בן ממשיך

האם ניתן לבטל מינוי בן ממשיך

4/5/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

פעמים רבות הורים, ברי הרשות במשק, אשר מינו את בנם כ-'בן ממשיך', מעוניינים לחזור בהם מהמינוי מסיבות שונות. האם קיימת להם האפשרות לחזור מן המינוי או שמא המינוי הוא סופי וחלוט ואין דרך חזרה הימנו?

'בן ממשיך' הוא בן אשר מתמנה על-ידי ההורים, בעלי זכויות בר-הרשות במשק חקלאי, כממשיך למשק החקלאי.  מינוי 'בן ממשיך' ע"י ההורים נובע מסיבות שונות. יש הורים שממנים את הבן כ-'בן ממשיך' מתוך מטרה שהבן הממשיך יקבל לידיו את כלהזכויות במשק לאחר פטירת ההורים והוא ימשיך ויעבד ו/או ינהל את המשק. ישנם הורים אשר ממנים 'בן ממשיך' במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד אותם ולתמוך בהם לעת זקנתם. ישנם הורים אשר ממנים את הבן הממשיך לצורך פורמאלי, כגון לשם קבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה.
הסכם 'בן ממשיך' מהווה הסכם מתנה
להלכה נקבע, כי המתווה הנורמטיבי לבחינת הסכם 'בן ממשיך' הנו כהסכם מתנה. {ראו: ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385.
הסכם ה-'בן ממשיך' חוסה בצילן של שתי הוראות חוק: חוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ובהיעדר הסדר ספציפי בחוק המתנה, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם {ראו: ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154}
על-פי סעיף 2 לחוק המתנה, "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".
על-פי סעיף 6 לחוק המתנה, "הבעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל – בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".
משהוקנתה המתנה למקבל, הרי שהמתנה נגמרה, הושלמה, ולפיכך נותן המתנה אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה. {ראו לעניין זה: מ' ראבילו חוק המתנה תשכ"ח-1968 פירוש לחוק החוזים (מהדורה שניה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1996}
יחד עם זאת, יש להבדיל בין הקניית מתנה ובין התחייבות ליתן מתנה. במקרה האחרון, יכול מי שהתחייב לתת מתנה לחזור בו מהתחייבותו בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק המתנה:
5(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
5(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן" .
הקניית המתנה מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל
הקניית המתנה בהקשר של מינוי בן ממשיך מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי 'בן ממשיך'. {הלכה בעניין זה נקבעה ע"י כבוד השופט אנגלרד בע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385}
עולה מהאמור לעיל, כי ככל ומינוי הבן הממשיך אושר ע"י הגורמים הרלוונטיים, ובהם מנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות לטענות הצדדים בנוגע לשינוי מצבם לרעה לאחר חתימתם על ההסכם כמו גם לטענתם בדבר התנהגותם המחפירה של הנתבעים כלפיהם, הואיל ואלו רלוונטיות רק במקרה בו מדובר בשלב של התחייבות ליתן מתנה.
בדיקה של נותני המתנה: האם הבן הממשיך (מקבל המתנה) הפר את ההסכם (?) האם ההפרה מהווה טעם לחזרה מן המתנה ולביטולה (?)
על המבקש ביטול מינוי הבן הממשיך לבדוק האם נכרת חוזה בין ההורים ובין הבן הממשיך (בכתב ו/או בע"פ ו/או ע"פ התנהגות הצדדים).
ככל ונכרת חוזה כאמור, עילת הביטול תלויה, קודם כל, בתנאי החוזה, ובקיומו או הפרתו. לדוגמא, כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו מתחייבים בחוזה לדאוג כלכלית להורים והם אינם עושים כן – יכול הדבר להקנות זכות לביטול החוזה.
ראוי לציין בעניין זה, כי לא כל הפרת החוזה ע"י הבן הממשיך מהווה עילה לחזרה מן המתנה. בתי המשפט נוהגים לבדוק היטב מה היא ההפרה והאם היא חמורה עד כדי שהיא מהווה עילה לביטול המינוי.
אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
גם במקרה ובו הבן הממשיך הפר, לכאורה, את התחייבותו ע"פ ההסכם (בן ממשיך), עדיין אין בכך כדי להביא לביטול מינויו כבן ממשיך. בתי המשפט עורכים אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
במתנה על תנאי, משהפר מקבל המתנה את התנאי עומדת לנותן המתנה הזכות להשבתה בעוד שבמתנה שבצידה חיוב, משלא קיים מקבל המתנה את המוטל עליו במסגרת ההסכם, אזי אין נותן המתנה רשאי לבטלה ולזכות בהשבתה אלא לכל היותר עומדת לו הזכות לתרופות הרגילות בגין הפרת החיוב כדוגמת אכיפת החיוב, ביטול החיוב, פיצויים בגין הפרת החיוב וכיו"ב
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154.
·         ע"א 495/80 ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370.
·         מ' ראבילו, חוק המתנה, תשכ"ח-1968 עמ' 310.
ההכרעה בשאלה האם מדובר במתנה על תנאי או מתנה שבצמוד לה חיוב, נעשית על פי כוונת הצדדים כפי שניתן ללמוד עליה מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך בחינת אומד דעתם של הצדדים ובחינת הראיות. בפסיקה נקבע עוד, כי יש להעדיף את הפירוש המקיים את המתנה.
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         י' ויסמן, דיני קניין – בעלות ושיתוף, חלק ב, עמוד 106.
·         ע"א 36/86 מני ואח' נ' מני , פ"ד מא(1), 248.
ביטול מינוי 'בן ממשיך' בשל פגמים יסודיים שנפלו בהסכם שבין הצדדים
כאמור לעיל, הסכם מתנה חוסה בצילן של שתי הוראות חוק, חוק המתנה וחוק החוזים. ככל והמסקנה תהא, כי על פי חוק המתנה אין התובעים יכולים לחזור בהם מן ההסכם, המבקש ביטול מינוי 'בן ממשיך' יכול לטעון לפגמים שנפלו לדידו בכריתת ההסכם (ככל והיו פגמים).
דוגמאות בולטות לטענות הורים ברי רשות המבקשים לבטל מינוי בן ממשיך הנן, כי החוזה בינם ובין הבן הממשיך נכרת/נחתם למראית עין בלבד (סעיף 13 לחוק החוזים). טענה נוספת המועלית ע"י ההורים (ברי הרשות) השכם וערב הנה, כי מינוי הבן כבן ממשיך נעשה כתוצאה מטעות (סעיף 14 לחוק החוזים) ו/או הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים) ו/או כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים) ) ו/או עושק (סעיף 18 לחוק החוזים).
להלכה נקבע, כי הבדיקה אם נפל פגם בכריתת חוזה המתנה, תעשה על פי הוראות חוק החוזים  (חלק כללי) {ראו: ע"א 495/80ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370}
להרחבה בסוגיית החתימה על חוזה מתוך טעות ו/או הטעיה ראה:
·         ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, דין הוצאה לאור בע"מ, עמוד 277.
·         ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב פ"ד מ (4) 533.
·         ע"מ 1094/06 (י-ם) פלוני נ' פלונית בעמ' 210.
טענה נוספת אפשרית לביטול מינוי בן ממשיך כתוצאה מפגם בחוז\ה שבין הצדדים עולה כאשר אחד ההורים (ברי הרשות במשק) אינו חתוםעל המסמכים הנדרשים. חוסר חתימה של הורה אחד יכול להוות חוסר מינוי מלכתחילה.
יצוין, כי נטל ההוכחה כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם המתנה מונח על כתפי ההורים נותני המתנה (ראו: ע"א 404/82 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא (2) 477).
לסיכום, מינוי 'בן ממשיך' הוא צעד בעל משמעויות והשלכות רבות הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות, ורצוי מאוד שההתקשרות בין הצדדים תהיה בכתב ומפורטת, אשר תאפשר לצדדים, במקרים מסוימים וחריגים, לחזור בהם מהמינוי. שני הצדדים צריכים להיות ערים לעובדה, כי מינוי הבן הממשיך, אינו מינוי בלתי חוזר, וכי במקרים מסוימים ניתן להורה לבטל את המינוי.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

האם בעל משק רשאי למנות את בנו כ- בן ממשיך בכל מושב?

5/10/2010   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

המושג 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות בנחלה במטרה ברורה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.

רעיון אי פיצול הנחלה בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו גם בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973, המסדיר בתקנה 3א' את הדרך שבה בן ממשיך מתקבל כבר באגודה, ועל פי התקנות, מדובר בבן אחד בלבד (או בנכד אחד) המחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל הנחלה במקומם.
כיצד ממונה, אם כן, אותו 'בן ממשיך'? האם בעל נחלה (בר הרשות) רשאי למנות את בנו/ביתו כבן ממשיך למשק בכל מושב/אגודה חקלאית?
פסק דין מעניין, בעניין זה, ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (תמ"ש 5680/05), כאשר בפני בית המשפט הובא מקרה בו הנתבע ביקש, כי בית המשפט יכיר בו כ-'בן ממשיך' , שכן הוא מונה, לטענתו, כבן ממשיך ע"י הוריו עוד בשנת 1991, ועל כן, לטענתו, הוא זכאי לקבל את מלוא הזכויות במשק ללא קשר לכתוב בצוואת הוריו המנוחים.
בית המשפט קבע, כי זכות בר רשות הינה זכות אישית שאופייה, גדריה ואופן עבירותה, נקבעים בהסכם הדו צדדי בין מנהל מקרקעי ישראל לבין אגודת המושב או לחילופין, בחוזה המשולש בין מנהל מקרקעי ישראל, אגודת המושב והסוכנות היהודית, הכל לפי נסיבות המקרה.
בית המשפט בדק ומצא, כי החוזה הרלוונטי למקרה דנא הנו חוזה השכירות (משבצת דו צדדי) (להלן: "חוזה דו צדדי"), וכי סעיף 19 ג' לחוזה הדו צדדי הינו הסעיף הרלוונטי לעניין עבירות הזכויות לאחר מות בעל הזכויות, וזו לשונו:
"במקרה פטירתו של חבר תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:
(1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן – המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן הזוג בלבד, וזאת אפילו הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
(2) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
(3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה על זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן והמסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר בזה במפורש כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כברי רשות.
(4) כל אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו.
(5) ….
(6) ….
(7) על אף האמור בפסקאות 2 עד 6 לעיל ומבלי לפגוע באמור בפסקה 1 לעיל, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה אישורים או התחייבויות בכתב של הסוכנות כלפי חבר אגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו."
בית המשפט בחן את ההסכם הדו צדדי וקבע, כי הזכויות במשק אינן מהוות חלק מעיזבונו של חבר האגודה. עוד קבע בית המשפט, כי  סעיף 19 ג' מסדיר מנגנון מיוחד להעברת הזכויות לאחר פטירת חבר האגודה. מנגנון זה אינו כולל בחובו האפשרות להעביר הזכויות בדרך של מינוי בן ממשיך ומכאן הסיק בית המשפט, כי אין כל נפקות למינוי 'בן ממשיך' ביחס לשאלת עבירות הזכויות לאחר פטירת מתיישב.
סעיף 19 ג' (4) לחוזה הדו צדדי קובע, כי כל אחד מיחידי בני הזוג שהינו חבר האגודה, זכאי להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק לאחר מותו. ולכן משעה שנאמר "להורות בצוואה", מכלל הן יש ללמוד לאו, ולפיכך כל דרך אחרת, לרבות מינוי בן ממשיך אינה רלוונטית לצורך העברת הזכויות במשק לאחר פטירת חבר האגודה.
כך, גם בסעיף 19 ג' (7), בהסכם הדו צדדי, המורה, כי במידה וניתנו אישור או התחייבות בכתב של הסוכנות לחבר האגודה באשר למסירת הזכויות במשק לאחד מילדיו (קרי מינוי בן ממשיך), כי אז תעמוד התחייבות זו בתוקף בעת פטירת המתיישב.
אפשרות זו לאישור מינוי בן ממשיך ע"י הסוכנות חלה רק על התחייבויות שניתנו לפני החתימה על ההסכם הדו צדדיוממועד זה ואילך יחולו סעיפים 19 ג' (2)-(6) להסכם, כאשר הדרך היחידה לפיה יכול חבר אגודה להורות למי יעברו הזכויות במשק לאחר מותו, הינה רק במסגרת צוואה – סעיף 19 ג' (4).
במקרא דנא קבע בית המשפט, כי מאחר ולא ניתנה התחייבות הסוכנות היהודית בדבר מינוי הנתבע כ-'בן ממשיך', והמינוי נעשה ע"י האב המנוח במועד שבו החוזה הדו צדדי חל, ללא מעורבות הסוכנות וללא שהייתה כל התחייבות של הסוכנות למינוי הנתבע כבן ממשיך, לכן אין כל תכולה לסעיף 19 ג' (7), ואין רלוונטיות לרישום 'בן ממשיך' שנעשה בספרי האגודה .
מסיכום פסק הדין עולה, כי מינוי בן ממשיך אינו אפשרי, כיום, במושבים אשר האגודות החקלאיות חתומות על הסכם דו צדדי (אגודה – מנהל), ומינוי זה אפשרי, כיום, רק במושבים אשר האגודה החקלאית חתומה על הסכם תלת צדדי (אגודה – סוכנות – מנהל).
טוב יעשו בעלי הנחלות אם ייוועצו עם עורכי דין הבקיאים באגודות שיתופיות ובדיני מושבים בטרם יערכו הסכמים בתוך המשפחה ובטרם יתחייבו כלפי אחד/ת מילדיהם, כי ימנו אותו ל-'בן ממשיך', שכן הדבר עשוי להיות חסר תוקף ובלתי מחייב, מחד, ומנגד, הוא עשוי ליצור עימותים ו/או סכסוכים בין הילדים, ולמצער, לגרום לכל המעורבים בדבר עוגמת נפש מרובה.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116