בן ממשיך

שיקולי בית המשפט בקביעת הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק

4/12/2014   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

על פי הדין, כאשר הולכים לעולמם בעלי זכויות במשק חקלאי, וככל ולא מונה בן ממשיך, הזכויות בנחלה יועברו לבן (או בת) של בעלי הזכויות, המוכן והמסוגל לקיים את המשק.

סעיף 19 ג (3) לחוזה השכירות (משבצת דו-צדדי) {להלן: החוזה הדו צדדי"} קובע כדלקמן:

"במקרה פטירתו של חבר האגודה, תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה….. (3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק, יחליט בכך בית המשפט"

כיצד קובע בית המשפט מי הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק?

בתמ"ש (ת"א) 80170/96 אפרים גולדשטיין נ' אהרון גולדשטיין (פורסם בנבו), קבע כב' השופט גייפמן בסעיף 9 לפסק דינו מבחן מצטבר לבחינת שאלת המוכן והמסוגל:

"נתחיל דיונינו בהוראת סעיף 19 ג. (3) להסכם המשבצת. בתחרות בין האחים קובע הסכם המשבצת מבחן מצטבר של מוכנות (מבחן סובייקטיבי) ושל מסוגלות לקיים את המשק (מבחן אובייקטיבי).ב

מבחן מצטבר זה אומץ גם בסעיף 114 לחוק הירושה.

באשר למבחן האובייקטיבי של מסוגלות לקיים את המשק, כיום עם חידושי הטכנולוגיה המודרנית – אין צורך בעבודה פיזית קשה במשק, וניתן גם להיעזר בפועלים.

היינו, קביעת הבן המוכן והמסוגל אינה מותנית ביכולת היורש לעבוד עבודה פיזית וקשה במשק כאשר ניתן להיעזר בפועלים / בני משפחה.

בתמ"ש 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. ואח' (פורסם בנבו), קבע בית המשפט (כבוד השופט אסף זגורי) מספר שיקולים מרכזיים לקביעת "הבן המוכן והמסוגל":

  • ·               עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות.
  • ·               ניסיון בהפעלה של המשק.
  • ·               הפעלת המשק לאחר פטירת ההורים, ומניעת הזנחת המשק.
  • המשכיות בהפעלת המשק גם לאחר פטירת ההורים (ולא הפסקת החקלאות ועשיית שימוש מסחרי במקום).

ובלשון בית המשפט:

"הנה הזדמנות הפז של התובע להוכיח שהוא הבן היחידי שיכול  לקיים את המשק מוחמצת על ידו בזמן אמת. אביו נפטר והוא יכול היה לקיים את מטע הלימונים במקומו. אך מה עשה התובע? הוא הזניח כליל הטיפול במטע עצי הלימון, עקר אותם ובמקום מטע עצי לימון הכניס לשטח הנחלה מיכלים ומשאיות"

  • ·               מגורים במשק, או כוונה להתגורר במשק.
  • ·               חברות באגודה.
  • יכולת וכוונה לקיים את המשק.
  • ·               אי כוונה/רצון למכירת המשק.
  • הרשאה/פסילה על הסף מלקבל זכויות שימוש במשק.

לדוג', בעלות בזכויות במשק אחר פוסלת על הסף אפשרות קבלת הזכויות במשק בהיות הדבר מנוגד להנחיית סעיף 6 להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל.

  • ·               מתן תוכנית לקיום המשק החקלאי.

שיקול נוסף לקביעת הבן המוכן והמסוגל נקבע בת.ע. 519/91 מכלוף נ' מחלוף (פורסם בנבו), והוא: האם יסכים המושב לקבל כל אחד מהצדדים כחבר באגודה.

בתמ"ש 7955-05-10 י.ר. נ' ע. ש. ואח', קבע בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כבוד השופטת רותם קודלר עיאש) מי הבן המוכן והמסוגל, בהתבסס על שני פרמטרים:

א.        היות אחד הבנים מקובל על "מרבית" היורשים.

ב.         הסכמת אותו הבן לפצות את יתר היורשים, דבר המהווה לכאורה את רצון האם כאמור בצוואתה.

לגישת כותב המאמר, נימוקי בית המשפט הנכבד קמא לקביעת הבן המוכן ומסוגל אינם יכולים לעמוד.

ראשית, קביעת "הבן המוכן והמסוגל" אינה נקבעת באמצעות 'הצבעה' בין היורשים. עקרון "שלטון הרוב" אינו יכול להוות שיקול בקביעת הבן המוכן והמסוגל.

זאת ועוד, קביעת ה'בן המוכן והמסוגל' ע"פ רצון רוב היורשים מאיינת את לשון החוזה הדו צדדי וכוונת בעלת המקרקעין (רשות מקרקעי ישראל), וכן את המבחנים שפותחו בפסיקה במהלך עשרות שנים לקביעת הבן המוכן והמסוגל.

שנית, הסכמת האח לפצות את אחיו אינה יכולה להוות שיקול, שכן, בחוזה דו צדדי כלל לא קיימת חובת פיצוי, ועל כן "מוכנותו" של האח לפצות את אחיו, אינה רלוונטית לשאלת הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק.

בית המשפט נקלע לשגגה עת השליך מהמצב המשפטי החל בחוזה תלת צדדי אשר מפנה לסעיף 114 לחוק הירושה, ובו קבועה חובת פיצוי על הבן המוכן והמסוגל {ראו גם ת.ע. 519/91 מכלוף נ' מחלוף (פורסם בנבו)},

לסיכום, בקביעת הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק ניתן לבית המשפט שיקול דעת רחב, ובית המשפט מתחשב בכל הגורמים המפורטים במאמר זה.

יחד עם זאת, היות אחד הבנים בקיא ובעל ניסיון בהפעלת המשק אינו ערובה למינויו כבן המוכן והמסוגל.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מינוי בן ממשיך אינו אפשרי במושב המוגדר ככפר שיתופי או כאגודה חקלאית

5/7/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

מוסד הבן הממשיך הוא מוסד שהתפתח במשקים חקלאיים ומוגדר בסעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות תשל"ג – 1973 כ:

"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר;
סעיף 3א(ח) לתקנות האגודות השיתופיות קובע, כי:
"תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בעניין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה".
המעמד של "בן ממשיך" על הזכויות הנלוות לו הינו ייחודי לתקנות אלה, קיים אך ורק במושבי עובדים ואיננו קיים בשום מסגרת תחיקתית אחרת וביחס לאף צורה התיישבותית אחרת !!!
ראו לעניין זה: ע"א 6/86  גפטר נ' רזון פ"ד מב(4) 742, (להלן: "פסק דין גפטר") וכן: תמ"ש 27760/05 י.ש ואח'. נ' י.י ואח', מתוך: www.lawdata.co.il .
היינו, במושבים המוגדרים ככפר שיתופי או כאגודה חקלאית אין אפשרות למינוי בן ממשיך.
בית המשפט העליון הדגיש בפסק דין גפטר, כי אין בכוחו של מנהג מקובל או נוהג נפוץ במושבים אשר אינם מוגדרים מושב עובדים בכדי ליצור חלופה נוספת, של "בן ממשיך" מסוג שונה מזה שנקבע בתקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות.
ראוי לציין, כי במושבים רבים, גם כאלה אשר אינם מוגדרים כמושבי עובדים, נהוג למנות "בן ממשיך" לצורכי בניית בית נוסף בתוך המשק החקלאי, כאשר המינוי מהווה רישום פנימי בלבד ואינו מקנה לאותו הבן זכויות כלשהן, והבן, כמובן, אינו יורש את ההורים כבן ממשיך. 
במאמר מוסגר יצוין, כי תקנות האגודות השיתופיות תוקנו בשנת 1973, ועל כן, ככל והבן הממשיך מונה בכפר שיתופי טרם שנת 1973, בית המשפט כן רשאי להכיר בו כ'בן ממשיך' וזאת בהתאם לנסיבות המינוי.
לסיום, טרם מינוי הבן הממשיך, רצוי לפנות לעורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות אשר יפרוש בפניכם את האפשרויות העומדות בפניכם, לרבות אלטרנטיבות למינוי הבן הממשיך, וההחלטה שתקבל לבסוף תהיה ההחלטה הנכונה והמושכלת בנסיבות העניין.
 נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

מונית לבן ממשיך? – בדוק סיום הליכי הרישום כל עוד הוריך בחיים

  |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

הזכויות במשקים חקלאיים, ברבים מן המושבים מוסדרות, במסגרת של חוזה שכירות (משבצת תלת-צדדי) {להלן: "החוזה המשולש"}, כאשר הצדדים לחוזה הנם מנהל מקרקעי ישראל (הבעלים של המקרקעין), הסוכנות היהודית (הגוף המיישב מטעם המנהל) והאגודה החקלאית במושב.

החוזה המשולש מתחדש אחת לשלוש שנים ומסדיר את היחסים בין הצדדים לו, ובין היתר קובע, כי זכויות המתיישבים במשקים הנן זכויות "בר רשות" בלבד, ואינן זכויות בעלות או חכירה, וכי הזכויות במשקים יעברו "בירושה" למי מילדי המתיישבים אשר הם קבעו אותו עוד בחייהם.

אותו ילד שנקבע על ידי ההורים כאמור, זכה לכינוי הרשמי של המוסדות המיישבים "בן ממשיך".

לצורך מינוי 'הבן הממשיך', על ההורים (בעלי הזכויות במשק) והבן הממשיך המיועד, לפנות לאגודה החקלאית, ולבקש את מינוי 'הבן הממשיך'. לאחר קבלת אישור האגודה, בכתב (לרבות אישור האסיפה הכללית של האגודה), על בעלי הזכויות במשק והבן הממשיך לפנות לסוכנות היהודית בבקשה לקבל את אישורה, גם הוא בכתב, על מינוי הבן הממשיך.

מינוי הבן הממשיך מושלם ומקבל תוקף עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל על מינוי הבן הממשיך.

ראו: ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385

ויודגש, ללא אישור כל הגופים המצוינים לעיל, ל"בן הממשיך" אין מעמד משפטי ואין לו זכויות של בן ממשיך, לרבות העובדה כי המשק לא יועבר אליו לאחר פטירת ההורים.

ברבים מן המקרים, הורים ממנים את בנם כ'בן ממשיך' ברישומי האגודה החקלאית, ההורים והבן מקבלים אישור , כי הבן מונה ל'בן ממשיך', ובזה תם מבחינתם הטיפול בנושא.

ואולם, אי השלמת המינוי בסוכנות היהודית ובמנהל מקרקעי ישראל כמוהו כאי מינוי כלל!!! והבן הממשיך לא יירש את המשק החקלאי ו/או את הזכויות באגודה (למעט במקרים חריגים ונדירים).

עולה מהאמור לעיל, כי במידה ומונית לבן ממשיך ע"י הוריך? עליך לוודא, כי המינוי הושלם הן באגודה, הן בסוכנות היהודית והן במנהל מקרקעי ישראל.

לסיום מאמר זה, בהליך מינוי בן ממשיך עלולים ליפול/להתעורר כשלים רבים כדוגמת: אי קבלת אישורים מכל הגופים הנזכרים לעיל, אי חתימת אחד ההורים על ההצהרות/מסמכי המינוי, פטירת אחד ההורים במהלך המינוי ועוד, ועל כן רצוי, כי הליך מינוי 'הבן הממשיך' ילווה ע"י עורך דין הבקיא באגודות שיתופיות ובדיני מושבים.

 

נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מינוי בן ממשיך כהסכם למראית עין

1/7/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   2 Comments
פתח בחלון חדש »

על פי הוראות מנהל מקרקעי ישראל, משק חקלאי יישמר בשלמותו בכדי למצות את הפוטנציאל המשקי שלו ובכדי למנוע את הפגיעה בכושר קיומו כמשק חקלאי המספק פרנסה למשפחה אחת.

ברוח מדיניות זו נחתמו חוזים בין המנהל ובין האגודות השיתופיות במושבים, הידועים כחוזה שכירות (משבצת דו צדדי), וחוזה שכירות (משבצת תלת צדדי).

תוצאת מדיניות זו היא, כי בניית בית שני במשק החקלאי לצד ביתם של בעלי הנחלה, תתאפשר רק במסגרת מינוי הבן/בת כ'בן ממשיך', ואישור המוסדות יינתן אך ורק לאחר מינוי הבן/בת כ'בן ממשיך'.

הגבלה זו אינה מותירה ברירות רבות בפני המתיישבים וילדיהם המעוניינים לבנות את ביתם בנחלה, והם נאלצים לפעול בערוץ המקובל של מינוי 'בן ממשיך', לשם קבלת היתרי בניה.

במקרה כזה, כוונת הצדדים אינה, בהכרח, מינוי בן ממשיך במטרה להוריש לבן הממשיך את המשק בבוא היום, אלא, במקרים רבים, מטרת ה"עסקה" היא לאפשר לאחד מהילדים לבנות את ביתו בסמוך לבית הוריו.

חשיבות ההבחנה בין מינוי 'בן ממשיך' כ'יורש' עתידי של הנחלה, ובין מינוי 'בן ממשיך' לצורכי בניית בית בתחומי המשק בלבד מתבטאת בסוגיית מסירת זכויות השימוש בנחלה לאחר פטירת ההורים בעלי הזכויות בנחלה (הורשת המשק החקלאי).

הורשת המשק החקלאי נקבעה בסעיף 20 (ה) (1) לחוזה השכירות (משבצת תלת צדדי):

"..במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יועברו 
כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת".

הוראה דומה נקבעה בסעיף 19 ג (7) לחוזה השכירות (משבצת דו צדדי):

"על אף האמור בפסקות 2 עד 6 לעיל, ומבלי לפגוע באמור בפסקה 1 לעיל, אם נתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה אישורים או התחייבות בכתב של הסוכנות כלפי חבר האגודה, בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו"

היינו, על פי כללי המנהל, לאחר פטירת שני בעלי הזכויות בנחלה, עוברות זכויותיהם לידי הבן הממשיך שנקבע ע"י ההורים ואושר ע"י הסוכנות היהודית.

במלאת ימי ההורים, עולה השאלה המתבקשת, האם מינויו של ה'בן ממשיך' נועד, בין היתר, להורשת הנחלה אליו בבוא היום, או שמא,  ה'בן הממשיך' מונה אך ורק לצורכי בניית ביתו בתוך הנחלה בסמוך להוריו, שאז ניתן לומר, כי קיים חשש שאולי החוזה למינוי הבן הממשיך מהווה חוזה למראית עין.

מה הוא חוזה למראית עין?

חוזה למראית עין הנו חוזה שהצדדים מתחייבים בו על הסדר מסוים, בו בעת שכוונתם האמיתית שונה, וקיים חוסר התאמה בין התחייבויותיהם הפורמאליות בחוזה לבין כוונתם האמיתית.

למעשה, חוזה למראית עין מתיימר ליתן תוקף משפטי מחייב להתחייבויות הצדדים על פיו, אולם לתוקף זה נודעת משמעות חיצונית בלבד.

בין הצדדים ישנו הסדר אחר, שונה ונסתר המבטל את ההסדר הגלוי, ואליו הצדדים מחויבים.

 וכך הגדיר כבוד השופט ברק (כתוארו אז) את המונח 'חוזה למראית עין'.

"בחוזה למראית עין מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על סדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. נמצא כי מתקיימות בעניין זה שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסוים המסוכם על הצדדים, והמערכת השנייה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו…"

ראו: ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג (2) 576.

חוזה למראית עין בעניין מינוי בן ממשיך נועד לאפשר לצדדים (בעל הנחלה והבן הממשיך) לעקוף את הוראות המינהל ולבנות בית נוסף בתוך הנחלה עבור הבן/הבת, וזאת, מאחר ועל פי הוראות המנהל, לא ניתן  לבנות בית בנחלה למי שאינו בן ממשיך.

היינו, בחוזה למראית עין, בעל הנחלה והבן הממשיך הסכימו ביניהם, כלפי חוץ, על היות הבן 'בן ממשיך', בעוד שכוונת הצדדים האמיתית הייתה שונה, ולפיה, לא יוענקו לבן הממשיך זכויות בן ממשיך, אלא הרשאה לבנות את בית בתוך הנחלה.

על חוזה שנכרת למראית עין חלה הוראת סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 הקובעת: "חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל…".

היינו, המערכת המשפטית החיצונית כפי שנלמדת מהחוזה היא שמתבטלת, אולם המערכת הפנימית, המבטאת את כוונתם האמיתית של הצדדים, עומדת בתוקפה ומחייבת את הצדדים.

 

האם ניתן לראות בחוזה מינוי בן ממשיך כחוזה למראית עין?

פסק דין מעניין בנושא זה ניתן ביום 30.1.2012 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 31693-08-11 ש.ק. ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', מתוך www.nevo.co.il:

בפסק הדין, נדון מקרה בו מונתה 'בת ממשיכה' ע"י ההורים, ומינויה אושר ע"י האגודה, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל, ואולם, בד בבד עם מינויה כ'בת ממשיכה', חתמה היא על תצהיר ולפיו מינויה כ'בת ממשיכה' נעשה לצורכי בניית בית שני בנחלה  בלבד.

בית המשפט דן במשמעותו של הסכם מינוי הבן הממשיך ובשאלת התוקף שיש לתת להסכם זה.

גישה אחת – ניתן לראות בהסכם מינוי ה'בן הממשיך' כהסכם למראית עין, ועל כן הנו בטל

כבוד השופטת יעל ולנר קבעה (בדעת מיעוט) כי העסקה שבין ההורים והבת למינויה כ'בת ממשיכה' נעשתה למראית עין והיא בטלה. ובלשון כבוד השופטת ולנר:

"דעתי היא כי ההסכם בין ממשיך, שנחתם על ידי המנוחה ביום 16.12.02 בגדרו מינתה המנוחה את המשיבים ל'בנים ממשיכים', נעשה למראית עין בלבד במטרה לאפשר להם לעקוף את הוראות המינהל ולבנות את ביתם על חלק ממגרש 87. על פי הוראות אלה, לא ניתן היה בזמנו, למי שאינו בן ממשיך, לבנות בית בנחלה (ראו סעיף 2 להחלטה 479 של המינהל וכן ראו בהקשר זה עדותו של נציג הסוכנות מר אהרון דוברין , אשר ציין כי לו ידע על קיום הצוואה ו/או על התצהיר ת/1, לא היה מאשר את העברת הזכויות למשיבים כבנים ממשיכים)".

ובהמשך:

"כך בענייננו – המנוחה והמשיבים הסכימו ביניהם, כלפי חוץ, על היות המשיבים 'בנים ממשיכים', בעוד שכוונתם האמיתית הייתה שונה, ולפיה, לא יוענקו למשיבים זכויות בן ממשיך, אלא הרשאה לבנות את ביתם בחלק ממגרש 87 בלבד. למעשה, כפי שנראה להלן, המערכת ההסכמית הפנימית ביניהם, היינו הצוואה והתצהיר ת/1, רוקנה מכל תוכן וביטלה את המערכת החיצונית, קרי, את מעמדם של המשיבים כבנים ממשיכים על כל המשתמע מכך. כך, האמור בתצהיר ת/1 ובצוואה מלמד כי המציאות הנחזית, זו  הנראית לעין – מינויים של המשיבים לבנים ממשיכים – היא מציאות פיקטיבית שמאחוריה מסתתר חוזה מוסווה המבטל למעשה את החוזה החיצוני המסווה (ראו ע"א 2688/92 בכר נ' ת.מ.מ., פ"ד נ(1) 238, (1996) עמוד 242)".

ובהמשך:

"דעתי היא כי ההסכם 'בן ממשיך' מיום 16.10.02 עליו חתמו המנוחה והמשיבים, הוא חוזה למראית עין הבטל מעיקרו".

 

גישה שניה –  לא ניתן לראות בהסכם מינוי ה'בן הממשיך' כהסכם למראית עין, ויש ליתן תוקף להסכם הנוסף אשר מהווה חוזה לטובת צד ג'

מנגד, כבוד השופטת שושנה שטמר סברה, כי אין המדובר בחוזה למראית עין.

לטענת כב' השופטת שטמר, הסכם למראית עין הוא הסכם, שיש בו אי התאמה מכוונת בין הכתוב בו לבין רצונם האמיתי של הצדדים.

במקרה דנן, ההורים כן התכוונו שהבת תהיה במעמד של "בן ממשיך", וברי כי הסוכנות, המינהל והמושב התכוונו כי הבת תהיה בת ממשיכה, אלא שמשמעות כוונת ההורים למנות את הבת ל"בת ממשיכה", מצטמצמת למתן זכויות בניה בנחלה, ולא להורשת המשק.

עוד קובעת כבוד השופטת שטמר, כוונת ההורים למינוי הבת כבת ממשיכה נועד אמנם אך ורק למטרה מסוימת, והיא בניית בית בנחלה, אולם מאחר שלצורך השגת אותה מטרה, צריך היה למנות אותה כבת ממשיכה, ולו לזמן קצר, הרי שהצדדים רצו במינוי זה, ועל כן ההסכם משקף נכונה את רצונם של הצדדים.

כב' השופטת שטמר סבורה כי עסקינן בשני חוזים נפרדים. חוזה אחד הנו ההסכם למינוי הבן הממשיך והנו חוזה תקףוהחוזה השניהוא החוזה בין האם המנוחה והבת, הקובע שהמטרה בהענקת הזכות להיות 'בן ממשיך' היא אך ורק לצורכי בניה ולשם פיצול הנחלה, כאשר ניתן לראות בהסכם זה, גם חוזה לטובת צד ג', כאשר צד ג' הם יתר ילדי המנוחה.

על פי הפרשנות המקובלת, יש לקבוע את אומד דעתם של הצדדים על פי כל הנסיבות שבעריכת ההסכם, ובמקרה דנן, לעיזבון האם המנוחה ולילדיה, יש זכות לדרוש את מימוש התחייבויות הבת הממשיכה, בין היתר, בהיותם מוטבים בהסכם לטובת צד ג'.

 

גישה שלישית –  ניתן לראות בהסכם מינוי הבן ממשיך כעסקה מלאכותית ולא למראית עין, יחד עם זאת, יש ליתן תוקף להסכם הנוסף אשר מהווה חוזה לטובת צד ג'

כבוד השופט זרנקין סבור, כי המנוחה והבת הממשיכה כן התכוונו להקנות לבת מעמד של 'בן ממשיך', גם אם המניע לצעד זה היה לאפשר לבת הממשיכה לבנות את ביתה בנחלה, משום שחישבו ומצאו כי זו הדרך היחידה לילך בה, על מנת להגשים כוונה זו.

חוזה למראית עין, לטענת כבוד השופט זרנקין, הנו חוזה אשר הצדדים למעשה אינם מעוניינים בקיומו, ואשר ערכו אותו אך למראית עין, ולפיכך, בשעה שאנו מבטלים אותו, מקיימים אנו בכך את רצונם של הצדדים שלא לתת  בו רוח חיים.

במקרה דנן, סבור כבוד השופט זרקין, ניתן לראות בחוזה למינוי הבת כבת ממשיכה כחוזה מלאכותי אשר עילתו הבלעדית הינה השגת מטרה אחרת מזו שמצויינת בחוזה / משתמעת ממנו, וחוזה מלאכותי אשר כזה אינו מבוטל באופן אוטומטי.

כבוד השופט זרנקין תומך בגישתה של כבוד השופטת שטמר, והוא מוסיף וטוען, כי שני ההסכמים מהווים מקשה אחת תקפה, ואשר על פיה הקניית מעמד של 'בן ממשיך' הינו אך תחנה ראשונה בדרך ליעד הסופי, שהוא מתן אפשרות בניה לבן הממשיך על מגרש בתוך הנחלה, וחלוקת יתרת הנחלה בין יתר היורשים, בחלקים שווים ביניהם.

 

סיכום

אישור המוסדות (אגודה-סוכנות-מנהל) למינוי 'בן ממשיך' אינו מהווה ערובה לכך שהנחלה תעבור לידי ה'בן הממשיך' לאחר פטירת ההורים.

קיומו של מסמך המאשר, כי מינוי ה'בן הממשיך' נעשה לצורכי בניית בית בנחלה ולא לשם הורשת המשק לאחר פטירת ההורים, יכול לגרום להעברת הזכויות במשק שלא לידי ה'בן הממשיך' – אלא בהתאם לדין.

המצב המשפטי הנוכחי אינו מכיר, אמנם, בביטול מינוי 'בן ממשיך' בהיותו הסכם למראית עין, ואולם, בתי המשפט נותנים תוקף להסכמים ו/או תצהירים נוספים אשר נחתמו בין הצדדים ואשר מאיינים את זכויות ה'בן הממשיך' לרשת את הנחלה.  

 

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף,  אלקיים ושות'.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

חובת הסכמת ההורים, שניהם, כתנאי לתקפות מינוי הבן הממשיך

22/2/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

"בן ממשיך" במשקים החקלאים הינו הבן שבונה ביתו במשק, מעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר פטירת שניהם הוא שיהיה לבעל הזכויות בנחלה במקומם.

תקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג -1973 קובעת מספר תנאים מצטברים על מנת שצאצאו של בר הרשות במשק יהווה 'בן ממשיך' :

א. ניתן למנות בן ממשיך אחד בלבד.

ב. הבן חייב להחזיק/להתגורר במשק בין בעצמו ובין יחד עם הוריו.

ג. זכותו של הבן הממשיך נובעת מהסכם עם ההורים בעלי הזכויות במשק ו/או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב ו/או מכוח ירושה.

ד. מהות הזכות חייבת להיות בעלים, חוכר, חוכר משנה או בר-רשות.

סעיף 20 ה (1) לחוזה השכירות (משבצת תלת צדדי) קובע כי:

במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת זוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב בישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965".

בחוזה המשבצת ובתקנות האגודות השיתופיות נקבע, אם כן, כי הבן הממשיך נקבע ע"י ההורים ומחזיק בהתחייבות בלתי חוזרת בכתב מהוריו.

במקרים רבים, המשקים החקלאים רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד. האם חתימה של הורה אחד בלבד מספיקה בכדי לאשר את מינויו של הבן הממשיך? האם מינוי בן ממשיך, שמונה ע"י הורה אחד בלבד, הנו תקף מבחינה משפטית? האם הבן הממשיך שמונה ע"י הורה אחד בלבד יירש את המשק במלאת ימיהם?

ביום 21.8.2002 ניתן, בעניין זה, פסק דין מעניין וחשוב ע"י בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כבוד השופטת צילה צפת) תמ"ש 71010/97 צרור שמחה (חסויה) ואח' נ' שמעון צרור ואח', תק-מש 2002(3), 57.

בית המשפט קבע שם, כי "ללא הסכמת האם וחתימתה על מסמך בכתב, אין תוקף למינויו של הנתבע כבן ממשיך באשר נדרשת קביעת שני ההורים כאמור בסע' 20 לחוזה ההתיישבות וסע' 20 (1) לחוזה המשבצת".

בית המשפט נימק את החלטתו, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

1. הלכת השיתוף בין בני זוג וחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בצד חוק זכויות האשה התשמ"א-1951, מעמידים את זכותה של האשה על קניינה במעמד שווה לזה של האיש.

כשם שלא עולה על הדעת לגרוע מזכויות אשה בדירת מגורים בעיר, או כל זכות אחרת על סמך חתימתו של האיש, כך לא יעלה על הדעת לגרוע מזכותה של האשה במשק מבלי לקבל כלל את הסכמתה.

האב אינו רשאי להצהיר בשם האם על מתן זכות לצד ג', ובכך לגרוע מזכויות האם, למנות בן ממשיך אחר, או שלא למנות בכלל.

2. פעולת ההורים לקביעת הבן הממשיך במשק מהווה מתנה/התחייבות לתן מתנה כמשמעותה בחוק המתנה, תשכ"ה-1968.

על פי סעיף 5 לחוק המתנה, התחייבות ליתן מתנה טעונה מסמך בכתב.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 3311/02) אישר את פסק הדין ודחה את הערעור, תוך שהוא קובע, כי חובה על הבן הממשיך להוכיח קיומה של הסכמת האם למינויוובהיעדר הוכחה המינוי בטל.

בית המשפט העליון (בע"מ 6234/06) דחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא קובע, כי "לאחר שהוברר כי אכן נדרשת הסכמת שני ההורים למינוי, עבר הנטל למבקש להוכיח כי חרף אי החתימה של האם על ההצהרה, היא היתה מודעת ואף הסכימה למינויו כאמור, והוא לא עמד בו".

ראוי לציין ולהדגיש, כי קביעת בית המשפט מבוססת על ההנחה שאחד ההורים סירב למינוי הבן הממשיך, או לכל הפחות, לא היה מודע למינוי הבן הממשיך.

להלכה נקבע, כי במקרה והבן הממשיך מונה ע"י הורה אחד בלבד, תוך הסכמה מפורשת או מכללא של ההורה השני, הרי שהמינוי נעשה כדין.

ראו: ת.א. 1463/91 ישראל עזרא נ' ציון עזרא ואח' שאושר בבית המשפט העליון ב-ע"א 1732/98 ישראל עזרא נ' ציון עזרא ואח', מתוך: www.lawdata.co.il , וכן, ע"א 4690/93 עמוס ברמלי ואח' נ' דוד ברמלי ואח', פ"ד נ (3), 868.

לטעמי, צדקה כבוד השופטת צפת בקובעה, כי ללא חתימת ו/או הסכמת שני ההורים למינוי הבן הממשיך הרי שדין המינוי להתבטל, וזאת נוכח הלכת השיתוף בין בני זוג, וחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

יחד עם זאת אני סבור, עם כל הכבוד, כי שגתה כבוד השופטת צפת במתן אחד הנימוקים להחלטה אשר השווה בין הדינים החלים על חוזה מתנה ובין הדינים החלים על מינוי בן ממשיך. בתי המשפט קבעו, כהלכה, כי מספיק שיוכח שהורה אחד הסכים למינוי, גם ללא חתימה על מסמך בכתב, בכדי שהמינוי יאושר. מנגד, בחוזה מתנה דרישת הכתב היא דרישה מהותית וחיונית (קונסטיטוטיבית). על כן, לטעמי, לא ניתן ללמוד ולהשליך מההלכות בחוק המתנה להלכות הנוגעות למינוי בן ממשיך.

לסיכום מאמר זה, מונית לבן ממשיך? עליך לוודא חתימת שני ההורים על מסמכי המינוי (גם אם המשק רשום על שם הורה אחד בלבד). חתימת הורה אחד עלולה לגרום לבטלות המינוי.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

בן ממשיך אינו חייב לפצות את אחיו היורשים

  |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

חברי אגודה חקלאית, המחזיקים במשקים במושבים, אינם צד להסכמי המשבצת. מעמדם הינו מעמד של ברי רשות מטעם האגודה שהיא עצמה בת רשות של המנהל.

במאמרי להלן אתייחס לאגודות חקלאיות אשר חתומות על "חוזה שכירות (משבצת דו צדדי)", היינו, חוזה אשר הצדדים לו הם המנהל והאגודה חקלאית, אולם, דין זה אפשר וצריך להחיל גם בעניין אגודות חקלאיות החתומות על "חוזה שכירות (משבצת תלת צדדי)", אשר הסוכנות היהודית מהווה אף היא צד להסכם המשבצת.
זכותם של בעלי המשקים כפופה להסכמי המשבצת ונגזרת ממנו. המקור המשפטי בשאלת עבירות זכויות ברי הרשות במשקים באגודה, הינו ההסכם, אשר קובע את גדרה ואת גבולותיה של זכות בר הרשות. זכות בר-רשות במשק אינה ניתנת להורשה, אם הסכם המשבצת שמכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. המתיישב אינו יכול להוריש את מה שאין לו, ומה שיש לו מוגבל מראש עפ"י ההסכם שיצר את הזכות.
סעיף 19 לחוזה שכירות (משבצת דו צדדי) (להלן: "הסכם המשבצת") מבחין בין שני מצבים עיקריים בקשר להעברת הזכויות: אופן העברת הזכויות במשק בימי חייו של חבר האגודה (סעיף 19ב) ואופן העברת הזכויות במשק בעקבות פטירתו של חבר האגודה (סע' 19ג).
סע' 19ג להסכם קובע במפורש, כי זכויות "בר רשות" במשק של חבר האגודה אינן חלק מעזבונו, והסעיף קובע מנגנון מיוחד להעברת הזכויות במשק מחמת מותו של בעל הזכויות במשק. היינו, הסכם המשבצת מכוחו ניתנו זכויות בר הרשות, אינו מתיר העברתן בירושה.
סעיף 19ג(7) להסכם המשבצת קובע, כדלקמן:
על אף האמור בפסקאות 2 עד 6 לעיל ומבלי לפגוע באמור בפסקה 1 לעיל, אם נתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה אישורים או התחייבות בכתב של הסוכנות כלפי חבר אגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו נקבע במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו.
היינו, במקרה ונפטרו בעלי הזכויות במשק, תעבורנה הזכויות במשק לבן הממשיך שאושר ע"י מנהל מקרקעי ישראל, ולמצער, אושר ע"י הסוכנות היהודית.
האם הבן הממשיך, שקיבל לידיו את הזכויות במשק לאחר פטירת הוריו, מחויב לפצות את אחיו?
לפי גישתה של כבוד השופטת צילה צפת, כפי שהובאה (באמרת אגב) בתמ"ש (ת"א) 25620/01 ישמח שמואל ואח' נ' סוקול אריה[פורסם בנבו], מנגנון הפיצוי הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה תקבל בפסיקה ובספרות גם לגבי מתיישבים שהם ברי רשות בלבד, למרות שהזכות אינה חלק מעיזבונם ואף כי הסכם המשבצת אינו מחיל את הוראות סע' 114 לחוק הירושה.
גישה זו אף אומצה ע"י כבוד השופט דוד גדול {ראו: תמ"ש (כ"ס) 12070/03 פלוני נ' פלונים (פורסם באתר נבו)}.
סבורני, עם כל הכבוד, כי שגו כבוד השופטים צילה צפת ודוד גדול.
הוראת סעיף 114 לחוק הירושה חלה רק כאשר המשק החקלאי מהווה חלק מעיזבונו של המוריש, ובלבד שבחוזה החכירה קיימת הוראה הקובעת, כי הזכות של המוריש במשק הינה חלק מעיזבונו ועל כן ברת הורשה היא.
מאחר והמשק אינו בר הורשה, אזי לא חלה עליו הוראת סעיף 114 לחוק, ועל כן לא קיימת זכות לפיצוי מכוח סעיף זה, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת.
הסכם המשבצת אינו כולל הוראה המחייבת את הבן הממשיך לפצות את יתר היורשים בכלל, ועל פי המנגנון הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה בפרט.
בתמ"ש 048620/05 א.ק. ואח' נ' י.ע. ואח', [פורסם בנבו], הועלתה השאלה האם מגיע לתובעות פיצוי ע"פ סעיף 114 לחוק הירושה אם יקבע, כי הנתבע קיבל את הזכויות במשק בהיותו הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק. כבוד השופט שאול שוחט קבע שם כדלהלן:
" הוראת סעיף 114 לחוק הירושה חלה רק כאשר המשק החקלאי מהווה חלק מעזבונו של המוריש, בין שהמשק החקלאי הוא בבעלותו הפרטית, בין שהוא בעל זכות חכירה לגביו, ובין שהוא במעמד של בר רשות בו, ובלבד שבחוזה החכירה או חוזה הרישיון קיימת הוראה הקובעת, כי הזכות של המוריש במשק הינה חלק מעזבונו ועל כן בת הורשה היא ( ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל שם; ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי שם; ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, שם), מאחר וקבעתי, כי המשק נשוא דיונינו אינו בר הורשה (ראו הניתוח בפתח פסה"ד) אזי לא חלה עליו הוראת סעיף 114 לחוק, ועל כן לא קיימת זכות לפיצוי מכוח סעיף זה, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת (ר' גם ש.שוחט, מ.גודלברג, י.פלומין, דיני ירושה ועזבון, הוצאת סדן, מהדורה שישית, תשס"ה-2005, בעמ' 198 וכן ניתוח האפשרויות השונות בתמ"ש (ת"א) 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם) מפי השופט י. גייפמן).
היינו, בית המשפט קבע, כי בן ממשיך אינו מפצה את אחיו היורשים, אלא אם כן זכות זו נקבעה כחלק מהסכם המשבצת. ומאחר ואין מחלוקת, כי הסכם המשבצת אינו כולל חובת פיצוי על הבן הממשיך, הרי שהבן הממשיך אינו חב בפיצוי אחיו.
לסיכום מאמר זה אציין, כי דעת רבים אינה נוחה מהמצב המשפטי הקיים בכל הנוגע לירושת המשק החקלאי. לדידי, רצוי יהיה, כי נבחרי הציבור ישוו את מעמד המשקים החקלאים למעמד נכסי נדל"ן שבבעלות פרטית, מאחר והמשק מהווה, כיום, נכס נדל"ן לכל דבר ועניין.
אולם, כל עוד הדין יישאר כמות שהוא, הזכויות במשק אינן ברות הורשה ועל כן אין תחולה ישירה לס' 114 לחוק הירושה המקנה זכות פיצוי ליתר היורשים. מאחר ובהסכם המשבצת אין כל הוראה המקנה זכות פיצוי למי מהיורשים שהזכויות במשק לא עוברות על שמו, הבן הממשיך אינו צריך לפצותם על פי דין.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
 מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

המדריך המקוצר למינוי בן ממשיך במשקים

  |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

ברבות מהאגודות השיתופיות בארץ, הזכויות במשקים במושבים/אגודות חקלאיות מוסדרות במסגרת של חוזה שכירות (משבצת תלת-צדדי) {להלן: "החוזה המשולש"}, כאשר הצדדים לחוזה הנם מנהל מקרקעי ישראל (הבעלים של המקרקעין), הסוכנות היהודית (הגוף המיישב מטעם המנהל) והאגודה החקלאית בכל מושב.
החוזה המשולש מתחדש אחת לשלוש שנים ומסדיר את היחסים בין הצדדים לו, ובין היתר קובע, כי זכויות המתיישבים במשקים הנן זכויות "בר רשות" בלבד, ואינן זכויות בעלות או חכירה.

בסמוך לקום המדינה, החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות במשק במטרה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.

המוסדות המיישבים קבעו עוד, כי הזכויות במשקים יעברו אך ורק מכוח החוזה המשולש, וכי על המתיישבים/ברי הרשות לקבוע עוד בחייהם מי מילדיהם יירש את המשק בבוא היום. בן זה זכה לכינוי הרשמי של המוסדות המיישבים "בן ממשיך".

על פי כללי המנהל, הבאים לידי ביטוי גם בחוזה המשולש, כאשר נפטר הורה שהוא בר רשות ואין לו בן זוג, הזכויות עוברות לבן ממשיך (!)

לצורך מינוי 'בן ממשיך', על ההורים (בעלי הזכויות במשק) והבן הממשיך המיועד לפנות לאגודה החקלאית, ולבקש את מינוי הבן כ-'בן ממשיך', כאשר מינוי הבן הממשיך חייב לקבל את אישור האגודה בכתב.

לאחר קבלת אישור האגודה, על בעלי המשק והבן הממשיך לפנות לסוכנות היהודית בבקשה למנות את הבן כ-'בן ממשיך', ועליהם להמציא לסוכנות היהודית את המסמכים הבאים:

·  צילום תעודת זהות של הבן הממשיך.
·  פרוטוקול האגודה המאשר את קבלת הבן הממשיך.
על הפרוטוקול להיות חתום בחותמת אגודה מקורית בצירוף שתי חתימות מקוריות של מורשי חתימה באגודה. תשומת לב, כי תוקף אישור האגודה הנו לחצי שנה בלבד.
·  מכתב ממזכירות האגודה המאשר את הנאמר בפרוטוקול.
גם במקרה זה תוקף אישור המזכירות הנו לחצי שנה בלבד.
·  ככל וקיים צו מניעה של המנהלה להסדרים חקלאיים (המשקם) – חובה להציג אישור המשקם על ביטול צו המניעה.
·  חתימה על מסמכים המסופקים ע"י הסוכנות היהודית כדוגמת : הצהרה והתחייבות המתיישבים לבן ממשיך, הצהרת הבן הממשיך ומינוי בן ממשיך.
·  התחייבות להעביר את ההסבר על משמעות המינוי לבעלי הזכויות, מאומת על ידי עורך דין – מסמך המסופק ע"י הסוכנות.
·  מילוי שאלון למועמדים – שאלון המסופק ע"י הסוכנות.
·  תשלום לסוכנות בגין דמי טיפול בבקשה.

לאחר השלמת המצאת המסמכים חתומים ומאומתים כנדרש לידי הסוכנות, קיים מסמך נוסף (בן עמוד אחד) שכותרתו "הצהרה והתחייבות המתיישבים" המסופק ע"י הסוכנות היהודית ועליו חותמים כל הגורמים הרלוונטיים למינוי בן ממשיך: בעלי המשק, הבן הממשיך, האגודה, הסוכנות היהודית והמנהל.

המנהל חותם על המסמך הנ"ל רק לאחר חתימות כל יתר הצדדים, ועם חתימת המנהל, מינויו של ה-'בן הממשיך' נכנס לתוקף על כל הזכויות והחובות.

ראוי להדגיש, כי ללא אישור כל הגופים המצוינים לעיל, ל"בן הממשיך" אין מעמד משפטי ואין זכויות של בן ממשיך.

משמעות הדבר, כי לאחר פטירת בעלי המשק, הזכויות במשק לא יעברו לידי הבן הממשיך מתוקף היותו בן ממשיך, אלא הזכויות במשק עוברות בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965.

לסיכום מאמר זה יצוין, כי הליך מינוי בן ממשיך טומן בחובו בעיות רבות כדוגמת: אי קבלת אישורים מכל הגופים הנזכרים, אי חתימת הורה אחד על ההצהרות, פטירת אחד ההורים במהלך המינוי ועוד, ועל כן רצוי, כי הליך מינוי 'בן ימשיך' ילווה ע"י עורך דין הבקיא באגודות שיתופיות ובדיני מושבים.

נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

בעל משק חקלאי – הזהר במינוי בן ממשיך

  |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

על פי כללי המנהל, הבאים לידי ביטוי גם בחוזה המשבצת (דו צדדי או תלת צדדי), כאשר נפטר הורה שהוא בר רשות ואין לו בן זוג, הזכויות עוברות לבן הממשיך.

לצורך מינוי 'בן ממשיך', על ההורים (בעלי הזכויות במשק) והבן הממשיך המיועד לפנות לאגודה החקלאית, לסוכנות היהודית ולמנהל מקרקעי ישראל ולבקש את מינוי הבן כ 'בן ממשיך', כאשר מינוי 'הבן הממשיך' מושלם עם קבלת אישור המנהל.

מינוי 'בן ממשיך' הנו פתרון זול ופשוט, לכאורה, לביצוע העברת זכויות במשק החקלאי לדור ההמשך, ומינוי בן ממשיך מבטיח אף, כי המשק החקלאי יישאר בתוך המשפחה ויועבר מדור לדור. 

יחד עם זאת, מינוי הבן הממשיך, במקרים רבים,  נובע מאינטרסים אחרים של בעלי הזכויות במשק החקלאי כדוגמת: בניית בית נוסף בתוך המשק בסמוך לבית ההורים, צירוף הבן כחבר אגודה וכיו"ב, כאשר לבעלי הזכויות במשק החקלאי אין כל כוונה אמיתית לקבוע מסמרות באשר לזהות יורש המשק לאחר פטירת ההורים.

רבים המקרים בהם ההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי אינם מודעים, כי הליך המינוי הבן הממשיך הנו התחייבות חוזית בלתי חוזרת, וכי ביטול המינוי הנו הליך מסובך, ולעיתים בלתי אפשרי.

אמנם, עצם מינוי "הבן הממשיך", אינה מעניקה לו זכויות קנייניות במשק החקלאי, ואולם, זכויות ההורים במשק מוגבלות, ונטלת מהם הזכות הקניינית הנהוגה בנכסי נדל"ן רגילים.

להלן נפרט מקצת ההגבלות המוטלות על בעל הזכויות במשק עם השלמת מינוי 'הבן הממשיך'.

  • בעל הזכויות במשק אינו יכול לקבוע לעניין חלוקת העיזבון (והמשק בתוכו) בין ילדיו/היורשים, שכן הבן הממשיך הוא זה שיורש את המשק.

כך לדוגמא, ההורים מנועים, עוד בחייהם, מלהגיע להסכם בין היורשים באשר לירושת המשק החקלאי (עסקה של ירושת אדם בעודו בחיים אפשרית במקרה של משק חקלאי מאחר והמשק אינו מהווה חלק מהעיזבון).

  • בעל הזכויות במשק החקלאי אינו רשאי למכור את המשק, אלא בכפוף לשמירת זכויות הבן הממשיך.

כך לדוגמא, בעל זכויות במשק שמעוניין לעבור ולהתגורר בבית אבות, וזקוק לשם כך לכספים רבים, אינו רשאי למכור את המשק תמורת כסף/סכום אשר ישמש אותו במגוריו בבית האבות.

  • בעל הזכויות במשק חקלאי אינו רשאי, בדרך כלל, לשעבד את המשק, אלא בהסכמת הבן הממשיך.

כך לדוגמא, בעל נחלה אשר מצוי בקשיים כלכליים ומעוניין לשעבד את הנחלה וליטול הלוואה בכדי לקיים עצמו בכבוד ולספק את מלוא צרכיו, תלוי בהסכמת הבן הממשיך לשעבוד המשק.

  • אחת הסיבות למינוי הבן הממשיך נעשה, במקרים רבים, כדאגה לעתיד ההורים, ועל כן, הבן הממשיך מתחייב לארח להוריו לחברה, לסייע להם ככל ויידרש ולסעוד אותם לעת זקנה.

ואולם, במקרים רבים, לאחר שמינוי הבן הממשיך הושלם, הבן הממשיך מתנער מהתחייבויותיו, וההורה נותר בודד, גלמוד וערירי מבלי יכולת ממשית להחזיר את הגלגל לאחור.

יתר על כן, רבים המקרים בהם ה'בן הממשיך' מתנהג באכזריות, באגרסיביות ובנבזות כלפי הוריו, לרבות שימוש בכל זכויותיהם באגודה (למשל בדיבידנדים), לרבות שימוש בשטח המשק לצרכיו האישיים מבלי לשלם להוריו, ולרבות מקרים בהם הבן ממשיך פועל כנגד הוריו משפטית ומעקל להם חשבונות בנק, חסכונות וכיו"ב, וההורים נטולי יכולת לבטל את מינויו כבן ממשיך ולמנות תחתיו ילד אחר שידאג להם ולמחסורם, למעט במקרים חריגים.

  • במושבים רבים תקנון האגודה קובע, כי עם קבלת הבן הממשיך לחברות ניטלת מההורים זכות החברות והתנהלותם באגודה מתבצעת באמצעות הבן הממשיך.

סיכום - מינויו של בן ממשיך, מהווה, הלכה למעשה, הצהרת ההורים על העברת זכויותיהם במשק ל'בן הממשיך', ובכך ניטלת מהם, פעמים רבות, הזכות והאפשרות להחליט על נכסיהם באופן עצמאי.

מינויו של הבן הממשיך מגביל את היכולות הכלכליות של ההורים, מחד, ואת האפשרות לקבוע ו/או לשנות את ההחלטה על זהות יורש המשק בעתיד, מאידך.

בטרם מחליטים בעלי הזכויות במשק החקלאי למנות את בנם כבן ממשיך, ראוי וכדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני מושבים אשר יבהיר להם את השלכות המהלך, ואשר יציג בפניהם דרכים ופתרונות נוספים וחלופיים שאינם מגבילים את ההורים ואת זכויותיהם במשק, ואינם יוצרים יחסי תלות ארוכי טווח בין ההורים וילדיהם.

 

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

  

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.  

בן ממשיך מי אתה?

  |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

המונח 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות במשק במטרה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.

מטרת המדיניות של הגורמים המיישבים היתה: מחד, שימור הכושר החקלאי של כל יחידה חקלאית, ומאידך, פיקוח ובקרה על המבנה המיוחד של האגודה השיתופית, תוך קביעת מנגנוני בקרה פיקוח על המבקשים להתקבל לאגודה החקלאית.
רעיון אי פיצול המשק בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו, בין היתר, בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973, שם נקבעו מספר תנאים מצטברים על מנת שהבן/בת של בעל המשק יהיה 'בן ממשיך':
א.        בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק. לא ניתן כי יהיו שני בנים ממשיכים לאותובעל משק.
ב.         החזקת המשק נובעת מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה.
ג.          בעל המשק מחזיק במשק מכוח היותו בעלים,  חוכר, חוכר משנה או בר-רשות לתקופה בלתי קצובה של מוסד מיישב ושל האגודה החקלאית.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל המשק במקומם.
מינויו של ה'בן הממשיך' נכנס לתוקף, כלפי כולי עלמא, רק עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי ה-'בן ממשיך'.
ככל ומינוי ה- 'בן הממשיך' לא אושר ע"י כל הגורמים הרלוונטיים: בעל המשק, האגודה החקלאית, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות משפטית למינוי הבן כ'בן ממשיך', וה"בן הממשיך" הנ"ל לא יקבל את המשק לאחר פטירת ההורים מתוקף היותו 'בן ממשיך'. הדבר נכון גם אם "הבן הממשיך" הנ"ל מונה ע"י חלק מהגורמים ו/או אף אם הוא בנה את ביתו בתחומי הנחלה מכוח אישור שניתן לו ע"י האגודה כבן ממשיך.
ראוי להדגיש, כיעצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן הממשיך זכויות קנייניות במשק.
משמעות הצהרת בעל המשק על בנו כ-'בן ממשיך' מהווה הגדרת מערכת היחסים שבין 'הבין הממשיך', האגודה, הסוכנות והמנהל – ותו לא!
ללא אישור בכתב של בעל המשק, וללא חתימת בעל המשק על המסמכים הרלוונטיים, הבן הממשיך אינו רשאי לבנות במשק (בית, מחסנים, סככות וכיו"ב ) ו/או לשעבד את המשק ו/או את חלקו.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סמכות אגודה חקלאית לסרב לקבל בן ממשיך לחברות באגודה

12/1/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

מושבים רבים מעוניינים בקליטת בנים של חברי האגודה החקלאית אשר יישארו להתגורר במושב ויבנו בו את ביתם ואת מרכז חייהם, ובכך ישמרו על הרכב אוכלוסיה צעיר במושב אשר יוכל להמשיך לנהל ולקיים את האגודה, מוסדותיה ופעולותיה, מחד, ומאידך, הבנים שיקלטו במושב יחיו לצד הוריהם המזדקנים וידאגו לכל מחסורם.

ישנה חשיבות בקליטתם של בני חברי האגודה דווקא, ולא אוכלוסיה צעירה אחרת, חיצונית, משום שבניהם של חברי האגודה, במרבית המקרים, גדלו במושב והם מתאימים לנוף החברתי של המושב, לערכים ולמאפיינים המיוחדים אותם מבקש המושב לשמר.

הפתרון לשאיפת האגודה החקלאית להצערת אוכלוסייתה הנו אישור האגודה למינוי בן ממשיך לבעל זכויות בנחלה חקלאית, שהוא הבן שמעבד את המשק החקלאי יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהפוך הוא לבעל הזכויות המשק במקומם.

ראינו אם כן, כי מינוי בן ממשיך וזהותו הנם אינטרס חשוב עבור האגודה החקלאית, למרות זאת ייתכן והאגודה לא תהיה מעוניינת לקבל בן ממשיך ספציפי כחבר אגודה. האם האגודה החקלאית רשאית להתנגד לקבלת הבן הממשיך לחברות באגודה?

תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973 קובעת כדלקמן:

 (א) (נמחקה).

 

(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.

(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.

(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.

(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.

(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.

(ז) היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).

תקנה זו קובעת למעשה, כי בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, יפנה בכתב, לאגודה בבקשתו לאשר את מינויו ע"י הוריו כבן ממשיך, ובמידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. במקרה והיא נמנעת מלקיים בוררות בנושא, אזי הבן הממשיך יוכר כחבר, באופן חד צדדי, ללא יכולתה של האגודה להתנגד לכך.

ברירת המחדל הנה, אם כן, כי בן ממשיך יתקבל באופן אוטומטי לחברות באגודה החקלאית, ורק במקרים חריגים קיימת לאגודה עילה להתנגד למתן החברות ולפנות, לשם כך, להליך בוררות.

יפים לעניין זה דברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, מתוך: www.nevo.co.il:

"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה.

 

ובהמשך:

"העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולנטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנוניה את מי היא רואה לנכון לקבלה לחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.

לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר.

המחוקק מעוניין למנוע מצב בו האגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך. נעשתה התקנה כאומרת, דרך כלל ברגע שקיבלה האגודה חבר, הרי בכך היא מקנה לאותו חבר את הזכות להוריש את חברותו לבן ממשיך אחד, העונה להגדרת בן ממשיך בתקנות. אין האגודה יכולה להתייחס לבן ממשיך כדרך שהיא מתייחס לאדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר, שאם כך במה נתייחד בן ממשיך מכל אדם המבקש להתקבל כחבר באגודה. כאן המקום לציין כי יש להסתכל על תקנה זו כהוראה המפעילה סנקציות על אגודה הנמנעת לקבל בן ממשיך כחבר מן המניין.

לשון התקנה ואף פרשנותה התכליתית מעלות מסקנה אחת והיא: שיקול דעתה של האגודה בקבלה לחברות, מוגבל באופן יחסי במקרה של בן ממשיך, על פני מקרה של אדם הבא מן השוק ומבקש להתקבל כחבר(הדגשות אינן במקור – ר.א)

 

מתי האגודה רשאית, אם כן, להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה?

חברות באגודה שיתופית טומנת בחובה זכויות לצד חובות, וכאשר הבן הממשיך מעוניין ליטול רק את הזכויות מבלי לקבל על עצמו את החובות (כמו למשל, תשלום מיסי ועד, השתתפות בתשלומים אחרים המוטלים על כלל חברי האגודה, מגורים קבועים במושב), אזי רשאית האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר אגודה.

זאת ועוד, תקנה 3א' נקראת בחדא מחתא (בנשימה אחת), וכל תקנת משנה בה תלויה בתקנת המשנה שקדמה לה.

תקנה 3א' קובעת: בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש בקשה לוועד ההנהלה…."

ראשית, עסקינן בבן ממשיך שמונה כדין (עפ"י אופן המינוי המוגדר בהסכם המשבצת, בתקנון, או בתקנות האגודות השיתופיות). ככל והמועמד אינו בן ממשיך – אין תחולה לתקנת משנה 3א' (ד), והמועמד לא יהיה חבר אגודה גם אם ועד ההנהלה לא פנה לבוררות.  

שנית, הבן הממשיך כשיר לחברות על פי תקנון האגודה. ככל והבן הממשיך אינו כשיר להתקבל כחבר על פי הקריטריונים המנויים בתקנון האגודה, אזי לא חלה בענייניו תקנת משנה 3א'(ד) המעניקה סטאטוס של חברות, עת מסרבת האגודה לפנות להליך בוררות.

בע"א 187/88 בת שבע יפה ואח' נ' נטעים מושב עובדים להתיישבות, מתוך:  www.nevo.co.il, בית המשפט העליון קיבל את טענות אגודת מושב נטעים וקבע, כי הבן הממשיך לא יהיה חבר אגודה מאחר והוא אינו מתגורר בתחום המושב וגם לא משלם את המסים ושאר התשלומים המגיעים ממנו לאגודה, דבר המעכב ו/או מונע קבלה לחברות ע"פ הוראות התקנון.

מקרה נוסף בו לאגודה קיימת הזכות והסמכות להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה הוא כאשר הבן הממשיך אינו מנהל אורח חיים דתי, והתקנון קובע כי על חברי האגודה לנהל אורח חיים דתי (ובפועל חברי האגודה באמת מנהלים אורח חיים דתי).  

לסיכום, בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, מחויב לפנות בכתב לאגודה.

במידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. יכולתה של האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר, מוגבלת למקרים ספציפיים, כמפורט לעיל.

סירוב ו/או הימנעות האגודה לפנייה לבוררות תגרום להכרה בבן הממשיך כחבר אגודה.

עם זאת, במידה והבן הממשיך אינו כשיר לחברות על פי תקנון האגודה, לא יתקבל כחבר אף אם האגודה לא פנתה לבוררות.

 

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף – אלקיים ושות'

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116