האם בת זוג שאינה רשומה באגודה החקלאית תירש את המשק החקלאי?

המקור המשפטי בשאלת עבירות זכויות ברי הרשות במשקים באגודה החקלאית, הינו הסכם המשבצת, אשר קובע את גדרה ואת גבולותיה של זכות בר הרשות.
קיימים שני סוגים של הסכמים שמהם יונקים בעלי הזכויות במשקים החקלאיים את זכויותיהם, ובהם נקבעו כללים באשר להעברת הזכויות במשק ובאשר להורשת המשק החקלאי.   
א.   ההסכם המשולש – חוזה שכירות (משבצת תלת צדדי) אשר נחתם בין המינהל בהיותו "המשכיר", לבין הסוכנות היהודית בהיותה "המיישבת", לבין מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, שמכונה בהסכם "האגודה".
ב.   ההסכם הדו צדדי – חוזה שכירות (משבצת דו צדדי) אשר נחתם בין המינהל בהיותו "המשכיר", לבין מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, אשר מכונה בהסכם "האגודה".
 
סעיף 20 ה (1) להסכם המשולש קובע כי:
במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה ו/או במשק העזר שבשימושו. למען הסר ספק, מוצהר ומוסכם בזה, כי אין כאמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונו ואין באמור בסעיף זה כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על-פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין:
(1)    במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת…
 
סעיף 19 ג' (1) להסכם הדו צדדי קובע כי:
במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה, כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:
(1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן – המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן הזוג בלבד, וזאת אפילו הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
 
היינו, קיים שוני מהותי בין נוסח הסעיף בהסכם המשולש ובין נוסח הסעיף בהסכם הדו צדדי, שכן, על פי לשון הסעיף בחוזה הדו צדדי, כאשר נפטר אחד מבני הזוג, הזכויותבנחלה עוברות במלואן לבן הזוג שנותר בחיים, ובלבד ובן הזוג הנו חבר אגודה !!!
מכלל ההן לומדים על הלאו: ככל ובת הזוג אינה רשומה כבעלת הזכויות בנחלה (בצוותא עם בעלה המנוח) ולמצער, ככל ובת הזוג אינה רשומה כחברת אגודה במושב החתום על הסכם דו צדדי, הרי שעל פי נוסח הסעיף, בת הזוג אינה זכאית לרשת את בעלה המנוח, והנחלה תעבור ליורשים בהתאם להוראות המנהל.
{יצוין בהערת אגב, כי במרבית המקרים, המשק נרשם על שם הבעל, ולא על שם האשה, ועל כן המאמר דנן מתייחס למצב זה, אולם ישנם גם מקרים הפוכים, ובכל מקרה, דינם שווה}.
יחד עם זאת, המחוקק קבע, כי בת זוג של חבר אגודה תהיה לחברת אגודה  בהתקיים תנאים מסוימים, וזאת אף אם תקנון האגודה קובע אחרת.
וכך קובע סעיף 6א לפקודת האגודות השיתופיות, לעניין חברות של בן זוג בישוב שיתופי:
6א. (א)    חבר באגודה רשומה, שהרשם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן-זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה:
(1)   בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה;
(2)   בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה;
(3)   בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי;
(4)   בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי-משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג-1953.
(ב)   מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה.
(ג)   אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה.
היינו, על פי תקנה 6א' לפקודה (אשר תוקנה בשנת 1988), ככל ובת הזוג עומדת בקריטריונים המצוינים בתקנה, אזי די בהודעה בכתב לאגודה על רצונה להיות חברת אגודה, ובת הזוג תהיה חברת אגודה מרגע מתן ההודעה.
ראוי לציין, כי המצב הנוהג עד לתיקון סעיף זה של הפקודה בשנת 1988 היה שלכל נחלה נקבע רק חבר אחד שהיה רשום כחבר האגודה .
תיקון הפקודה נעשה לאור הצורך במתן שוויון לנשים בכך שקבלתן לחברות תיעשה באופן אוטומטי.
לטעמי, ברוח התיקון הפקודה משנת 1988 יש לקרוא ולפרש את סעיף 19 ג (1) להסכם הדו צדדי לעניין העברת הזכויות במשק לבת הזוג, דהיינו יש להניח, כי הכוונה הייתה כי בת זוג תירש את בעלה אשר הנו חבר אגודה, בין אם בת הזוג רשומה כחברת אגודה ובין אם היא אינה רשומה כחברת אגודה, ובלבד והיא עומדת בתנאים המפורטים בסעיף 6א' לפקודה.
בנוסף, סעיף 6א המוזכר לעיל, אינו קובע דבר לעניין המועד להגשת ההודעה לאגודה, ועל כן נראה כי לאחר פטירת בן הזוג הרשום כבעל הזכויות, כל שעל בן הזוג שנותר בחיים לעשות, הוא להגיש הודעה מתאימה לאגודה, וכך דבר לא יעמוד בדרכו להירשם כבעל הזכויות (בתנאי כמובן, שהוא עומד ביתר התנאים).
לסיכום, רבים הם המקרים בהם הבעל רשום כבעל הזכויות בנחלה, בעוד בת הזוג אינה רשומה כבעלת זכויות בנחלה.
בין המקרים בהם בת הזוג אינה רשומה כחברת אגודה ניתן לציין את המקרים הבאים:
  • בתקופת העלייה הגדולה בשנות החמישים והשישים, רבים מבעלי הזכויות במשקים רשמו את המשקים על שם הבעל בלבד, והדבר נבע בעיקר (אך לא רק) בשל מעמד האישה באותם ימים.
  • בנישואים שניים של בעל הנחלה, רבים המקרים בהם בת הזוג החדשה אינה רשומה כבעלת הזכויות.
  • במקרה של עולים מתימן שהגיעו לארץ כשהם נשואים לשתי נשים. 
  • במקרה שבת/בן הזוג לא נרשמו כבעלי זכויות משיקולי מס ו/או שיקולים כלכליים (כדוגמת המצאות אחד מבני הזוג בחובות) ו/או שיקולים אישיים אחרים.
נוכח האמור לעיל, ולאור חילוקי הדעות שעלולים להיווצר בתוך התא המשפחתי עם פטירת האב בעל הזכויות הרשום במשק, רצוי כי בני הזוג ישלימו את רישום בת הזוג כבעלת הזכויות במשק ובכך ימנעו סכסוכים עתידיים אשר יקרעו ויפצלו את משפחתם.
 
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116