זכות קדימה של יורש לרכוש מהעיזבון נכס שאינו ניתן לחלוקה – סעיף 113 לחוק הירושה מול סעיף 40 לחוק המקרקעין

זכותו של יורש לרכוש מיתר היורשים נכס מן העיזבון שאינו ניתן לחלוקה, נקבעה בסעיף 113 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"):

(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א) יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.

(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

זכות זו של היורש מוגבלת בזמן, וניתן לעשות בה שימוש כל עוד לא נרשמה זכותו של היורש בהתאם לצו הירושה או צו קיום הצוואה

סעיף 113 לחוק הירושה מתייחס לסיטואציה דומה לאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), שם נקבע אופן מכירתן של זכויות שותפים  במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה:

 (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.

(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.

בשני הסעיפים מדובר בנכסים שאינם ניתנים לחלוקה או לנכסים שבחלוקה בעין היו מאבדים שיעור ניכר משוויים.

נשאלת השאלה: בחלוקת נכס מקרקעין מן העיזבון, תוקפו של איזה חוק יגבר? האם יש להעדיף יורש המרבה במחיר מבין היורשים (כקבוע בסעיף 113 לחוק הירושה) או שמא יש להעדיף את המרבה במחיר גם אם מדובר ברוכש צד שלישי (כקבוע בסעיף 40 לחוק המקרקעין ובחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967)?

הנפקות שישנה לבחירה בין שימוש בסעיף 113 לחוק הירושה לבין שימוש בסעיף 40 לחוק המקרקעין הינה כפולה.

ראשית, בהפעלת סעיף 113 לחוק הירושה הננו מעדיפים יורש על-פני צד שלישי, העדפה שאינה קיימת בהוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין.

שנית, במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין בהתאם לחוק המקרקעין בן הזוג שנותר בדירה, כאשר הדבר רלוונטי, נחשב לדייר מוגן וערך הנכס פוחת בכ-60% (ע"א 123/80 אוירבוך נ ברוברניק, פ"ד לו(3) 431).

מאידך, במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין בהתאם לחוק הירושה, בן הזוג שנותר בדירה אינו דייר מוגן ורואים בנכס כנכס תפוס בלבד. משכך, ערך הנכס פוחת בכ-30% בלבד (ע"א 592/76 זילפרויד נ' גרין, פ"ד לא(1) 813).

בע"א 513/82 עדנה רייזמן ואח' נ' גבריאלה וושצ'ין ואח' פ"ד לז (2) 813, קבעה כבוד השופטת בן פורת, כי סעיף 113 לחוק הירושה קודם לסעיף 40 לחוק המקרקעין, וכי אסור לעקוף את הוראת סעיף 113 לחוק הירושה בדרך של רישום חלקו של יורש בנכס בהתבסס על צו הירושה/צו קיום צוואה והפעלת סעיף 40 לחוק המקרקעין.

כבוד השופטת בן פורת קבעה עוד, כי "לפי סעיף 1 לחוק הירושה אמנם עובר עיזבונו של נפטר עם מותו ליורשיו, אולם סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 107 לאותו חוק, הקובע כי יש לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים רק אחרי סילוקם של חובות העיזבון (וכן מזונות). "עד לאותו זמן אין ליורש אלא חלק בכלל העזבון ולא בנכס מסוים"

היינו, עד לסיום חלוקת העיזבון, אין ליורש כל זכות בנכס מסוים, גם אם סיום זה היה לאחר מתן צו הירושה/צו קיום צוואה.

ראו לעניין זה: שוחט, גולדברג ופלומין, דיני ירושה, עמ' 189 ; ת"א (מחוזי-חי') 540/03 עזבון המנוח אחמד זבידה נ' עזבון המנוח מחמוד יאסין, פורסם בתקדין;  תמ"ש (ת"א) 58790/97 חנינה נ' שמחה, פורסם בתקדין.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט אסף זגורי בת"ע 14335-03-09 – פלונית ז"ל ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון ואח' . תק-מש 2011(3), 211

"מועד חלוקת העיזבון היא הנקודה הגיאומטרית של מעבר הקניין מקניין משותף באגד נכסים לקניין פרטי של היורש. להגדרת מועד חלוקת העיזבון חשיבות בדיני קניין, באשר במועד זה היורש הופך לבעל קניין פרטי".

"סבורני, כי אכן הגענו לנקודה גיאומטרית זו בשלב זה, שעה שהחלטה זו משמעותה מתן צו לחלוקת נכסי העזבון וכבר נפסק, כי "זמן החלוקה" הוא מועד מתן צו החלוקה או עריכת הסכם החלוקה בין היורשים (תמ"ש (ת"א) 58790/97 אלי חנינה נ' משה שמחה (19/08/2001), שוחט, גולדברג ופלומין, דיני ירושה בעמ' 189-190)".

כבוד השופט זגורי קבע עוד, כי "המנגנון של פירוק שותפות בנכסי העיזבון עפ"י חוק הירושה (סעיף 113 לחוק הירושה) קודם להפעלת המנגנון של פירוק שיתוף עפ"י חוק המקרקעין (סעיף 37 לחוק המקרקעין), אלא אם כן יוכח שהעיזבון כבר חולק" (הדגשה אינה במקור – ר.א)

ראו עוד לעניין זה: רע"א 535/85 שם טוב נ' צוק, פ"ד לט (4) 755 ; ע"א 513/82 רייזמן נ' וושצ'ין, פ"ד לז(2) 813 ; תמ"ש (כ"ס) 10670/07 בסעוד אריה נ' ברעוז ירוחם.

כבוד השופט זגורי הוסיף וקבע, כי בית המשפט רשאי להורות על ביטול הרישום בלשכת רישום המקרקעין, מקום בו יורשים פועלים לרישום זכותם בדירה מכוח צו ירושה לפני שניתנה החלטת בית המשפט בדבר חלוקת העיזבון לפי סעיפים 113-115.

ראו עוד: בר"ע 2968/91 דקל נ' דקל (לא פורסם), תמ"ש 49630/99 ברוך נסים נ' ברוך שמואל, פורסם בתקדין.

לסיכום, כאשר מדובר בנכס מקרקעין שאינו ניתן לחלוקה או נכס מקרקעין שבחלוקתו היה מאבד שיעור ניכר מערכו, יש להעדיף סעיף 113 לחוק הירושה, עד מיצויו, על-פני סעיף 40 לחוק המקרקעין, ועל כן תהא ליורש המרבה במחיר זכות קדימה ברכישת הנכס.

מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

 

 

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116