סמכות הנאמן בפשיטת רגל / פירוק

בהליך פשיטת הרגל (להלן יתייחס המונח גם להליכי פירוק) משתתפים מספר "שחקנים", אשר לכל אחד מהם מקום ותפקיד משלו.

ישנו כמובן החייב, אשר ההליך סובב סביבו, והוא עומד כל העת למבחן, אם הוא נוהג בתום לב וראוי לקבל צו הפטר, לפיו החייב יהא מופטר מכל חובותיו (שנוצרו טרם צו הכינוס) ויפתח דף חדש בחייו.

ישנם הנושים, אשר דואגים לאינטרס הכספי שלהם באמצעות הגשת תביעות חוב ומעקב אחר ההליכים השונים.

תפקיד נוסף וחשוב ביותר, המהווה למעשה את לב ההליך, הינו ניהול נכסי החייב, בדיקת חובותיו, וקבלת החלטות באשר לגורל החייב, נכסיו וחובותיו.

לשם ביצוע תפקיד זה, בית המשפט "נעזר" בבעלי תפקיד, אלו הם כונס הנכסים הרשמי והנאמן.

כונס הנכסים הרשמי הוא הגוף האמון על ביצוע התפקיד הנ"ל, ועורכי דין מטעם הכנ"ר פועלים לכינוס אספות נושים, לאיסוף מידע על נכסי החייב, וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע תפקידם.

משיקולי יעילות וכוח אדם, פעמים רבות ממנה בית המשפט עו"ד חיצוני אשר פועל במקום הכנ"ר. עו"ד זה מכונה "המנהל המיוחד", ולאחר הכרזת פשיטת הרגל מכונה "נאמן".

לנאמן סמכויות נרחבות ביותר, והוא רשאי לקבל מידע מכל גוף ו/או רשות בדבר נכסי החייב, הכנסותיו, ופרטים שונים אודותיו.

בנוסף, הנאמן הוא שבודק את תביעות החוב המוגשות על ידי הנושים ומכריע בהן, והכרעותיו מחייבות ככל החלטה שיפוטית (ניתן לערער על החלטות הנאמן לבית המשפט המחוזי).

במסגרת תפקידו השיפוטי בבחינת תביעות החוב, כוחו של הנאמן הינו רב, ובסמכותו לשנות קביעות שיפוטיות שניתנו בהליכים משפטיים קודמים במסגרת תביעות הנושים כנגד החייב.

לשם הדוגמה, ציין בית המשפט ב פש"ר 185-06 מורן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה ואח', (פורסם בנבו) כי:

"כאשר הנאמן נדרש להכריע בתביעת חוב הוא ממלא תפקיד שיפוטי [ראה ספרם של ש.לוין וא.גרוניס/פשיטת רגל, מהדורה שלישית עמ' 286 והערה 16 שם]. מבחינה מסוימת כוחו עולה על כוחו של בית משפט".

ובמה מתבטא כוחו של הנאמן, העולה כביכול על כוחו של בית המשפט?

בערעור אזרחי מס' 471/65 מפרק חברת קסטנבאום לייצור בע"מ (פסח מור, עו"ד) נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו), קבע בית המשפט העליון כך:

"נאמן (בפשיטת-רגל), כשהוא בוחן הוכחת חוב על-מנת להחליט אם לקבלה או לדחותה, זכותו היא וחובתו לדרוש עדות משביעת רצון כי החוב שעליו מבוססת ההוכחה הוא חוב אמיתי. שום פסק-דין שנתקבל נגד החייב, שום התחייבות שניתנה על-ידו ושום חשבון שנעשה עמו, אינם יכולים לשלול זכות זו מהנאמן. הוא רשאי ללכת מאחורי צורות אלו כדי להגיע אל האמת וההשתק שיכול להיות כי פושט-הרגל שיעבד את עצמו אליו, לא יועיל כנגדו."

משמע, הנאמן יכול ואף צריך "לפתוח" מחדש כל חוב ולרדת לשורשו, וככל והוא מוצא לנכון, הנאמן מוסמך לדחות תביעת חוב ו/או לקבלה באופן חלקי, אף אם הדבר סותר פסק דין שניתן באותו עניין.

מובן, שלאחר שהנאמן בדק את מקור החוב, לא יבטל בקלות פסק דין שניתן על ידי בית המשפט, ודבר זה ייעשה במקרים בהם יש הצדקה מהותית לכך. למשל, כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הגנה ומבלי לקיים דיון לגופו של עניין בתביעה.

בעניין זה הסביר בית המשפט בעא  1057/91  גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר, פ"ד מו(4) 353, כי למעשה חובתו וסמכותו של הנאמן "להציץ" אל מאחורי פסקי דין והתחייבויות שונות של החייב, הוא למנוע מצב של הברחת נכסים, על ידי יצירת חובות פיקטיביים לקרובי משפחה, למשל.

בית המשפט בפסה"ד הנ"ל הפנה לספרו של ד"ר ש' לוין, פשיטת רגל (חברה ישראלית להכשרה מקצועית, תשמ"ד) 75), שם נכתב כי "היה החוב נשוא התביעה מבוסס על פסק דין נגד החייב רשאי הנאמן לבדוק את התמורה שניתנה בעדו ואם הובאה ראיה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין, רשאי הוא לדחות את תביעת החוב, כולה או מקצתה, והוא הדין בפשרה שנערכה עם החייב". (ההדגשות שלי – ח.ש).

דוגמה נוספת לכוחו של הנאמן לשנות קביעות שיפוטיות, נוגעת לתחום דיני העבודה.

מעביד אשר מלין את שכרו של העובד ו/או את פיצויי הפיטורים שלו, עלול להיות מחויב בסכומים גבוהים הנוספים על חובו המקורי, כתוצאה מפסיקת פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיטורים, הקבועים בחוק.

פיצויי ההלנה הינם פיצויים עונשיים, אשר מטרתם להרתיע מעבידים מלפגוע בזכויותיו הבסיסיות של העובד.

כאשר המעביד מצוי בפשיטת רגל ו/או פירוק (כשמדובר בחברה), אין טעם בהענשה ו/או הרתעה, שכן מדובר בחוסר יכולת אמיתי לשלם את החוב, ובכל מקרה פסיקת פיצויי ההלנה תבוא על חשבון הנושים האחרים או על חשבון המדינה (כאשר הביטוח הלאומי משלם לעובד את תביעתו).

לעניין זה ראו דברי בית המשפט ב פשר (ת"א) 1066/02 ויקטור קרמר נ' עו"ד מיכה צמיר בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים של חברת מערכות אקוודוקט – נהול ופקוח בע"מ (פורסם בנבו):

"מוסד פיצויי ההלנה, הן בגין הלנת שכר-עבודה והן בגין הלנת פיצויי פיטורין, חורג במובהק ובמכוון מהשבת ערכו הריאלי של הסכום אשר נמנע מן העובד שלא כדין…………….המטרה המסתתרת מאחורי אותו מוסד משפטי דרקוני לכאורה הינה פשוטה: פיצוי עונשי כבד, אשר מטרתו הפיכת הפעולה של הלנת שכר ופיצויי פיטורין לבלתי כדאית במובהק בעבור מעביד

כל זאת נכון למצב, בו המעביד סולבנטי, וכל סכום פיצוי הנוסף על המגיע לעובד באופן אובייקטיבי נגרע מכיסו. אלא, שנקל לראות כי המצב משתנה באורח דרסטי כאשר הופך המעביד לחדל-פרעון. במצב זה, סך כל נכסיו ברי-המימוש של המעביד נופל מסך חובותיו. יוצא, כי המעביד צפוי מניה וביה לאבד את כל נכסיו (ובמקרה כי מדובר בחברה – להתחסל לאחר מכן). אי לכך, אין כל ערך הרתעתי להוספת סכום כבד נוסף על מצבת החובות, דבר הגורם לתכליתם של דיני ההלנה להפוך לחסרת משמעות בעבור המעוול שעבורו נוצרו".

על כן, הנאמן מוסמך, כאשר הוא מוצא לנכון לעשות כן, שלא לאשר את רכיב פיצויי ההלנה בתביעת העובד, אף אם סכום זה נפסק לטובת העובד ע"י בית הדין לעבודה.

סמכותו זו אף עוגנה במפורש בסעיף 19 לחוק הגנת השכר אשר קובע כי הנאמן אינו חייב בתשלום פיצויי הלנת שכר.

לסיכום, הנאמן "משחק" תפקיד חשוב ומרכזי בהליך פשיטת הרגל ו/או הפירוק ולהחלטותיו השלכות רבות.

כלפי הנושה, מובן כי פסיקת הנאמן משפיעה על זכויותיו באופן מהותי, ואולם יש לזכור כי גם החייב מושפע מכך, ויש לחייב אינטרס כי הנאמן יקבע שחובו הכולל נמוך ככל שניתן, מאחר והדבר ישפיע על משך ההליך, ועל הסכום אותו יידרש להציע ככל ויהיה מעוניין להגיע להסדר נושים לשם סיום ההליך וקבלת צו הפטר.

ככל ונפגעתם, כחייבים או כנושים, מהחלטות הנאמן, חשוב לזכור שהחלטות אלו נתונות לערעור (בדרך כלל), ככל החלטה שיפוטית.

ככלל, הליך פשיטת הרגל הינו הליך פשוט למראה אך מורכב במהותו, וקבלת ייעוץ משפטי מקצועי הינה חיונית לצליחתו בשלום, הן כפושט רגל / תאגיד בפירוק, והן כנושה.

מאמר זה נכתב ע"י עורכת הדין חיה שאבי ממשרד עו"ד שרף, אלקיים, שזיפי-מאיה ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116