שיקולי בית המשפט בקביעת הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק

על פי הדין, כאשר הולכים לעולמם בעלי זכויות במשק חקלאי, וככל ולא מונה בן ממשיך, הזכויות בנחלה יועברו לבן (או בת) של בעלי הזכויות, המוכן והמסוגל לקיים את המשק.

סעיף 19 ג (3) לחוזה השכירות (משבצת דו-צדדי) {להלן: החוזה הדו צדדי"} קובע כדלקמן:

"במקרה פטירתו של חבר האגודה, תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה….. (3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק, יחליט בכך בית המשפט"

כיצד קובע בית המשפט מי הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק?

בתמ"ש (ת"א) 80170/96 אפרים גולדשטיין נ' אהרון גולדשטיין (פורסם בנבו), קבע כב' השופט גייפמן בסעיף 9 לפסק דינו מבחן מצטבר לבחינת שאלת המוכן והמסוגל:

"נתחיל דיונינו בהוראת סעיף 19 ג. (3) להסכם המשבצת. בתחרות בין האחים קובע הסכם המשבצת מבחן מצטבר של מוכנות (מבחן סובייקטיבי) ושל מסוגלות לקיים את המשק (מבחן אובייקטיבי).ב

מבחן מצטבר זה אומץ גם בסעיף 114 לחוק הירושה.

באשר למבחן האובייקטיבי של מסוגלות לקיים את המשק, כיום עם חידושי הטכנולוגיה המודרנית – אין צורך בעבודה פיזית קשה במשק, וניתן גם להיעזר בפועלים.

היינו, קביעת הבן המוכן והמסוגל אינה מותנית ביכולת היורש לעבוד עבודה פיזית וקשה במשק כאשר ניתן להיעזר בפועלים / בני משפחה.

בתמ"ש 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. ואח' (פורסם בנבו), קבע בית המשפט (כבוד השופט אסף זגורי) מספר שיקולים מרכזיים לקביעת "הבן המוכן והמסוגל":

  • ·               עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות.
  • ·               ניסיון בהפעלה של המשק.
  • ·               הפעלת המשק לאחר פטירת ההורים, ומניעת הזנחת המשק.
  • המשכיות בהפעלת המשק גם לאחר פטירת ההורים (ולא הפסקת החקלאות ועשיית שימוש מסחרי במקום).

ובלשון בית המשפט:

"הנה הזדמנות הפז של התובע להוכיח שהוא הבן היחידי שיכול  לקיים את המשק מוחמצת על ידו בזמן אמת. אביו נפטר והוא יכול היה לקיים את מטע הלימונים במקומו. אך מה עשה התובע? הוא הזניח כליל הטיפול במטע עצי הלימון, עקר אותם ובמקום מטע עצי לימון הכניס לשטח הנחלה מיכלים ומשאיות"

  • ·               מגורים במשק, או כוונה להתגורר במשק.
  • ·               חברות באגודה.
  • יכולת וכוונה לקיים את המשק.
  • ·               אי כוונה/רצון למכירת המשק.
  • הרשאה/פסילה על הסף מלקבל זכויות שימוש במשק.

לדוג', בעלות בזכויות במשק אחר פוסלת על הסף אפשרות קבלת הזכויות במשק בהיות הדבר מנוגד להנחיית סעיף 6 להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל.

  • ·               מתן תוכנית לקיום המשק החקלאי.

שיקול נוסף לקביעת הבן המוכן והמסוגל נקבע בת.ע. 519/91 מכלוף נ' מחלוף (פורסם בנבו), והוא: האם יסכים המושב לקבל כל אחד מהצדדים כחבר באגודה.

בתמ"ש 7955-05-10 י.ר. נ' ע. ש. ואח', קבע בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כבוד השופטת רותם קודלר עיאש) מי הבן המוכן והמסוגל, בהתבסס על שני פרמטרים:

א.        היות אחד הבנים מקובל על "מרבית" היורשים.

ב.         הסכמת אותו הבן לפצות את יתר היורשים, דבר המהווה לכאורה את רצון האם כאמור בצוואתה.

לגישת כותב המאמר, נימוקי בית המשפט הנכבד קמא לקביעת הבן המוכן ומסוגל אינם יכולים לעמוד.

ראשית, קביעת "הבן המוכן והמסוגל" אינה נקבעת באמצעות 'הצבעה' בין היורשים. עקרון "שלטון הרוב" אינו יכול להוות שיקול בקביעת הבן המוכן והמסוגל.

זאת ועוד, קביעת ה'בן המוכן והמסוגל' ע"פ רצון רוב היורשים מאיינת את לשון החוזה הדו צדדי וכוונת בעלת המקרקעין (רשות מקרקעי ישראל), וכן את המבחנים שפותחו בפסיקה במהלך עשרות שנים לקביעת הבן המוכן והמסוגל.

שנית, הסכמת האח לפצות את אחיו אינה יכולה להוות שיקול, שכן, בחוזה דו צדדי כלל לא קיימת חובת פיצוי, ועל כן "מוכנותו" של האח לפצות את אחיו, אינה רלוונטית לשאלת הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק.

בית המשפט נקלע לשגגה עת השליך מהמצב המשפטי החל בחוזה תלת צדדי אשר מפנה לסעיף 114 לחוק הירושה, ובו קבועה חובת פיצוי על הבן המוכן והמסוגל {ראו גם ת.ע. 519/91 מכלוף נ' מחלוף (פורסם בנבו)},

לסיכום, בקביעת הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק ניתן לבית המשפט שיקול דעת רחב, ובית המשפט מתחשב בכל הגורמים המפורטים במאמר זה.

יחד עם זאת, היות אחד הבנים בקיא ובעל ניסיון בהפעלת המשק אינו ערובה למינויו כבן המוכן והמסוגל.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116