הוצאה לפועל ופשיטת רגל

סמכות הנאמן בפשיטת רגל / פירוק

8/8/2013   |   מאת: עו"ד חיה שאבי   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

בהליך פשיטת הרגל (להלן יתייחס המונח גם להליכי פירוק) משתתפים מספר "שחקנים", אשר לכל אחד מהם מקום ותפקיד משלו.

ישנו כמובן החייב, אשר ההליך סובב סביבו, והוא עומד כל העת למבחן, אם הוא נוהג בתום לב וראוי לקבל צו הפטר, לפיו החייב יהא מופטר מכל חובותיו (שנוצרו טרם צו הכינוס) ויפתח דף חדש בחייו.

ישנם הנושים, אשר דואגים לאינטרס הכספי שלהם באמצעות הגשת תביעות חוב ומעקב אחר ההליכים השונים.

תפקיד נוסף וחשוב ביותר, המהווה למעשה את לב ההליך, הינו ניהול נכסי החייב, בדיקת חובותיו, וקבלת החלטות באשר לגורל החייב, נכסיו וחובותיו.

לשם ביצוע תפקיד זה, בית המשפט "נעזר" בבעלי תפקיד, אלו הם כונס הנכסים הרשמי והנאמן.

כונס הנכסים הרשמי הוא הגוף האמון על ביצוע התפקיד הנ"ל, ועורכי דין מטעם הכנ"ר פועלים לכינוס אספות נושים, לאיסוף מידע על נכסי החייב, וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע תפקידם.

משיקולי יעילות וכוח אדם, פעמים רבות ממנה בית המשפט עו"ד חיצוני אשר פועל במקום הכנ"ר. עו"ד זה מכונה "המנהל המיוחד", ולאחר הכרזת פשיטת הרגל מכונה "נאמן".

לנאמן סמכויות נרחבות ביותר, והוא רשאי לקבל מידע מכל גוף ו/או רשות בדבר נכסי החייב, הכנסותיו, ופרטים שונים אודותיו.

בנוסף, הנאמן הוא שבודק את תביעות החוב המוגשות על ידי הנושים ומכריע בהן, והכרעותיו מחייבות ככל החלטה שיפוטית (ניתן לערער על החלטות הנאמן לבית המשפט המחוזי).

במסגרת תפקידו השיפוטי בבחינת תביעות החוב, כוחו של הנאמן הינו רב, ובסמכותו לשנות קביעות שיפוטיות שניתנו בהליכים משפטיים קודמים במסגרת תביעות הנושים כנגד החייב.

לשם הדוגמה, ציין בית המשפט ב פש"ר 185-06 מורן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה ואח', (פורסם בנבו) כי:

"כאשר הנאמן נדרש להכריע בתביעת חוב הוא ממלא תפקיד שיפוטי [ראה ספרם של ש.לוין וא.גרוניס/פשיטת רגל, מהדורה שלישית עמ' 286 והערה 16 שם]. מבחינה מסוימת כוחו עולה על כוחו של בית משפט".

ובמה מתבטא כוחו של הנאמן, העולה כביכול על כוחו של בית המשפט?

בערעור אזרחי מס' 471/65 מפרק חברת קסטנבאום לייצור בע"מ (פסח מור, עו"ד) נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו), קבע בית המשפט העליון כך:

"נאמן (בפשיטת-רגל), כשהוא בוחן הוכחת חוב על-מנת להחליט אם לקבלה או לדחותה, זכותו היא וחובתו לדרוש עדות משביעת רצון כי החוב שעליו מבוססת ההוכחה הוא חוב אמיתי. שום פסק-דין שנתקבל נגד החייב, שום התחייבות שניתנה על-ידו ושום חשבון שנעשה עמו, אינם יכולים לשלול זכות זו מהנאמן. הוא רשאי ללכת מאחורי צורות אלו כדי להגיע אל האמת וההשתק שיכול להיות כי פושט-הרגל שיעבד את עצמו אליו, לא יועיל כנגדו."

משמע, הנאמן יכול ואף צריך "לפתוח" מחדש כל חוב ולרדת לשורשו, וככל והוא מוצא לנכון, הנאמן מוסמך לדחות תביעת חוב ו/או לקבלה באופן חלקי, אף אם הדבר סותר פסק דין שניתן באותו עניין.

מובן, שלאחר שהנאמן בדק את מקור החוב, לא יבטל בקלות פסק דין שניתן על ידי בית המשפט, ודבר זה ייעשה במקרים בהם יש הצדקה מהותית לכך. למשל, כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הגנה ומבלי לקיים דיון לגופו של עניין בתביעה.

בעניין זה הסביר בית המשפט בעא  1057/91  גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר, פ"ד מו(4) 353, כי למעשה חובתו וסמכותו של הנאמן "להציץ" אל מאחורי פסקי דין והתחייבויות שונות של החייב, הוא למנוע מצב של הברחת נכסים, על ידי יצירת חובות פיקטיביים לקרובי משפחה, למשל.

בית המשפט בפסה"ד הנ"ל הפנה לספרו של ד"ר ש' לוין, פשיטת רגל (חברה ישראלית להכשרה מקצועית, תשמ"ד) 75), שם נכתב כי "היה החוב נשוא התביעה מבוסס על פסק דין נגד החייב רשאי הנאמן לבדוק את התמורה שניתנה בעדו ואם הובאה ראיה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב". (ההדגשות שלי – ח.ש).

דוגמה נוספת לכוחו של הנאמן לשנות קביעות שיפוטיות, נוגעת לתחום דיני העבודה.

מעביד אשר מלין את שכרו של העובד ו/או את פיצויי הפיטורים שלו, עלול להיות מחויב בסכומים גבוהים הנוספים על חובו המקורי, כתוצאה מפסיקת פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיטורים, הקבועים בחוק.

פיצויי ההלנה הינם פיצויים עונשיים, אשר מטרתם להרתיע מעבידים מלפגוע בזכויותיו הבסיסיות של העובד.

כאשר המעביד מצוי בפשיטת רגל ו/או פירוק (כשמדובר בחברה), אין טעם בהענשה ו/או הרתעה, שכן מדובר בחוסר יכולת אמיתי לשלם את החוב, ובכל מקרה פסיקת פיצויי ההלנה תבוא על חשבון הנושים האחרים או על חשבון המדינה (כאשר הביטוח הלאומי משלם לעובד את תביעתו).

לעניין זה ראו דברי בית המשפט ב פשר (ת"א) 1066/02 ויקטור קרמר נ' עו"ד מיכה צמיר בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים של חברת מערכות אקוודוקט – נהול ופקוח בע"מ (פורסם בנבו):

"מוסד פיצויי ההלנה, הן בגין הלנת שכר-עבודה והן בגין הלנת פיצויי פיטורין, חורג במובהק ובמכוון מהשבת ערכו הריאלי של הסכום אשר נמנע מן העובד שלא כדין…………….המטרה המסתתרת מאחורי אותו מוסד משפטי דרקוני לכאורה הינה פשוטה: פיצוי עונשי כבד, אשר מטרתו הפיכת הפעולה של הלנת שכר ופיצויי פיטורין לבלתי כדאית במובהק בעבור מעביד

כל זאת נכון למצב, בו המעביד סולבנטי, וכל סכום פיצוי הנוסף על המגיע לעובד באופן אובייקטיבי נגרע מכיסו. אלא, שנקל לראות כי המצב משתנה באורח דרסטי כאשר הופך המעביד לחדל-פרעון. במצב זה, סך כל נכסיו ברי-המימוש של המעביד נופל מסך חובותיו. יוצא, כי המעביד צפוי מניה וביה לאבד את כל נכסיו (ובמקרה כי מדובר בחברה – להתחסל לאחר מכן). אי לכך, אין כל ערך הרתעתי להוספת סכום כבד נוסף על מצבת החובות, דבר הגורם לתכליתם של דיני ההלנה להפוך לחסרת משמעות בעבור המעוול שעבורו נוצרו".

על כן, הנאמן מוסמך, כאשר הוא מוצא לנכון לעשות כן, שלא לאשר את רכיב פיצויי ההלנה בתביעת העובד, אף אם סכום זה נפסק לטובת העובד ע"י בית הדין לעבודה.

סמכותו זו אף עוגנה במפורש בסעיף 19 לחוק הגנת השכר אשר קובע כי הנאמן אינו חייב בתשלום פיצויי הלנת שכר.

לסיכום, הנאמן "משחק" תפקיד חשוב ומרכזי בהליך פשיטת הרגל ו/או הפירוק ולהחלטותיו השלכות רבות.

כלפי הנושה, מובן כי פסיקת הנאמן משפיעה על זכויותיו באופן מהותי, ואולם יש לזכור כי גם החייב מושפע מכך, ויש לחייב אינטרס כי הנאמן יקבע שחובו הכולל נמוך ככל שניתן, מאחר והדבר ישפיע על משך ההליך, ועל הסכום אותו יידרש להציע ככל ויהיה מעוניין להגיע להסדר נושים לשם סיום ההליך וקבלת צו הפטר.

ככל ונפגעתם, כחייבים או כנושים, מהחלטות הנאמן, חשוב לזכור שהחלטות אלו נתונות לערעור (בדרך כלל), ככל החלטה שיפוטית.

ככלל, הליך פשיטת הרגל הינו הליך פשוט למראה אך מורכב במהותו, וקבלת ייעוץ משפטי מקצועי הינה חיונית לצליחתו בשלום, הן כפושט רגל / תאגיד בפירוק, והן כנושה.

מאמר זה נכתב ע"י עורכת הדין חיה שאבי ממשרד עו"ד שרף, אלקיים, שזיפי-מאיה ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

גביית קנסות חניה מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל

1/8/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים ועו"ד חיה שאבי   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

הוכרזת כפושט רגל? ניתן בעניינך צו כינוס? כדאי שתדע, כי אינך מוגן לחלוטין מפני גביית חובות!

סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל מונה סוגי חובות אשר יהיו "מוגנים" מפני צו הפטר, ויעמדו בתוקפם.

  • חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
  • חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

המאפיין את החובות הנ"ל הוא הערך הציבורי שלהם, אשר גרם למחוקק להחריג אותם מיתר חובותיו של חייב המצוי בהליך פשיטת רגל.

בנוסף, מונה סעיף 69 חוב נוסף המוגן מפני הליך פשיטת רגל:

  • חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור.

שהרי מובן, כי לא יתאפשר מצב בו החוטא יוצא נשכר, ובית המשפט לא יתן לחייב אשר פעל באופן לא ישר ליצירת חוב, ליהנות מהגנת הליך פשיטת הרגל מפני אותו חוב.

ביום 17.4.12 פסק בית המשפט העליון (ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני), כי קנסות חניה אשר הטילה העירייה על החייב, נחשבים ל"חוב המגיע למדינה בשל קנס", וכי העירייה נחשבת כמדינה לעניין זה, שהרי היא פועלת בשם המדינה ועל פי הסמכה בחוק, והיא נחשבת לעתים קרובות כ"זרועו הארוכה של שלטון המרכזי".

על כן, קנסות חניה שהוטלו על החייב, אף אם הוטלו טרם מתן צו הכינוס, לא יבוטלו עקב מתן צו הפטר.

כמובן, אם הושג הסדר נושים, ובמסגרתו הסכימה העירייה להסדר בנוגע לחוב, ההסדר יחול עליו ולאחר שהחייב יעמוד בתנאי ההסדר, יינתן צו הפטר שיחול אף על החוב לעירייה.

אולם ענייננו במקרה בו לא הושגה הסכמת העירייה/המדינה להסדר החוב.

בעקבות האמור פסק דין סינואני (לעיל), סבורות עיריות רבות כי מאחר והחוב אינו בטל בשל צו הפטר, הרי שלטענתן, ניתן לפעול לשם גבייתו אף בעוד הליך פשיטת הרגל מתנהל!

אולם, טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ודינה להידחות, שכן, פסק הדין עליו מסתמכים אותם גורמים, ניתן לאחר מתן צו ההפטר, ולמעשה, לאחר סיום ההליך.

לאחר שמסתיים ההליך אמנם ניתן להמשיך ולגבות את אותם החובות אשר לא בוטלו על ידי הצו, אולם כל עוד מתנהל ההליך, כל הליכי הגבייה מעוכבים, ללא יוצא מהכלל.

כל עוד הליך פשיטת הרגל בעיצומו, הרי שכל הטעמים העומדים ביסודו של הליך זה מובילים למסקנה כי אין לנקוט בהליכי גבייה כלשהם כנגד החייב. נבהיר זאת במספר טעמים.

האחד, נוגע לאופן בו מתנהל הליך פשיטת הרגל, ולחובות המוטלות במסגרתו על החייב. בין היתר, על החייב לשלם מידי חודש בחודשו סכום כסף אשר מוטל עליו ע"י בית המשפט, ואשר מצטבר בקופת הכינוס עד לסיום ההליך, אז מתחלק בין הנושים באופן יחסי.

בנוסף, על החייב להגיש לכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד דו"ח בו הוא מראה כי הינו מנהל את הכנסותיו והוצאותיו באופן מושכל אשר יימנע ממנו לשקוע בחובות נוספים, ושאר יאפשר לו להפריש את הסכום שהוטל עליו לטובת קופת הכינוס.

מובן, כי אם בתוך כך, יפעלו גורמים "מוגנים" לגביית חובותיהם, יפגע הדבר ביכולתו של החייב לעמוד התנאי הליך פשיטת הרגל, כיוון שחלק מהכנסותיו ו/או רכושו יועברו לטובת אותם הנושים.

מעבר לכך, יש לזכור כי למעשה, במשך הליך פשיטת הרגל, מצויים נכסיו של החייב בכינוס נכסים, והם "מוקנים" לכונס הרשמי או למנהל המיוחד / הנאמן, על מנת שיפעל למימושם ולתשלום החובות.

יוצא מכך, כי נכסים אלו אינם בבעלות החייב אלא "שייכים להליך הכינוס", ועל כן לא ניתן לגבות מהם את חובותיו האישיים של החייב!

(ראו לעניין זה פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן)

להשלמת התמונה, נציין כי סעיף 22 (ד) (1) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי:

"לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה".

לכאורה, משמעותה של קביעה זו היא כי כאשר מדובר בחובות מהסוג שהוזכר לעיל, ניתן לפעול כנגד חייב המצוי בפשיטת רגל. אולם, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הבהיר, כי לא יעכב תובענה, ואילו הליכי גבייה פרטניים יעוכבו (ראו: פש"ר (ב"ש) 25703-02-11 מיכאל גורביץ נ' הכונס הרשמי).

עינינו הרואות, כי ככלל, בעוד הליך פשיטת הרגל בעיצומו, לא ניתן להפעיל הליכי גבייה כנגד החייב, בגין חובות שנוצרו טרם מתן צו הכינוס, אף אם צו ההפטר לא ישמש הגנה כנגדם.

בכל מקרה, מומלץ לחייב השוקל פנייה להליך פשיטת רגל, כי יהיה מלווה על ידי עורך דין הבקיא בתחום זה, אשר ייעץ לחייב בכל שלב משלבי ההליך, כיצד לשמור על זכויותיו ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו.

נכתב ונערך ע"י עוה"ד רגב אלקיים וחיה שאבי ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

חייב מוגבל באמצעים או פשיטת רגל – במה לבחור?

22/2/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

אנשים נורמטיביים רבים נקלעים בתקופות שונות בחייהם למצב בו הנם נדרשים לשלם סכומי כסף אשר אין בידם לשלם. ישנם אנשים שיכולת ההשתכרות שלהם נפגעה כתוצאה ממחלה או ממות בן משפחה, ישנם אחרים שקיבלן פסק דין כספי שאין ביכולתם לשלם וישנם אנשים שנפלו לתרגיל 'עוקץ' של חברות או אנשים פרטיים.

אנשים אלו (להלן: "החייבים") אשר נקלעים לחובות שאין ביכולתם להחזיר, עומדים בפני שני הליכים  אפשריים: בקשת חייב להכריז עליו כעל  פושט רגל  ובקשת חייב להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים.
במאמר זה נפרט את ההבדלים, היתרונות והחסרונות העיקריים של כל אחד מהליכים אלו.
 
מהו הליך פשיטת רגל?
הליך פשיטת רגל, בתמצית, הנו הליך משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי, ובמסגרתו מתבררים היקף נכסיו, רכושו ומקורות הכנסתו של החייב אל מול היקף חובותיו (חובות שאושרו ע"י הנאמן).
בשלב ראשון, החייב מבקש מבית המשפט ליתן צו לכינוס לנכסיו שמשמעו, כאמור לעיל, בדיקת נכסי החייב, הכנסתיו והוצאותיו.
לאחר שהכונס הרשמי בוחן את היקף נכסיו וחובותיו של החייב ומחווה דעתו בפני בית המשפט כי אין התנגדות מבחינתו לתת צו כינוס בעניין החייב, נותן בית המשפט את צו הכינוס.
החל מיום קבלת צו הכינוס, חובות החייב בהליכי ההוצאה לפועל מעוכבים, והנושים אינם רשאים לפעול עוד כנגדו, אלא במסגרת תיק הכינוס.
בהליך פשיטת רגל קיימת חשיבות עצומה לתום ליבו של החייב – הן במהלך יצירת החובות והן באופן ניהול ההליך.  ניהול ההליך שלא בתום לב ו/או  ככל ובית המשפט יתרשם, כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב, עלול להביא לביטול הליך פשיטת הרגל.
מטרת הליך פשיטת הרגל הנה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, ולתת לו הזדמנות לצאת לדרך חדשה ונקייה מחובות העבר.
לא יאוחר משנה מיום מתן צו הכינוס, מתקיים דיון בנוכחות החייב, נציג הכונס הרשמי והמנהל המיוחד שמונה לעניין, במידה שמונה, ובדיון זה בוחן בית המשפט את התנהלות החייב (ע"פ המידע מהכונס ומהמנהל המיוחד) ובמידה והוא עומד בתנאים הנדרשים, מכריז עליו בית המשפט כפושט רגל.
הליך פשיטת רגל מסתיים בהצלחה בקבלת הפטר לחייב.  הפטר כזה יכול להינתן בתוך מספר שנים לאחר הכרזת החייב כפושט רגל.
חשוב להדגיש, כי ההפטר ניתן רק בגין אותם חובות שנצברו טרם מתן צו הכינוס, ויש להיזהר מלצבור חובות נוספים אשר ההפטר לא יחול עליהם ולא יועיל לחייב בכל הנוגע אליהם.
מי הוא חייב מוגבל באמצעים?
חייב מוגבל באמצעים הנו חייב שאפשרויותיו הכספיות מוגבלות ביחס לחובות התלויים ועומדים כנגדו בהוצאה לפועל, והוא אינו מסוגל לפרוע את כלל חובותיו תוך פרק הזמן המרבי שהדין מקציב.
חייב יוכל לבקש להיות מוכרז כחייב מוגבל אמצעים, במצב והוא הגיש בקשה לצו תשלומים,ופריסת התשלומים היא לתקופה יותר ארוכה מאשר תקופת הזמן המרבית ע"פ דין (4 שנים).
עם הגשת הבקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים יקבע ראש ההוצאה לפועל מהוהסכום החודשי שעל החייב לשלם לנושיו. סכום זה ייקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב כפי שהיא מוצגת בשאלון ובתצהיר החייבשמוגשים יחד עם הבקשה.
בשלב שני, תיערך חקירת יכולת לחייב בנוכחות הזוכה או עורך דיןמטעמו אשר יהיה רשאי לחקור את החייב כדי לנסות להוכיח שהוא מסוגל לשלם מעבר לטענתובבקשה שהגיש.
עם ההכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים,  כל תיקי ההוצאה לפועל כנגדו יאוחדו, ויוטלו עליו הגבלות שונות כדוגמת צו עיכוב יציאה מן הארץ, חשבון בנק מוגבל, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ובהמחאות וכיו"ב.
הכרזה על חייב, כחייב מוגבל באמצעים מגבילה את אפשרות הנושים לפעול כנגד החייב, ומזכה את החייב בשקט ושלווה אשר יאפשרו לו לנהל את חייו באופן סדיר וסביר בכפוף למגבלות שהוטלו עליו.
המשותף להליך פשיטת רגל ולחייב מוגבל באמצעים
·          הן בהליך פשיטת הרגל והן בהליך חייב מוגבל באמצעים מעוכבים הליכי הגביה בהוצאה לפועל כנגדהחייב.
·          בשני ההליכים, נקבעים לחייב צו תשלומים חודשיים שעליו לשלם במועד מידי חודש בחודשו, כל זאת לאחר הליכי חקירה ובירור שנערכים לו על ידי רשם ההוצאה לפועל או כונס הנכסים הרשמי, לפי העניין.
·          ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב.
·          החייב מוכרז כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסויי (חשבונותיו הופכים מוגבלים).
·          החייב מנוע מלהשתמש בכרטיסי אשראי ו/או מלמשוך שיקים.
·          נאסר על החייב להקים חברה ו/או להיות בעל עניין בחברה ללא אישור מיוחד של ראש ההוצל"פ/בית המשפט, לפי העניין.
·          שמו של החייב יופיע ברשימת המוגבלים באמצעים או רשימת פושטי הרגל/רשומות עיתונות, לפי העניין, הפתוחה לעיון הציבור ומזהירה אותו מלנהל עסקים עם החייב.
·          נאסר על החייב להגיע להסדר ו/או לשלם לאחד הנושים תוך העדפתו על נושיו האחרים.
היתרונות המרכזיים בפניה להליכי פשיטת רגל
·          היתרון המרכזי של הליך פשיטת הרגל על פני חייב מוגבל באמצעים הנו, שפושט הרגל רואה את 'האור בקצה המנהרה'.
פושט הרגל, המצוי בהליך מספר שנים, יכול לקבל הפטר מבית המשפט המחוזי, לפיו יופטר מכל החובות שהותיר אחריו בטרם כניסתו להליך פשיטת הרגל.
הליך פשיטת רגל, בניגוד להליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מאפשר לחייב, עלפי דין, לבקש בשלב מסוים הפטר לחובותיו ובכך לפתוח דף חדש בחייו.
כיום ההנחיותבכונס הרשמי, המלווה את ההליך, נוטות לכיוון מתן הפטר כבר לאחר כארבע-חמש שנותפשיטת רגל, כאשר כל מקרה נבדק לגופו.
·          בהליך פשיטת רגל, ביום קבלת צו כינוס נכסי החייב, חובו של החייב 'מוקפא' ואינו נושא יותר הפרשי ריבית והצמדה (אלא בנסיבות חריגות ולפי החלטת הנאמן). בהליכי הוצל"פ מנגד, חובות החייב ממשיכים לשאת הפרשי הצמדה וריבית (לעיתים גם ריבית גבוהה – חריגה).
החייב, בהליכי הוצאה לפועל, 'מנציח' את חובו. החייב לא יוכל לפרוע את החוב במהלך חייו, והוא אינו משתחרר מחובותיו גם עם פרישתו לגמלאות.
·          בהליך פשיטת רגל ממונה לחייב מנהל מיוחד/נאמן על נכסיו, ותפקידו לבדוק את תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב.
הנאמן רשאי, לאחר שישמע את עמדות הנושים והחייב, להתערב אף בממצאי פסק דין חלוט ו/או לקבוע עמדתו בעניין גובה חובו של החייב לנושים ו/או בעניין טענות החייב על פירעון החוב ו/או חלקו.
היתרונות המרכזיים בפניה להליכי הוצאה לפועל
·          חייב מוגבל באמצעים יכול לשנות דעתו, בכל עת, ולבקש לבטל את ההכרזה עליו כחייב מוגבל באמצעים.
·          חייב מוגבל באמצעים אינו נתון למעקב ולביקורת אחר פעילויותיו הכלכליות.
לעומת זאת, בהליך פשיטת רגל ממנים לחייב מנהל מיוחד/נאמן אשר מופקד על מעקב אחר פעילויותיו הכלכליות של פושט הרגל.
הפיקוח על החייב בהליך פשיטת רגל הינו קפדני ביותר, כך שאם למשל החייב צובר חובות נוספים ו/או עושה שימוש לרעה בהליך – בתי המשפט יטו להורות על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל.
הנאמן רשאי לעשות שימוש בצווי הבאה ולנקוט באמצעי חקירה שונים בכל הקשור לנכסיו של פושט הרגל.
הנאמן בפשיטת רגל רשאי לבטל עסקאות ו/או העברות ו/או הענקות של נכסי ו/או זכויות החייב שנעשו גם לפני תחילת ההליך. כך למשל הנאמן רשאי לבטל הענקת דירה שהעביר החייב לקרובו אפילו עד 10 שנים לאחר מכן.
·          הליך פשיטת רגל הנו הליך יקר ובעל עלות גבוהה. טרם פתיחת ההליך, על החייב לשלם אגרה לכונס הנכסים הרשמי במזומן ובתשלום אחד בסך של 2,588 ₪ .
בנוסף לכך, שכר הטרחה המשולם לעורך הדין הינו גבוה, לאור העובדה שמדובר בהליך האורך שנים, ואשר מצריך ייצוג פושט הרגל באסיפות נושים, בחקירות יכולת אצל המנהל המיוחד/נאמן ובדיונים בבתי המשפט.
מנגד, הליכי הוצאה לפועל הכרזה על חייב מוגבל באמצעים הנה זולה משמעותית ביחס להליך פשיטת רגל ואינה מצריכה תשלום אגרה, וגם התשלום לעורך הדין הנו מופחת באופן ניכר.
סיכום
בפני חייב אשר נקלע לתסבוכת כלכלית ועומדים כנגדו חובות רבים אשר אין ביכולתו לפרוע, עולה השאלה האם לבקש מראש ההוצאה לפועל להכריז עליוכחייב מוגבל באמצעים, או לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריז עליו פושט רגל.
חייבים רבים נמנעים מלפנות להליכי פשיטת רגל מסיבות לא ענייניות או על בסיס מידע מוטעה.  הימנעות זו גוזרת על החייב להנציח את חובו ואת מעמדו כחייב מוגבל באמצעים, וכל ההגבלות שהוטלו על החייב, ימשיכו לחול עליו, לצמיתות.
רבים מהחייבים אינם פונים להליכי פשיטת רגל מחמת "בושה" בלהשתייך לקבוצה זו. אולם, כיום אין כל הצדקה לחשש מפני הבושה שבהליך פשיטת רגל, שהרי ממילא בשני ההליכים שמו של החייב מתפרסם בפומבי, ובשני ההליכים חלות הגבלות דומות.
במאמר זה מנינו את היתרונות והחסרונות שבכל הליך, ואולם, אסור לשכוח, כי חייב בהליך פשיטת רגל יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו ללא חובות מהעבר, לעומת מצב בו חייב מוגבל באמצעים ישלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו ולצבור רכוש.

טרם הפנייה להליכי פשיטת רגל, חשוב להתייעץ עם עו"ד בקיא בתחום ההוצאה לפועל ופשיטות רגל.  עורך הדין יבחן את הנתונים האישיים שלך ועל סמך כל המידע, ידע לייעץ לך האם כדאי ונכון לך לפנות להליכי פשיטת רגל ולחילופין, יכול לכוון אותך לפתרון אחר.

עצימת עיניים כחוסר תום לב בפשיטת רגל

12/12/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

אברהם ושרה הנם זוג נשוי מזה שנים רבות, ומטבע הדברים, אברהם הנו מורשה חתימה בחשבון הבנק של רעייתו שרה. לפני מספר שנים, אברהם נקלע לחובות, והחל למשוך שיקים מחשבונה של שרה רעייתו, ללא ידיעתה ובוודאי שללא אישורה. חובותיה של שרה תפחו עד שנאלצה להגיש בקשה לכינוס נכסים ולהכרזתה כפושטת רגל.
האם בית המשפט ייעתר לבקשתה של שרה?
חייב בהליך פשיטת הרגל, יוכרז ע"י בית המשפט המחוזי כפושט רגל, לאחר שבית המשפט יקבע, כי החייב נהג בתום לב הן בנסיבות יצירת החובות והן במסגרת ההליך גופו.
בית המשפט שוקל את אופן יצירת החובות, והוא בודק האם החייב נהג בתום לב כלפי הנושים בעת יצירתם, האם רימה אחרים, האם ניסה להבריח נכסים, האם הסתיר נכסים, האם ביצע פעולות לא חוקיות, האם נהג בהגינות וביושר וכיו"ב.
במאמר זה נעסוק בשאלת תום הלב הנובעת מיצירת חובות כתוצאה מ'עצימת עיניים'.
בתי המשפט קבעו, לא אחת, כי בעל חשבון בנק שהוגבל אשר מושך שיקים בגין חשבון בנק של רעייתו שהינה נטולת הכנסות, ולמצער, הכנסותיה הנן נמוכות, מציג בפני הצדדים השלישיים שלהם מסוחרים השיקים מצג כוזב ומטעה אותם לחשוב שהם מקבלים לידיהם מסמך סחיר בעל ערך כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג יוצר חובות שלא בתום לב.
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט עודד גרשון) קבע בפש"ר 323/06 בדראן מרים נ הכונס הרשמי, מתוך www.nevo.co.il }, כי מי שמעמיד את חשבונו לרשות זולתו, מבלי שתהיה לו כל בקרה ושליטה על מהות הפעולות המבוצעות בחשבון, על גובה השיקים הנמשכים ממנו ועל הסכומים המופקדים בו, אינו יכול לטעון לאחר מכן כי החוב שנוצר בחשבון הבנק שלו, כתוצאה מפעולות כאמור, נוצר בתום לב.
בית המשפט העליון דחה את הערעור של בני הזוג בדראן, בקובעו, כי שני בני הזוג נהגו שלא בתום לב בשלב שקדם להגשת בקשותיהם, וכי החייבת נהגה שלא בתום לב בכך שהסכימה להעמיד את חשבון הבנק שלה לרשות בעלה אף שחשבונו הוגבל, ונתנה לו יד חופשית לפעול בו בלא הפרעה.
ראו: ע"א 6067/04 מוחמד בדראן ואח' נ כונס הנכסים הרשמי, מתוך www.nevo.co.il
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת דיאנה סלע) קבע בפש"ר (חי') 365/05 רפאל פייגלביץ' נ'כונס הנכסים הרשמי,  מתוך www.nevo.co.il כדלקמן:
"… חובה על אדם המנהל חשבון בנק לעקוב אחרי הפעולות המתבצעות בחשבונו, ועצימת עיניים המתוארת על ידי החייב אינה סבירה…..
איני מקבלת את גרסתו כי לא בדק את חשבונו משך תקופה כה ארוכה, ולא היה מודע להתנהלותו. חזקה על אדם הנפרד מאשתו וממשיך לקיים עמה חשבון משותף כי יבדוק את פעולותיה, אלא אם הוא מרשה לה למשוך שיקים כאוות נפשה ביודעין….
 
לחלופין, אם אכן נכונה גרסתו כי לא בדק את חשבון הבנק שלו משך תקופה ארוכה, מצביע הדבר על אדישות ביצירת חובות, חוסר אכפתיות וחוסר אחריות המגיע לכדי חוסר תום לב. חובה על אדם לעשות פעולות מינימליות כדי להבטיח שלא יסתבך בחובות, וטענה כי לא בדק חשבון משותף שלו ושל אשה ממנה נפרד משך חודשים ושנים אינה יכולה להתיישב עם חובה זו.
עולה מהאמור לעיל, כי חייב אשר הפקיר את חשבון הבנק שלו לחסדיו של בן זוגו, והתעלם במופגן מההתנהלות בחשבון הבנק, ולחילופין, גילה חוסר אכפתיות באשר לנעשה בחשבונו הוא, הרי שבית המשפט עלול לדחות את בקשתו למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל.
מנגד, בתי המשפט פסקו לא אחת, כי ניהול ההליך ע"י החייב כנדרש, לרבות: הגשת דוחות בזמן, תשלום לקופת הכינוס בהתאם לצו הכינוס והגשת המסמכים שנדרשו ע"י הכנ"ר/מנהל מיוחד, לעיתים, יש בו כדי להתגבר על חוסר תום הלב אשר נובע כתוצאה מעצימת עיניים באופן יצירת החובות.
יתר על כן, בית המשפט העליון קבע בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי מתוךwww.nevo.co.il , כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
לסיכום, הגשת בקשת החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל מצריכה מחשבה מרובה והכנה מדוקדקת ורואת פני העתיד של הליך הפש"ר. טרם הגשת הבקשה, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום פשיטת הרגל אשר הנו בעל ניסיון וידע בסוגיות המורכבות המלוות את החייב לאורך כל הליך הפש"ר.  הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בחייב אשר אופן יצירת חובותיו עלול לגרום לאי קבלת הבקשה ו/או להעפתו מההליך.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תום הלב בפשיטת רגל

2/8/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

משה (שם בדוי) חתם ערבויות לאנשים שונים. לחוסר מזלו של משה, חלק ניכר מהלווים (אשר להם ערב משה) לא מילאו אחר התחייבויותיהם, והנושים ביקשו להיפרע ממשה באופן אישי. משה לא יכל לשלם לכל הנושים, ועל כן הגיש לבית המשפט בקשה לכינוס נכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל. האם בית המשפט ייעתר לבקשת משה ויכריז עליו כפושט רגל?

חייב בהליך פשיטת הרגל, יוכרז ע"י בית המשפט המחוזי כפושט רגל, לאחר שבית המשפט יקבע, כי החייב נהג בתום לב הן בנסיבות יצירת החובות והן במסגרת ההליך גופו.
בית המשפט שוקל את אופן יצירת החובות. בית המשפט בודק האם החייב נהג בתום לב כלפי הנושים בעת יצירתם, האם רימה אחרים, האם ניסה להבריח נכסים, האם הסתיר נכסים, האם ביצע פעולות לא חוקיות, האם נהג בהגינות וביושר וכיו"ב.
כך, למשל, נקבע, כי חוסר תום לב קיים במצב שבו החובות נוצרו תוך זלזול בנושים, והקמת עסקי שווא, או כאשר הרקע להידרדרות הכלכלית של החייב היה הימורים (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מח(1) 45, 55.).
כן נקבע, כי כאשר חייב אינו מנצל את מלוא יכולתו על מנת להגדיל את הכנסתו ולפרוע חלק מחובותיו, הדבר יכול להצביע על חוסר תום לב (ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 435, 440).
במאמר זה נעסוק בשאלת תום הלב הנובעת מיצירת חובות כתוצאה מערבויות אשר חתם החייב לגורמים שונים.
בפסיקה נקבע לא אחת, כי כאשר אדם חותם על ערבות ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו, וכי אין בידו גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב. {ראו: פש"ר 409/09 בוגנים נ' הכנ"רמתוך www.lawdata.co.il}.
עוד נקבע בפסיקה, כי חייב שיודע כי יכולת ההחזר שלו מוגבלת וממשיך להסתבך בחובות, גם ע"י חתימתו על ערבויות לאחרים, הרי הוא בעצם טומן את ראשו בחול והתנהלותו אינה התנהלות ראויה ונכונה. {פש"ר 497/05 זיקרי ג'ורג'ט נ' הכונס הרשמי, מתוך www.lawdata.co.il}
מנגד, בתי המשפט פסקו לא אחת, כי ככל והחייב אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא , הרי שאין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב פעל במסגרת עסק לא חוקי ו/או חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען {ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197}.
יפים, לעניין זה, דבריו של כבוד השופט א. זמיר, בפש"ר 2337/08 אוסרוף נור נ' הכונס הרשמימתוךwww.lawdata.co.il:
"אם כך הדבר במקרה של ביצוע עבירות פליליות ממש, קל וחומר במקרים חמורים פחות. בענייננו לא התרשמתי כי מדובר באי-חוקיות או בהתנהגות כה חמורה, הנוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אמנם, עצם הרעיון של מתן שיקים או נטילת הלוואות בידיעה שיקשה עד מאוד לפרוע אותן הוא פסול ובלתי ראוי; אך עם זאת, יש להבחין בין מצב דברים שבו ברור שמדובר בכוונת מרמה של ממש לבין סיטואציה שבה החייב חושש הן לגורלו ולגורל קרוביו, פיזית וכלכלית. זה המצב בענייננו; דומה, על פני הדברים, שמדובר במבקשת שנקלעה למצב של מאבק קיומי ושל חוסר ברירה. יש גם לראות את הפרופורציה בין החובות ה"לא כשרים" לבין החובות ה"רגילים".
בית המשפט העליון קבע לאחרונה בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי מתוךwww.lawdata.co.il, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
"חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?!
ובהמשך:
"התמונה המתקבלת במקרה זה מן הנתונים השונים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתצדיק דחייה של הבקשה להכריז את המערער פושט רגל. המערער נתן הסבר מספק לגבי תחילתה של הסתבכותו הכלכלית, שכאמור נובעת מערבויות שחתם לפני שנים רבות".
 לסיכום, נקודת המוצא של בתי המשפט הנה, כי חייב אשר חתם על ערבויות שונות לאנשים שוניםכאשר ידע, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלם אחר הסכום הנערב, ובייחוד כאשר החייב חתם על ערבויות בהיותו מסובך כלכלית, הרי עצם החתימה על הערבויות נעשו בחוסר תום לב. אולם, מנגד נקבע, כי כאשר מדובר בחייב אשר אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא, הרי שלעיתים אין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען. זאת ועוד, להלכה נקבע, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב,חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סעד נוסף ורב עצמה לגביית חובות מחייב בהוצאה לפועל

20/1/2011   |   מאת: עו"ד איתי שרף   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

אי הצלחת הליכי הוצאה לפועל לגביית חובות מחייבים כבר הפכה לתופעה מצערת במחוזותינו. תופעה זו מקיפה את כלל גורמי המשק, ובכלל זה בנקים, חברות מסחריות שונות, וכמובן אנשים פרטיים, שמחזיקים בידם פסקי דין או שטרות, ואינם מצליחים לגבות את חובם מהחייבים.
בעת האחרונה חלה רפורמה מקיפה בלשכות ההוצאה לפועל, עם הקמת אגף הגביה, שלמעשה הפך לזרוע ביצועית יעילה וחזקה יותר, שמטרתה הראשונה, היא ביצוע פעולות ישירות אל מול החייבים, גם ללא הזדקקות לביצוע פעולות כלשהן מצד הזוכים.
חייבים רבים, בעיקר כאלה שחייבים לגורמים רבים וקיימים ותלויים נגדם תיקים רבים בהוצאה לפועל, לומדים "את השיטה", ומצליחים להתחמק מתשלום חובם במשך שנים רבות, בין היתר, בהסרת כל רכוש משמם, ובאופן זה לא ניתן להניח יד על רכושם, בו הם עושים שימוש כמנהג בעלים לכל דבר ועניין.
אחד מהכלים העומדים לרשות זוכים כנגד חייבים הוא מינוי כונס נכסים על רכושם ונכסיהם של החייבים, לצורך מימושם. בין יתר הנכסים ברי-המימוש קיימות מניותיו של החייב בחברה.
סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי ראש הוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך תועלת בדבר, לשם ביצוע פסק דין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של חייב. כאמור, במניין הנכסים השייכים לחייב ניתן למנות גם את המניות הרשומות על שמו בחברה.
על מינוי שכזה, שמהווה סנקציה כבדה ומשמעותית ביותר על חייב, יורה ראש ההוצאה לפועל כאשר מוכיח הזוכה שקיים חשש כבד שהחייב מנצל את מניותיו בחברה (שעל פי רוב גם צמודות להן סמכויות ניהוליות בחברה) לצורך הברחת נכסים או מניעת תפיסתם על ידי הזוכה.
מטבע הדברים, חייב שהינו מחזיק במניות של חברה, בעיקר כאשר מדובר בחברה פרטית, בה לא קיימים בעלי מניות רבים, קיים חשש שהחייב ינצל את כוחו וסמכויותיו בחברה לשם העלמת הכנסותיו, הברחת נכסים אחרים שרשומים על שמו, תוך העברתם לחברה ועוד, באופן שיקשה מאוד על תפיסתם על ידי הזוכה.
בשל כך בדיוק קיים הסעד של מינוי כונס נכסים מטעם הזוכה על מניות החייב. באמצעות מינוי שכזה רשאי למעשה כונס הנכסים הממונה לבצע כל פעולה אותה רשאי היה לבצע החייב בטרם מונה למניותיו כונס נכסים. בין היתר, מורשה כונס הנכסים להציע את מניותיו למכירה, ובכך לפרוע את חובו של החייב לזוכה, לבצע פעולות בחברה על מנת להבטיח את חלקו של החייב, ובדרך זו לגבות את חוב הזוכה ממנו, ועוד פעולות מורכבות נוספות.
פעולה זו, של מינוי כונס נכסים על מניות חייב בחברה, מהווה סעד קשה ביותר ואגרסיבי מנקודת מבטו של חייב, שיתכן שדי בבקשה עצמה למינוי הכונס כדי לגרום לחייב לפרוע את חובו, או לפחות להציע הצעה להסדר לפריסת חובו.
בהליכי הוצאה לפועל יש לנקוט בדרכים שלעתים אינן שגרתיות ומקובלות, שמותרות כמובן בחוק, אולם לרוב לא נעשה בהן שימוש יעיל להבטחת גביית חוב מחייבים.
משרדנו, שמייצג שורת לקוחות עסקיים בענפים שונים, מתמחה בגביית חובות קשים במיוחד מחייבים "עקשים" במיוחד, תוך נקיטת צעדים יצירתיים שבמקרים רבים משיגים את התוצאות הרצויות ללקוחותינו, ובפרק זמן קצר יחסית.
נכתב ע"י עו"ד איתי שרף ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תום לב בחתימת עולה חדש על ערבויות

2/8/2010   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   הוצאה לפועל ופשיטת רגל  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

אלכס (שם בדוי), עולה חדש מרוסיה, חתם ערבויות לאנשים שונים בעת שהיה עולה חדש ולא היה מעורה בחיי המסחר בארץ. כעבור מספר שנים, הנושים ביקשו להיפרע מאלכס, ואלכס פנה לבית המשפט בבקשה לכינוס נכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל. כונס הנכסים התנגד, בכל תוקף, להכרזה עליו כפושט רגל.

טענות אלכס
אלכס גדל והתגורר ברוסיה שהשלטון בה היה שלטון קומוניסטי. קומוניזם הנו, כידוע, שיטהכלכלית-חברתית המוגדרת בבעלות מוחלטת של המדינה על הנכסים השונים שלה. בשיטת השלטון הקומוניסטית, לא היו קיימים מושגים ומונחים כמו "משכנתאות" ו-"ערבויות".
המונח "ערבות" לאזרחים שגדלו בברית המועצות נשמע מושג "הזוי". כיצד יתכן, מבחינה לוגית – הגיונית, שאדם יהא חייב כספים לאדם אחר על אף שהוא מעולם לא קיבל ו/או לווה ו/או נהנה מאותם כספים (?)
אין להשליך את 'ההיגיון' של אדם שגדל במדינה מערבית, שהמושג ערבות מושרש היטב בשיטת המשטר/משפט, לאדם שגדל והתגורר במדינה קומוניסטית.
יצירת החובות נעשתה כאשר אלכס אינו קורא עברית, והמסמכים עליהם חתם בבנק, מעולם לא תורגמו לו לשפה הרוסית – השפה היחידה בה הוא שולט ואותה הוא מדבר, קורא וכותב. נציגי הבנק מעולם לא הבהירו לו מה היא ערבות, מה המשמעות של החתימה על הערבות והעובדה, כי הוא יצטרך, בבוא היום, לשלם במקום החייבים העיקריים שבגינם מומשו הערבויות.
אלכס הסתמך, בין היתר, על ההלכה שנקבע לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי מתוך www.lawdata.co.il, שם נקבע, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
לסיום טען אלכס, כי התמונה המתקבלת במקרה זה אינה מצביעה כלל על חוסר תום לב, ובודאי לא חוסר תום לב, ברמה כזו, שתצדיק דחייה של הבקשה להכרזת החייב פושט רגל.
טענות הכונס הרשמי
הסתבכותו של אלכס נבעה מחוסר תום לב עת חתם על ערבויות שונות בהיותו עולה חדש אשר טרם ביסס את מצבו הכלכלי בארץ.
התנהגותו של אלכס משקפת לכל הפחות עצימת עניים, אם לא זלזול וחוסר אכפתיות.
לא ניתן לקבל 'טעות' שחוזרת על עצמה מספר פעמים.
אלכס היה עולה חדש אשר טרם צבר רכוש כלשהו, ושכרו היה שכר נמוך, ועל כן סביר להניח כי הכנסתו לא היתה מאפשרת לו לעמוד בהחזרי תשלומי ההלוואות לו יידרש לכך.
החלטת בית המשפט
בית המשפט המחוזי בחיפה (פש"ר 748/08) קיבל את טענות אלכס וקבע, כי חתימתו שלך אלכס היתה בעקבות בקשות שהופנו אליו עת אלכס היה עולה חדש בארץ ולא היה מעורה בחיי המסחר.
בית המשפט קבע עוד, כי אמנם לאלכס יש חלק ביצירת החובות, אולם "אין להתכחש לתופעה של ניצול עולים חדשים לרעה המוכרת במקומותינו"
בית המשפט קבע, כי אין מדובר בחוסר תום לב ממשי, וכי יש ליתן את הדעת גם להתנהלותו בתום לב בניהול ההליך.
בית המשפט הכריז על אלכס כפושט רגל.
אלכס יוצג ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116