החמרת הענישה בגין בניה לא חוקית במשק חקלאי

במשקים חקלאיים רבים קיימת תופעה של בניה בלתי חוקית, חריגות בניה ושימושים חורגים שנעשים ללא היתר הרשויות השונות (ועדה מקומית/אזורית לתכנון ובניה ומנהל מקרקעי ישראל).

בעלי הזכויות במשקים חקלאיים בונים מחסנים, סככות ויחידות דיור (בית מגורים, קרוון, מחסנים המוסבים למגורים וכו') ללא קבלת היתר, תוך חשיפתם להגשת כתבי אישום ולתביעות אזרחיות על סכומי עתק.

הסיבה לבניה הבלתי חוקית במושבים נעוצה בשיקולים כלכליים. מחד, קיים ביקוש רב לשטחים למסחר ולמגורים במושב, לצד היצע מצומצם, ומאידך, הרשויות התעלמו, בדרך כלל, מקיומם של חריגות בניה, בניה לא חוקית ושימושים חורגים מצידם של בעלי הזכויות במשקים, ואף כאשר הוגשו כתבי אישום (בדרך כלל כתוצאה מהלשנות), העונשים שקיבלו חברי המושבים היו מינוריים, ולא היה בהם כדי להרתיע מהמשך בניה לא חוקית.

בשנים האחרונות, הרשויות השונות החלו להילחם בתופעת הבניה הבלתי חוקית במושבים, והרשויות אינן מסתמכות על הלשנות, אלא שולחות בעצמן פקחים שבודקים את הנושא התכנוני של הנחלה ואת קיומה או היעדרה של בניה לא חוקית המנוגדת להיתרים.

הועדות לתכנון ובניה מגישות, חדשות לבקרים, כתבי אישום נגד בעלי הזכויות במשקים שבנו ללא היתר ו/או ביצעו שימוש חורג, תוך  שהרשויות דורשות (הן מבתי המשפט והן בהליכי פשרה) עונשים וקנסות כבדים כדי להרתיע מביצוע עבירות דומות.

מנהל מקרקעי ישראל החל אף הוא לשלוח פקחים למושבים שבודקים הן חוקיות הבניה והן השכרות של מבנים. המנהל החל לפעול באופן של הגשת תביעות פינוי והריסה המבנים שנבנו ללא היתר, לצד תביעות כספיות בגין דמי שימוש ראויים (שכירות המבנים).

בתי המשפט התגייסו אף הם ל'מלחמה' בתופעה של הבניה הבלתי חוקית במושבים, והחלו לפסוק עונשים מרתיעים וקנסות כבדים כנגד עברייני חוק התכנון והבניה.

בתי המשפט אף החלו לגזור מאסר בפועל!!! כנגד עברייני חוק התכנון והבניה, כך למשל, בית משפט השלום ברמלה (ת"פ 1012/01) גזר 6 חודשי מאסר בפועל כנגד אדם שהורשע בעבירות של בניה ללא היתר, שימוש חורג במקרקעין ללא היתר ואי קיום צו בית משפט (הרשעה בעבירות דומות קודמות).

כבוד השופט אליקים רובינשטיין קבע ברע"פ 2809/05  גבריאל טסה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), בעניין מדיניות הענישה בעבירה הראשונה, כי "אין כל דופי בהטלת מאסר גם בעבירה ראשונה, מה גם כשהמדובר בהפרה שנמשכה שנים רבות…" וכי "לגבי עבירה כגון זו יש לפעול באופן החלטי על-ידי הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, כדי שכוונת ההקפדה על קיומם של איסורי החוק תהיה אמינה, וכדי שסלחנות יתר לא תתפרש, כפי שקורה לא אחת, כהשלמה עם קיומה של תופעה פסולה".

עוד קבע כבוד השופט רובינשטיין, כי תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה למכת מדינה, וכי אין בהסרת המחדלים ו/או בנסיבות אישיות כדי למנוע מתן עונשים כבדים לרבות צווי מאסר.

בית המשפט העליון קבע ב-רע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ מדינת ישראל, (פורסם בנבו), כי "על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו"

בתי המשפט הלכו צעד קדימה, וחדלו לקבל הסכמי טיעון בין הצדדים, כדבר שבשגרה, כפי שנהוג היה. בתי המשפט החלו לבדוק כל הסדר טיעון לגופו תוך בדיקה האם העונש המוסכם תואם את מדיניות הענישה הראויה, והאם יש בו מסר הרתעתי.

בחע"מ 20061-04  ועדה מקומית לתכנון ובניה מטה יהודה נ' אבישי אבדר (פורסם בנבו), בית המשפט החליט שלא לקבל את הסדר הטיעון בין המדינה ובין חבר מושב אורה וקבע כי:

"בענייננו, דומה כי העונש המוסכם חורג באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה בעבירות בהן הורשע הנאשם, והוא רחוק מלבטא את חומרת מעשיו. הוא אינו מהווה מסר הרתעתי לאותם עבריינים פוטנציאליים, המועדים להפר את הוראות החוק כפי שעשה הנאשם.

 הנאשם הורשע בשורה של עבירות, אשר ביצוען נפרש על פני שנים, תוך התעלמות בוטה מצווים שיפוטיים אשר הוצאו זה מכבר בעניינו. הוא המשיך לעשות בנחלתו כבתוך שלו תוך שהוא דורס ברגל גסה את הוראות החוק והחלטות בית המשפט. הוא לא חדל ממעשיו חרף ידיעתו כי פועלו אינו חוקי, ועל אף ביקורות חוזרות ונשנות שנעשו בנחלה  מטעם הרשויות. זו אף זו, הנאשם לא תיקן דרכיו וביצוען של העבירות נמשך גם כיום. המסר שצריך לצאת מלפני בית המשפט צריך להיות כזה אשר יבטא את חומרת העבירות אשר בוצעו בהיקף משמעותי, המקנה רובד נוסף של חומרה לעבירות ומחייב ענישה ראויה והולמת את נסיבותיו של המקרה. 

בנסיבות העניין סבורני, כי העונש אשר ראוי היה להשיתו, ואשר היה בו כדי לשקף את חומרת מעשיו של הנאשם הינו עונש של מאסר בפועל".

 

בית המשפט החליט שלא לקבל את הסדר הטיעון, וזאת בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשם, ועל כן בית המשפט הורה להכפיל את שיעור הקנס שהוטל על הנאשם בהסדר הטיעון, לצד מתן הוראה להריסת הבניה הלא חוקית תוך 12 חודשים, כאשר במהלך התקופה ניתן צו איסור שימוש לגבי כל בנייה במשק שניתן צו להריסתה.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי לפתחו של בית המשפט רובצת מלאכת מיגור התופעה של אי ציות לחוק וזלזול בצווי בית המשפט, וזו תיעשה, באמצעות ענישה גומלת ומרתיעה, ככלל בדמות מאסר בפועל ממש, וכי אלמלא עסקת הטעון הוא היה מטיל עונשי מאסר בפועל נגד הנאשם/ים.

לסיכום, הננו ממליצים להכשיר מוקדם ככל האפשר את הבניה הבלתי חוקית במשק החקלאי ולהסדיר מיידית את השימושים החורגים בנחלה.  הסדרת הנושא התכנוני במשק יחסוך לכם כספים רבים וימנע מכם להתמודד בהליכים פליליים מול הרשויות.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים, שזיפי-מאיה ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116