מימון ייצוג משפטי לחבר קיבוץ

מבוא

כידוע, הכנסות חברי קיבוץ הנן מוגבלות ביותר, ובמקרה של חבר קיבוץ המרגיש מקופח מהחלטות הקיבוץ, או במקרה של סכסוך בין חבר קיבוץ לקיבוץ, חבר הקיבוץ נטול יכולת ריאלית לממש את זכויותיו.

במקרה של סכסוך כאמור, הקיבוץ מסתייע ומלווה בייעוץ משפטי צמוד, בעוד חבר הקיבוץ מופלה לרעה ביחס לקיבוץ בשל חוסר יכולתו הכלכלית להסתייע אף הוא בייצוג משפטי.

הסכסוכים בין חברי הקיבוץ לקיבוץ התרבו  בשנים האחרונות, בייחוד לאור תהליכי השינוי העוברים על הקיבוצים, ואשר מטלטלים את המערכות השונות בקיבוץ, באופן הגורם לחברים רבים לחוש מקופחים, ולעתים אף לפגיעה אמיתית בזכויותיהם.

פגיעה בזכויות החברים מתרחשת לעתים בשל טעויות גרידא, וחוסר הבנה של התהליך, ולעתים נפגעות זכויותיהם של החברים בשל התנהלותם של גורמים שונים אשר נוהגים בחוסר תום לב, ומבקשים לנצל את חוסר הבהירות לטובתם האישית, על חשבון חברים אחרים.

חלוקת שכר דיפרנציאלי וחלוקת נכסי הקיבוץ לחברים, הינם קרקע פורייה במיוחד להגברת מוקדי החיכוך בין הקיבוץ לחבריו.

דא עקא, חברי קיבוץ רבים נעדרי יכולת "להילחם "בקיבוץ באמצעים משפטיים, בעיקר בשל העדר יכולת כלכלית לייצוג משפטי הולם, ומנגד, הקיבוץ עצמו מממן מכספי כלל חבריו ייצוג משפטי נגד תביעות החברים עצמם כנגד הקיבוץ!.

 

ועדת בן-רפאל

בעקבות התהליכים מרחיקי-הלכת בתנועה הקיבוצית, שעיקרם תשלום שכר דיפרנציאלי לחברים ואף שיוך נכסים לחברים מסוימים תוך הפקעתם מרשות הכלל החליטה הממשלה בשנת 1992 על הקמת ועדה ציבורית בראשות פרופ' אליעזר בן-רפאל, לבחינת הגדרת הקיבוץ בשנות האלפיים, סיווג הקיבוץ ושיוכו,  וכן בנושאים נלווים העומדים ברום עולמם של בני הקיבוצים. אחד הנושאים אשר נדון בפני הועדה הוא נושא יישוב סכסוכים בקיבוצים.

באוגוסט 2003 פרסמה ועדת בן רפאל את מסקנותיה/דין וחשבון בעניין הקיבוצים, ובין היתר קבעה לעניין יישוב סכסוכים:

(1) יש להבטיח מנגנון הוגן, שוויוני ומתאים ליישוב סכסוכים, בו יוכל כל חבר וחבר להעלות את תביעותיו. הדבר נחוץ במיוחד בתקופה בה מתרחשים שינויים מרחיקי לכת בתחומים חלוקתיים.

(2) בפני כל חבר צריכה להיות פתוחה דרך הוגנת לבירור ויישוב סכסוכים  שלא תיחסם בשום פנים ואופן על ידי הקיבוץ.

(3) המנגנון להבטחת השוויון בין החבר לבין הקיבוץ בעת בירור הסכסוך צריך לכלול את המרכיבים הבאים:

(א) מיצוי העניין בצורה שקופה וכדין במוסדות האגודה המוסמכים.

(ב) אם הקיבוץ מסרב לפנות לבוררות, על הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבית המשפט, בהתאם לנסיבות העניין ויכולת החבר.

(ג) אם בבוררות בוחר הקיבוץ להיות מיוצג על ידי עורך דין, עליו לממן, בגובה סביר, גם  ייצוג משפטי מתאים לחבר.

(4) אם החבר סבור כי הקיבוץ פועל בניגוד להוראות התקנון – עליו לפנות לרשם האגודות השיתופיות. הוועדה ממליצה כי בירור והכרעה בסוגיה האמורה, יתבצע על ידי רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו בצירוף שני נציגי ציבור שמונו על ידי רשם האגודות השיתופיות. נקבע כי הקיבוץ אכן פועל בניגוד להוראות התקנון ואינו ממלא אחר הוראותיו, רשאי החבר לקבל מהקיבוץ מימון מתאים, כאמור לעיל, לפנייה לערכאות שיפוטיות לשם אכיפת הוראות התקנון והוראות רשם האגודות השיתופיות.

ועדת בן רפאל המליצה, למעשה, ליצור מנגנון הוגן, שוויוני ומתאים ליישוב סכסוכים, בו יוכל כל חבר קיבוץ להעלות את טענותיו ו/או תביעותיו.

הוועדה ציינה, כי בפני כל חבר צריכה להיות פתוחה דרך הוגנת לבירור ויישוב סכסוכים שלא תיחסם בשום פנים ואופן על ידי הקיבוץ.

 

תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ)

בשנת 2005 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה דאז, אהוד אולמרט, התקין את תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ) התשס"ו-2005, ברוח המלצות ועדת בן-רפאל.  

תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), התשס"ו-2005 קובעת כדלקמן:

השתתפות הקיבוץ במימון ייצוג

נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר.

היינו, זכאותו של חבר הקיבוץ להחזר הוצאות משפטיות, ע"פ הדין, הנה כפופה להיות הקיבוץ מיוצג ע"י עורך דין בהליך הבוררות, או שהקיבוץ סירב לקיים הליך בוררות מול חבר הקיבוץ.

 

פסק דין אלף נ קיבוץ איילת השחר

בית המשפט העליון נדרש לנושא מימון ייצוגם המשפטי של חברי קיבוץ, בין במסגרת הליכים כנגד הקיבוץ ובין בהליכים אחרים, בע"א 1773/06 אלף נ' קיבוץ איילת השחר ואח', ושם בית המשפט קיבל את הדרישה לחייב את הקיבוץ בהוצאות חבר הקיבוץ:

"נושא מימון ייצוגם המשפטי של חברי קיבוץ, בין במסגרת הליכים כנגד הקיבוץ ובין בהליכים אחרים, לא הוסדר בצורה מפורשת בפקודה או בתקנות השונות קודם להתקנת התקנות החדשות, והוא הוכרע בפסיקה בהתאם לנסיבות הענין שנדונו, לעתים תוך התייחסות להוראות תקנון האגודה (ראו למשל: ענין כספי, בפסקה 119; ענין בקשיצקי, בפסקאות 58-60; ענין פועם, בפסקה 34). בכלל התקנות שהותקנו בשנת 2005, נכללות גם תקנות יישוב סכסוכים בקיבוץ, הקובעות כיום הוראות מפורשות בנושא זה, ככל שהדבר נוגע לסכסוך שהתגלע בין הקיבוץ לאחד מחבריו (תקנות 3-5; לדיון כללי ראו גם: נועם, בעמ' 551-553).

אין מקום להיזקק לניתוח עקרוני מקיף של סוגיית זכותו של חבר קיבוץ לקבל מהקיבוץ מימון של הוצאות משפט שנאלץ לשאת בהן, מן הטעם כי בנסיבות ענין זה נכון וראוי כי הקיבוץ ישתתף במימון הוצאות המשפט של המערער. זאת, לאור הפגמים שנפלו בהחלטות הקיבוץ; נוכח השאלות כבדות-המשקל שהתובענה והערעור העלו; ולאור תרומת הליך זה לבירור וליבון הסוגיה הרחבה הנוגעת לשינויים באורחות-החיים שהתרחשו בהתיישבות הקיבוצית כולה.

יש לחייב את הקיבוץ, אפוא, בהוצאות המערער בשתי הערכאות, אף שבסופו של יום, תביעתו וערעורו נדחים, והסעדים שנתבקשו על-ידו לא הוענקו".

כבוד השופט רובינשטיין הוסיף וקבע בפסק דין אלף, כי חיוב מימונו של ייצוג החבר ע"י הקיבוץ אינו חסד, וכי הוא מעוגן בדין (בתנאים שקבעו התקנות).

 

החלטות רשם האגודות השיתופיות

ביום 9.11.2008 ניתנה החלטה תקדימית ע"י רשם האגודות השיתופיות  בתיק מס' 832/298/08 שרמן ואח' נ' קיבוץ האון, ובו חייב רשם האגודות השיתופיות את קיבוץ האון לשלם לשני חבריו החזר הוצאות משפטיות בהם נשאו חברים אלו במסגרת הליכים משפטיים שהם מקיימים כנגד הקיבוץ. וזו לשון ההחלטה:

 "התקנות מדברות בעד עצמן ומחייבות את הקיבוץ לשאת בהוצאות משפטיות של חבר, שעה שנתגלע סכסוך בין החבר לאגודה, והקיבוץ מיוצג על ידי עורך דין. התנאים הנדרשים מן התקנות, לחיובו של הקיבוץ, בהשתתפות ההוצאות, מתקיימים אחת לאחת במקרה דנן"

 ובהמשך:

 "כמו כן, מצבו הכלכלי של הקיבוץ, הוא אמנם עניין שיש לתת עליו את הדעת, אך לא עד כדי השתת ההוצאות כולן, על החברים בלבד.

לאחר ששקלתי היטב בדבר, נתתי דעתי בעניין והחלטתי לחייב את המשיב בהוצאות משפטיות…"

ראו גם: החלטת רשם האגודות בתיק מס' 149/571/09 פלטין נ' קיבוץ משמרות.

 

סוף דבר

חבר קיבוץ אשר מצוי בסכסוך עם הקיבוץ ועומד בפני תביעת הקיבוץ, ומעוניין לקבל החזר הוצאות משפטיות, עליו לבדוק האם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בתקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), וכן עליו למצות את ההליכים במוסדות הקיבוץ טרם פנייתו לערכאות שיפוטיות.

כמו כן, על חבר הקיבוץ לפנות  לקיבוץ בבקשה שיממנו לו ייצוג משפטי.

עוד בטרם פתיחת הליכים כנגד הקיבוץ, ראוי וכדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות אשר ילווה אתכם בכל ההליך, ואשר ידע לכלכל את צעדיכם בצורה המיטבית.  

  

נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

  

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116