האם בעל משק עזר הנו חבר אגודה?

משק עזר הנו משק קטן בשטח שבין 2-4 דונם הכולל את יחידת המגורים. משקי עזר במושבים משמשים, בדרך כלל, בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו (רופא, מנהל חשבונות של המושב, רב, איש תחזוקה וכיו"ב), ונועדו במקור לסייע לבעל משק העזר להגדיל הכנסתו מעבודתו כשכיר ע"י גידולים חקלאיים, לולים וכיו"ב.

במושבים רבים מעמדם של בעלי הזכויות במשק העזר אינו מוסדר (או שהמעמד מוסדר בניגוד לשביעות רצון הצדדים), והם אינם זכאים להטבות ולזכויות המוענקות לחברי האגודה במושב.

אגודה שיתופית ממאנת, ככלל, לקבל חברים חדשים (למעט תחלופת חברים הנובעת ממכירת נחלות או כתוצאה מפטירת חבר), וזאת, בין היתר, כדי להותיר את נכסי האגודה בידיים מועטות ככל האפשר, וכך חלקו של כל חבר אגודה גדול יותר.

רבים המקרים בהם האגודה מסרבת לקבל בעלי זכויות במשק עזר כחברי אגודה, בטענה שבתי המגורים שלהם מהווים "בתים מקצועיים" אשר שימשו אנשים כאשר האגודה נזקקה להם, וכאשר לא היה צורך באותם אנשי המקצוע, רבים מהבתים נמכרו או הושכרו לתושבים שאינם חברי אגודה. דבר זה מלמד, לטענת האגודה, כי לא מדובר בנחלות ועל כן אין ליתן למתגוררים בבתים אלו מעמד של חברי אגודה.

הנפקות של אי הכרה בבעלי הזכויות במשקי העזר כחברי אגודה, הינה באי מתן זכות לבחור ולהיבחר במוסדות האגודה, אי קבלת דיבידנדים מרווחי האגודה, אי קבלת שירותים והנחות של חברי אגודה (הנחה בגני ילדים, הנחה בשימוש במבני האגודה וכו'), הם אינם שותפים בפרויקטים של האגודה וכיו"ב.

חברות באגודה שיתופית "נרכשת" בשני אופנים. קבלת חבר אגודה בדרך הקבועה בתקנון האגודה (סעיף 2 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973), וקבלת חבר אגודה מכח נוהג, כאשר נהגו באדם כחבר אגודה במשך תקופה סבירה (בהתאם להוראות סעיף 2א לתקנות האגודות השיתופיות).

ברבים מן המושבים, נחתמו הסכמי משק עזר (להלן: "הסכם משק עזר") בין האגודה ובין בעלי הזכויות במשקי העזר (בין היתר לעניין הקצאות מגרש בתחומי המושב), ובמבוא להסכם מצוין, כי בעל הזכויות במשק העזר אינו חבר אגודה, ובגוף ההסכם נקבע, כי אין בכוונת האגודה לשתף את בעלי משק העזר בנכסים ובאמצעים של האגודה החקלאית.
לכאורה, הוראות הסכם זה שוללות את חברותם של בעלי הזכויות במשקי העזר באגודה.

בעמ"נ 734/09 משה גרינפלד ואח' נ' צופית-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, (פורסם בנבו), קבע בית המשפט, כי מלשון הסכם משק העזר עולה שלכאורה האגודה לא ראתה בבעלי הזכויות במשק העזר כחברי אגודה, ועל פניו בעלי הזכויות במשק העזר לא מחו על נוסח זה. ואולם, יש לראות בבעלי הזכויות במשק העזר כחברי אגודה, שכן למן חתימת ההסכם ועד לפרוץ הסכסוך חלפו כעשר שנים. המדובר בתקופת זמן לא מבוטלת היכולה לעלות כדי "תקופה סבירה" כמשמעה בתקנה 2א.
לעניין הכרה לחברות באגודה חרף קיומו של הסכם נוגד ראו: עמ"נ 233/04 דנינה צור נ' קיבוץ רמת הכובש, פורסם בנבו.

בית המשפט קבע עוד (עמ"נ 734/09), כי סטייה מהמוסכם בהסכם המקורי, שלה שותפים הצדדים במשך תקופה ממושכת, עשויה לבסס את המסקנה, כי הצדדים התכוונו להכניס שינויים בהסכם בהתאם להתנהגותם.
בית המשפט העליון דחה את ערעור האגודה השיתופית על פסק הדין (בר"ע 3296/10 צופית-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' משה גרינפלד ואח', (פורסם בנבו)), וקבע:

"אין בנוסח הסכם משק העזר כדי לשלול את האפשרות שהמשיבים יחשבו חברי האגודה. זאת, מן הטעם שחלפו עשר שנים בין מועד חתימת ההסכם לבין המועד שבו התגלע הסכסוך בין המשיבים לבין האגודה; במהלך תקופה זו נהגה האגודה במשיבים, בפועל, כחברים, כפי שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד קמא. אשר על כן, לא מן הנמנע כי גם אם מנסחי ההסכם התכוונו לעמוד על כך שהמשיבים לא יחשבו כחברי אגודה, הרי שבתקופה שחלפה מעת חתימת ההסכם – חל בפועל שינוי ביחס כלפיהם, אשר עולה כדי שינוי הסכם על דרך של התנהגות. כך, למשל, התנהלו אף הדברים בעניין דנינה-צור וגם שם קבע בית משפט זה כי למרות הוראות ההסכם המפורשות – יש לראות במערערת חברת אגודה, וזאת נוכח התנהגותה והתנהלות האגודה כלפיה, אשר ראתה בה בפועל כחברת אגודה"

לסיכום, בעל זכויות במשק עזר עשוי להתקבל כחבר באגודה שיתופית, בין אם באמצעות קבלתו כחבר אגודה בדרך הקבועה בתקנון האגודה, ובין אם באמצעות הוראת סעיף 2א לתקנות האגודות השיתופיות הקובעת כי "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה…"

היינו, ככל ואגודה מסרבת לקבל בעל זכויות במשק עזר כחבר אגודה, קיימת לו האפשרות לדרוש קבלת חברות באגודה, וזאת במידה והאגודה התייחסה אליו כחבר אגודה במשך זמן סביר, ובמידה ומתקיימים מרבית האלמנטים המהותיים שהוכרו בפסיקה ככאלה המלמדים על חברותו של אדם באגודה שיתופית מכח נוהג (כדוגמת: מגורים במשך שנים ארוכות במושב, השתלבות פעילה בחיי המושב, תורנויות במושב, תשלומי מיסים מוניציפאליים ו/או תשלום מיסי אגודה, השתתפות והצבעה באסיפות הכלליות של האגודה/ועד האגודה וכיו"ב).

נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116