוע הנה זכות אלמנטארית של נחקר בטרם הגשת כתב אישום נגדו.

הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם משנה את חייו לחלוטין ויש בה כדי לפגוע בו פגיעה קשה ביותר.  על כן הכיר המחוקק בזכות השימוע, כאחת מן הזכויות היסודיות במשפט.
 
"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שהדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית"
ראו: בג"צ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה, תק– על 2005 (3), 3043]
 
מימושה של אפשרות השימוע, פירושה מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים ולשכנע את הרשויות שאין מקום להגיש כתב אישום כנגדו, וזאת קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום.
ראו:בג"צ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועמ"ש תקדין עליון 2006 (2), 3317).
היקף וחובת זכות השימוע תלויים בנסיבות הקונקרטיות של העניין, כאשר לרשות יש מתחם של סבירות ושיקול דעת רחב בישום הכללים.
ראה בג"צ 4776/03 מלון רגנסי בע"מ ואח' נ' אברהם פורז שר הפנים ואח' תקדין עליון 2005 (2) 1158).
להלכה נקבע, כי על מנת שהשימוע שנערך יהיה בעל ערך ממשי, ולא למראית עין בלבד, יש חובה לאפשר לחשוד להיערך כראוי בטרםהתקבלה ההחלטה על הגשתו של כתב אישום כנגדו.
בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999, הצ"ח פ/2242 מ-4/11/98) נאמר:
 
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".
 
וכך נפסק בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפח 1199/05 מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם מתוך: www.lawdata.co.il
 
"למרות שניתן ל"רפא" את הפגם באמצעות שימוע בדיעבד, אין הדבר רצוי. יש הבדל גדול בסטטוס של נחקר וחשוד לעומת סטטוס של נאשם. כמו כן, יש חשש שהמאשימה "תינעל" על עמדותיה כפי שהוצגו בכתב האישום ובחינת טענותיו של הנאשם לא תעשה באותה מידה של פתיחות, שהיתה נעשית במקרה שטרם הוגש כתב אישום וגובשה עמדת המאשימה.
…..להבדיל מ"פס"ד אלבז" שם נערך שימוע אך שימוע פגום בהעדרם של מסמכים נוספים שהוסכם שהעותר יצרף, הרי במקרה שבפנינו, לא בוצע כלל שימוע לנחקר, כך שהוא הפך לנאשם בלא שניתנה לו הזדמנות של ממש לשכנע את המאשימה שלא להגיש כנגדו כתב אישום, או להגיש כנגדו כתב אישום פחות חמור.
הפסיקה נוקטת היום בגישה של איזון, גמישה מבעבר, המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו עד כדי אימוץ דוקטרינת פסלות יחסית לגבי פסלות ראיות, שהוגשו שלא כדין ו"מודל מניעתי" לצורך כך, תוך הדגשת זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן והבטחת פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם, תוך בחינת כל מקרה לגופו (ראו ע"פ 5121/98 טוראי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי תקדין עליון 2006 (2) 1093 בפסקאות 65-66 לפסה"ד, כבוד השופטת בייניש).
כחלק מגישה זו, על בית המשפט להגן על זכות הנחקר ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו גם בשלב המהותי של עריכת שימוע לנחקר.
בבוא בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה עליו לבחון את התנהגות הצדדים, הפגיעה שתיגרם להם או לאינטרס הציבורי ועליו לשאול האם ניתן לתקן ולרפא את הפגם שנפל, האם ייגרם לנאשם עיוות דין ותיפגע הגנתו מול הפגיעה שתיגרם למאשימה ולאינטרס הציבורי…
אמנם, מצפים מהמאשימה שהיא תבוא לשימוע בנפש חפצה גם לאחר כתב אישום, אך נראה שלא דומה שימוע בטרם הגשת כתב אישום או בזמן שלא תלוי ועומד כתב אישום, לשימוע הנערך בצילו של כתב אישום שכבר הוגש, באשר אפשרות השכנוע של החשוד לכך שיש ממש בטענותיו, עלולה להיתקל במשוכה גבוהה יותר בזמן שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום".
 
בפסק דין הנ"ל בית המשפט סבר, כי מן הראוי היה לנקוט בצעד של "נשמע ונעשה" ולא של "נעשה ונשמע", לפיכך הורה לבטל את כתב האישום לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע על פי חוק.
ראו בעניין זה גם  תפ"ח (תל אביב-יפו) 1138/05 מ"י נ' ארד, תק-מח 2007(1) 5595.
אכן, אין להתעלם מהאפקט המכריע שיש לקיומו של כתב אישום תלוי ועומד כנגד הנאשם, במצב בו מתקיים שימוע בדיעבד. מטבע הדברים, יכולתה של המאשימה לשמוע את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של הנאשם – בשלב בו כבר הגישה את כתב האישום כנגדו – בנפש חפצה ומתוך נכונות אמיתית להשתכנע מדבריו, שחלה על הגורם המאשים כחובה בסיסית כלפי חשוד, הינה פחותה במידה ניכרת, לעומת מצב דברים בו טרם הוגש כתב אישום והמאשימה שוקלת האם יש מקום להגישו.
באופן דומה נפסק גם בת.פ. (י-ם) 2681/05 מ"י נ' דנון, תק-של 2006(4) 19676).
 
"אם רצה המחוקק לאפשר שימוע בכל שלב גם לאחר הגשת כתב אישום, היה אומר זאת מפורשות. תוצאה מעשית כזו, עומדת בסתירה לתכלית החקיקתית של סעיף 60א ואכן הופכת הוראות הסעיף לאות מתה, כפי שבצדק טוען הסניגור עו"ד עטרי. רשות התביעה האמונה על העמדת עבריינים לדין בגין הפרות חוק, חייבת לשמש דוגמא ומופת למילוי הוראות החוק. המחוקק אמר דברו בתיקון סעיף 60א ממנו משתמע, כי זכות השימוע לחשוד, זכותו לשמו הטוב, הינה זכות צדק טבעית, שיש לפרשה באופן דווקני. זכות זו משמעותה, הזכות לשכנע שלא יוגש נגדו כתב אישום, הכולל עבירה מסוג פשע. זכות זו הופרה. אין לקבל את הטענה, שהגנת הנאשם לא קופחה רק משום שניתן לערוך לו שימוע מאוחר לאחר הגשת כתב האישום. זוהי קביעה סתמית, בעלמא, מה עוד שאין לפני בית המשפט את מכלול טיעוני הנאשם, אותם התכוון להעלות בגדר השימוע"  
 
וכך נקבע בת"פ (קר') 355/06 מ"י נ' פלוני, תק-של2006(4)1649).
 
"אומר רק כי שם טוב חשוב לא רק לגבירים ואנשי מעלה. כל אדם זכאי להגנה על שמו הטוב באשר הוא אדם. התביעה מסכימה למעשה ששגתה בכך שהגישה כתב אישום לפני שימוע, אך מציעה כל מיני דרכים לתיקון המעוות החל משימוע לאחר הגשת כתב האישום וכשהוא תלוי ועומד, ועד פניה לבג"צ. על כך אומר כי: נעשה ונשמע היה נכון למעמד הר סיני. בחיי היום יום ראוי לשמוע קודם ולעשות אחר כך. יש הבדל מהותי בין הסטטוס החברתי של חשוד ובין מי שהואשם. הצעת התביעה משמעה שכתב האישום שהוגש בחטא ישאר תלוי ועומד, ומבחינת כולי עלמא תישאר ידו של הנאשם בתחתוני המתלוננת, אך התביעה תשמע בנפש חפצה ובלא דעות קדומות את השימוע ותחליט אם יש מקום להגשת כתב האישום שכבר הגישה. על כך נאמר טובל ושרץ בידו. השרץ במקרה זה הינו כתב האישום שראוי כי ישאר תלוי ועומד לדעת התביעה"
 
לסיכום מאמר זה, בתי המשפט ביטלו, לא אחת, כתבי האישום, גם תוך ידיעה, כי לאחר השימוע תוכל המאשימה להגישם שוב. ביטול כתב האישום נעשה בעקבות ההכרה, שרק בנקיטת צעד של ביטול כתב האישום, תפנים המאשימה את החובה המוטלת עליה ותדע לפעול ע"פ הוראות הדין.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי-דין: שרף, אלקיים ושות'.
 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

על חשבון הנחלה – משכנתא הפוכה

28/3/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

בעלי נחלות חקלאיות מבוגרים/קשישים רבים מתקשים לשרוד מבחינה כלכלית, והם אינם מסוגלים לקיים את עצמם בכבוד או לספק לעצמם את מלוא צרכיהם.

רבים מהקשישים חיים מקצבה חודשית זעומה של כ- 2,000 ₪ בלבד המאפשרת להם קיום בדוחק, ואינם מספיקים לצרכיהם המתרבים מיום ליום של גיל הזהב.
בעלי אותם נחלות חקלאיות קשישים חיים, לעיתים, בנכסים השווים מיליונים, אולם, שווי הנכס הוא על 'הנייר' בלבד.
לבעלי נחלות חקלאיות אלו קיימת דרך להפוך את הנחלה ל 'מזומנים', ובמקביל להמשיך ולגור בנחלה כל חייהם. הרעיון הוא קבלת קצבה לכל החיים או סכום כסף חד פעמי (אפשרות גם לשילוב), תמורת שעבוד הנחלה החקלאית.
משכנתא הפוכה, הנקראת גם "Reverse Mortgage" ו – "Home EquityConversion Mortgage" המשכנתא הממירה את שווי הנכס, נועדה לסייע לקשישים בעלי נכסים אך שבמצבם הכלכלי, קשה לנצל את ההון שבשווי הנכס, ללא צורך למכור את הנכס.
משכנתא הפוכה היא, אם כן, הלוואה המיועדת עבור קשישים שאין להם הכנסות שוטפות ומעוניינים במקור כספי שוטף לצורכי מחייה או הוצאה כספית גדולה חד פעמית.
גופים כלכליים שונים מציעים עבור בעלי נחלות חקלאיות "משכנתא הפוכה" – שעבוד הנחלה וקבלת הלוואה, בדרך כלל הלוואה של עד למחצית משוויה של הנחלה החקלאית. במצב דברים זה, בעל הנחלה הקשיש ממשיך לגור בביתו, וההלוואה מוחזרת כאשר הוא עוזב את ביתו או נפטר.
משכנתא הפוכה אינה מתאימה לכל בעל נחלה חקלאית ויש לשקול היטב את יתרונותיה על חסרונותיה, בהתאם לצרכי כל בעל נחלה קשיש.
 
יתרונות במשכנתא הפוכה
·     האפשרות של בעל הנחלה החקלאית הקשיש להשיג מקור מימון נוסף באופן עצמאי וללא שיידרשו ילדיו לשאת בעול הכלכלי, וכל זאת בלי לאבד את נחלתו. בעל הנחלה הקשיש נשאר בעלי הזכויות בנחלה ויכול לגור בה, עד מועד הפירעון.
·     משכנתא הפוכהמאפשרת קבלת הכנסות נוספות ושמירה על איכות החיים למבוגרים אשר בבעלותם נחלה חקלאית,ובמיוחד במקרים בהם בני משפחה לא יכולים או לא רוצים לעזור במימון הדרוש לקשיש.
·     משכנתא הפוכה מאפשרת לקשיש להעביר כספים ולתמוך בקרובי משפחה, וזאתללא צורך במכירת הנחלה, ותוך אפשרות להמשיך להתגורר בנחלה ללא הגבלת זמן.
·     משכנתא הפוכה מאפשרת קבלת מקור זמין של כסף שניתן לקבלו באופן חד-פעמי או בתשלומים חודשיים, ושאין בו החזרים חודשיים שמקשים על הלווה לעמוד בהם.
·     משכנתא הפוכה מאפשרת הלוואה מיידית ללא צורך בערבים, ערבויות אישיות, בטחונות, אישורים רפואיים או תנאים מיוחדים שונים.
·     ללווה קיימת האפשרות להחזיר את ההלוואה בכל רגע נתון מבלי הצורך לשלם קנס.
·     קיימת אפשר להשתמש במשכנתא הפוכה גם לצורך מעבר לבית אבות או דיור מוגן, ללא צורך במכירת הנחלה, וגם במקרה זה מועד פירעון ההלוואה יגיע רק עם עזיבת הדייר את בית האבות/הדיור המוגן או עם פטירתו.
משכנתא הפוכה – חסרונות
·     הריבית הנלקחת במשכנתא הפוכה הנה ריבית גבוהה באופן יחסי (6%-7% בצירוף הצמדה). כאשר נוטלים משכנתא הפוכה יש לקחת בחשבון כי בסופו של דבר, כאשר הנחלה החקלאית תימכר לצורך הפירעון, ישמש רובו הגדול של הסכום שהתקבל מהמכירה (ולעיתים אף כולו) לסילוק חוב ההלוואה, כך שבמקרים רבים, בעלי הנחלה או יורשיהם אינם צפויים לקבל תמורה רבה ממכירת הנחלה.
·     משכנתא הפוכה אינה מתאימה לבעלי נחלות קשישים הנהנים מהכנסה גבוהה ומצפים לכך שילדיהם ייהנו מתמורה מקסימאלית מהנחלה לאחר מותם.
·     עלות פתיחת תיק במוסד הפיננסי הנה יקרה מאוד ומגיעה לאלפי דולרים (כ-2% מערך הנכס).
·     קיים סיכון שסכום כסף גדול שקיבל בעל נחלה, לא ינוהל נכון וכתוצאה מכך יאבד.
·     משכנתא הפוכה אינה מתאימה לקשישים הזקוקים למקור כספי לתקופה קצרה (של עד מספר שנים). עלויות הקמת המשכנתא הנן רבות, לרבות, עלות עורך דין מלווה, עלות שמאי מקרקעין שישום את הנחלה, עלות יועצים, דמי שירות, פתיחת תיק בבנק המלווה וכיו"ב.
 
כיצד מחזירים את ההלוואה?
הביטחון היחידי להלוואה הינו, כאמור, הנחלה החקלאית. במועד החזרההלוואה, כפי שנקבע, על הקשיש או יורשיו להחזיר את הסכום בגובה ההלוואה בנוסף לריביות שהצטברו.
הקשיש או יורשיו יכולים לבחור האם לעשות זאת מכספם הפרטי, או דרך מכירת הנחלה החקלאית. במידה והתמורה ממכירת הנחלה עולה על סכום ההלוואה שיש להחזיר תימסר כמובן היתרה לקשיש או ליורשיו.
בשום מקרה הבעלות על הנחלה אינה עוברת לידיו של הבנק, אך זה רשאי על פי דין, באם הקשיש או יורשיו אינם יכולים להחזיר את הלוואה, למכור את הנחלה על מנת לסלק את החוב וכמובן להעביר את היתרה לידי הקשיש או יורשיו.
 
כיצד נקבע הסכום המתקבל?
החישוב של גובה ההלוואה הניתנת תלוי במספר פרמטרים ובינהם: שווי הנכס, גיל הלווה (ככל שהלווה מבוגר יותר, הסכום שיינתן יהיה גבוה יותר), בנוסף גם גובה הריבית ואופן התשלום עשויים להוות גורם בעל השפעה על הסכום שיינתן ללווה. 
טווח ההלוואה אותה ניתן לקבל הנו בין 15% ועד ל-50% משווי הנחלה החקלאית ע"פ הערכת שמאי, כאשר הסכום המדויק משתנה ממוסד פיננסי אחד למשנהו, והוא תלוי בפרמטרים רבים.
להלן דוגמאות המדגימות את הסכום המתקבל משווי הנחלה בהתאם לגיל הלווה :
בגיל 60 ניתן לקבל כ-15% משווי הנחלה.
בגיל 65 ניתן לקבלכ-20% משווי הנחלה.
בגיל 70 ניתן לקבלכ-25% משווי הנחלה.
בגיל 75 ניתן לקבל כ-30% משווי הנחלה.
בגיל 80 ניתן לקבלכ-35% משווי הנחלה.
בגיל 85 ניתן לקבלכ-42.5% משווי הנחלה.
 
לסיכום, משכנתא הפוכה היא עוד כלי המאפשר לקשישים מקור מימון נוסף, במידה והם אינם נהנים מהכנסות המספיקות לקיומם. האפשרות לשעבד את הנחלה החקלאית לטובת ההלוואה מאפשרת לקשיש לקבל הלוואה בסכום גבוה ללא צורך בהצגת נתונים על הכנסות, ערבים, מצב רפואי וכיו"ב, ובכך לשפר את איכות חייו מבחינה כלכלית. משכנתא הפוכה מאפשרת לבעל הנחלה הקשיש להמשיך לגור בביתו שבנחלה עד סוף חייו.
חשוב להדגיש, כי לפני שאתם מקבלים החלטה חשובה כגון לקיחת משכנתא הפוכה, כדאי שתתייעצו עם מומחים בתחום, לרבות, מומחה פיננסי (כגון רואה חשבון) ועורך דין הבקיא בתחום, על מנת שיאירו את עיניכם ליתרונות בצד הסיכונים שבצעד זה. 
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

חבר אגודה – אל תחתום על צוואה טרם קבלת ייעוץ משפטי

22/2/2011   |   מאת:   |   דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

חברי אגודה, ככלל, מנסחים וחותמים על צוואות מבלי להיוועץ עם עורכי דין המתמחים באגודות שיתופיות ובדיני מושבים, ולעיתים קרובות התוצאה הבלתי נמנעת היא, שאין ערך משפטי לצוואות שנערכו ונחתמו, וכי כוונת המצווה לא תתממש בפועל.

ככלל, זכויות חבר אגודה שנפטר בנחלה מועברות לבן/בת הזוג שנותר/ה בחיים, ובאין בין/בת זוג לחבר האגודה שנפטר, זכויותיו בנחלה מועברות ל 'בן הממשיך' שנקבע ע"י ההורים ושאושר על ידי הסוכנות היהודית.
הבעיות מתעוררות כאשר הורה (חבר אגודה) נפטר ללא שהותיר בת/בן זוג וללא שמינה 'בן ממשיך' למשק.
במקרה זה יש להבדיל בין צוואות שנערכו ונחתמו ע"י חבר אגודה באגודה חקלאית החתומה על חוזה שכירות (משבצת תלת צדדי), ובין צוואות שנערכו ונחתמו ע"י חבר אגודה באגודה חקלאית החתומה על חוזה שכירות (משבצת דו צדדי). ההבדלים הנם כה תהומיים, שהם עלולים לגרום לכל האמור בצוואה לעניין ירושת המשק החקלאי להיות בבחינת 'אות מתה' שדינן להתבטל.
עורך דין הבקיא באגודות שיתופיות ובדיני מושבים יידע לנסח את הצוואה כך שתתאים מחד, לרצונותיו של חבר האגודה, ומאידך, תתאים לדין הספציפי החל על המצווה.
יתר על כן, עורך הדין המתמחה בדיני מושבים, ידע לגבות את הצוואה בחוזים אשר ייחתמו בין היורשים בכדי להבטיח את קיום רצונו של המצווה/בר הרשות.
פעולה נכונה של חבר אגודה/מצווה, אשר ילווה ליווי משפטי מקצועי ע"י עורך דין הבקיא באגודות שיתופיות ובדיני מושבים, תמנע סכסוכים עתידיים העלולים להיווצר בין היורשים לאחר מות המצווה.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

חוזה מתנה- מהו? והאם ניתן לחזור ממנו?

1/2/2011   |   מאת: עו"ד איתי שרף   |   אחר, משפט מסחרי ותאגידים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

מעשה בתמיר בן ה-4 שלומד בגן טרום-חובה, שנתן צעצוע שקנו לו הוריו לרינת, חברתו לגן, בה היה מאוהב. עוד באותו היום הבחין תמיר שרינת משתפת את יותם בצעצוע שקיבלה ממנו במתנה ומתעלמת מנוכחותו. תמיר קם ונזעק ותובע אותה להשיב לו את המתנה שהעניק לה, כי לא מגיע לה! רינת מסרבת בתוקף להשיב את אשר קיבלה, וכבר הספיקה לכתוב את שמה על המתנה.

מה על הגננת לעשות? ומה אומר החוק במצב שכזה?

בספר החוקים בישראל קיים חוק המתנה, שמסדיר את סוגיית המתנה, הגדרתה, אופן נתינתה, והדרכים לחזרה ממנה. על פי סעיף 1 לחוק, מתנה היא הקניית נכס שנעשית ללא תמורה הניתנת כנגד הקנייתה ממקבל המתנה. הנכס המוקנה כמתנה יכול להיות נכס מקרקעין, מטלטלין, וכל זכות, חוזית או אחרת, ואף ויתור על זכות המוקנית לנותן המתנה.

על מתנה חל הדין המיוחד הקבוע בחוק המתנה, ואיתו גם קיימת כפיפות לחוק החוזים ככל חוזה אחר.

מתנה שאינה נכס מקרקעין, שלגביו קיים הסדר מיוחד, מסתיימת במתן המתנה והפקדתה בידי מקבלה. מרגע זה הופך מקבל המתנה לבעל הזכויות במתנה. באשר לנכס מקרקעין הניתן במתנה, קובע חוק המתנה, כי מתנה זו מסתיימת ברישום הנכס המוענק על שם מקבל המתנה, כך שכל עוד לא נרשמו זכויות מקבל המתנה בנכס המקרקעין – מדובר בהתחייבות נותן המתנה להעניקה, ולכן מדובר בהתחייבות חוזית "רגילה" בלבד.

להבדיל מחוזה "רגיל", חוזה המתנה ניחן במספר מאפיינים שיש לעמוד על טיבם לשם הגשמת המתנה. הראשון שבהם הינה הדרישה כי חוזה מתנה ייעשה בכתב, ואין די בהתחייבות בעל-פה או בהתנהגות, להבדיל מחוזה "רגיל". אפיון נוסף שקיים בחוזה מתנה, כחוזה יחודי, הוא אופן החזרה ממתן המתנה על ידי נותן המתנה.

סעיף 5 לחוק המתנה קובע את שני מקרים בהם רשאי נותן המתנה לחזור בו מנתינתה. תחילה נדרש להוכיח נותן המתנה שחוזר בו, כי מקבל המתנה לא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על המתנה שקיבל. על תנאי זה ניתן להתנות בחוזה המתנה, בציון ויתורו של נותן המתנה על זכותו לחזור ממנה. מקרה נוסף של חזרה ממתן מתנה, הוא הוכחת נותן המתנה, כי מקבל המתנה נהג בו או בבן משפחתו ביחס מחפיר באופן קיצוני לאחר קבלת המתנה ממנו, או כי מצבו שלו השתנה לרעה באופן מוחשי בשל מתן המתנה.

במקרים אלה ניתן לחזור ממתן המתנה, אולם הדרך להוכחתם אינה פשוטה כלל.

הדרכים הללו לחזרה ממתנה יכולים להיעשות כל עוד לא מדובר בנכס מקרקעין שניתן במתנה, והענקתו הסתיימה ברישום, ולפיכך נותרה המתנה בשלב ההתחייבות לתיתה בלבד.

מתן האפשרות לנותן המתנה לחזור ממנה מהווה מבחין מהותי ומשמעותי ביחס לחוזה רגיל, בו מוקנה נכס בהסכם שנערך בין צדדים, במסגרתו מוחלפת תמורה ביניהם, וביטול החוזה אפשרי בהתאם להוראות החוזה, במקרה של הפרתו על ידי אחד הצדדים לחוזה.

על פי רוב, עולה סוגיית המתנה והחזרה ממנה במקרים של הקניית זכויות על ידי הורים לילדיהם בנכס מקרקעין השייך להורים. לא אחת מבקשים ההורים לחזור בהם ממתן המתנה לילדיהם, ולשם כך עליהם לנהל הליך משפטי מורכב להוכחת התנאים לחזרה ממנה. וזאת כמובן כל עוד לא הסתיימה המתנה, דהיינו רישום הזכויות בנכס, על שם הילדים. אז החזרה מן המתנה מסובכת הרבה יותר.

ומה בנוגע לתמיר הקטן ורינת אהובתו הסרבנית? ובכן, בעצם מסירת הצעצוע על ידי תמיר בידי רינת, ללא כל התניה כי תשחק רק איתו בצעצוע שקיבלה, או התניה כי כנגד הקנייתה אליה "תחויב" רינת לראות רק בתמיר כפרטנר למשחק בארגז החול, לא יוכל תמיר לחזור בו ממתן המתנה, ובמקרה זה ייאלצו הוריו לרכוש עבורו צעצוע חדש.

משרדנו, שמייצג שורת לקוחות עסקיים בענפים שונים, מתמחה, בין היתר, בעריכת חוזים מסוגים שונים, ובהם חוזי מתנה, בעיקר בתחום המקרקעין שמצריך מומחיות ספציפית.

נכתב ע"י עו"ד איתי שרף ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116