קבלה לחברות בקיבוץ מכוח נוהג

 קבלה לחברות בקיבוץ אפשרית בשני אופנים: קבלה בדרך הקבועה בתקנון הקיבוץ (ועדת קבלה, מבחנים, ראיונות, אסיפה כללית וכיו"ב), וקבלה לחברות מכוח נוהג.

סעיף 2א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

 

"נסיבות מיוחדות להכרה בחבר (תיקון: תשל"ה)

נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה"

 

היינו, אדם שהקיבוץ התנהל והתנהג כלפיו כחבר קיבוץ מן השורה, ושהוא התנהל והתנהג כלפי הקיבוץ כחבר קיבוץ, יש לראות אותו כחבר קיבוץ.

הפרמטרים שעל פיהם בוחנים האם התנהגות הצדדים מעידה, כי יש לקבל את האדם כחבר קיבוץ, הנם בין היתר: תקופת מגוריו בקיבוץ, עבודתו בקיבוץ, תורנויות עבודה שביצע האדם בקיבוץ לרבות בשבתות וחגים, סידור עבודה, רישומו כחבר בספר הטלפונים, אספקת צרכי הקיום, קבלת גמולים מהקיבוץ (כמו גמול ותק), העברת קצבאות ביטוח לאומי לקיבוץ (ככל וישנם), קבלת תקציב חודשי מהקיבוץ, תשלום בגין לימודים, טיפולים רפואיים וטיפולי שיניים, דיווחים לרשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי וכיו"ב), השתתפות בחיי החברה בקיבוץ וכו'.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת דורית בייניש (כתוארה אז) בבר"מ  9609/05  קיבוץ רמת הכובש נ' אופירה דנינה-צור, מתוך www.lawdata.co.il :

"על רקע זה בחן בית המשפט קמא האם במהלך השנים הרבות בהן מתגוררת המשיבה בקיבוץ נהגו בה כחברת הקיבוץ, ומצא כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב. בית המשפט קמא קבע כי בתחילה, אמנם, לא נהג הקיבוץ במשיבה כבחברה, והדבר הובהר בהסכם הכתוב משנת 1983 שבו נאמר כי המשיבה אינה חברת קיבוץ ונקבע סכום אותו חויבה המשיבה לשלם לקיבוץ עבור דמי מחייתה וכלכלתה. ואולם, כעבור מספר חודשים, כך נקבע, חדלו הצדדים לנהוג על פי החוזה. המשיבה החלה מעבירה לקיבוץ את כל הכנסותיה ואף עמדה לרשות סידור העבודה ועבדה בקיבוץ, ואילו הקיבוץ העניק למשיבה זכויות המוענקות לחברי קיבוץ, כגון דמי קופת חולים, שירותי בריאות, סיעוד ועוד. בית המשפט קמא הדגיש כי מדובר במערכת יחסים ארוכה ובהתנהגות מתמשכת, אשר מתקיימת במשך עשרות שנים.

אין ניתן לקבל גם את טענת המבקש בדבר הפרשנות אשר יש ליתן לתקנה 2א לתקנות. צדק בית המשפט קמא בקובעו כי המבחן הקובע הנו מבחן ההתנהגות – ולפיו ניתן לראות אדם כחבר בקיבוץ אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר קיבוץ במשך תקופה סבירה. בית המשפט קמא מצא בעניין זה כי הקיבוץ נהג במשיבה כבחברת קיבוץ במשך תקופה ארוכה, ועל כן חל על יחסיהם סעיף 2א הנ"לגם טענת המבקש כי בשנת 1992 תוקן תקנון הקיבוץ באופן השולל את תחולת סעיף 2א, דינה להידחות. זאת, נוכח קביעת בית המשפט קמא כי הקיבוץ נהג במשיבה כבחברה שנים רבות קודם למועד התיקון. באשר לטענת המבקש כי מסמכים שונים שנערכו במזכירות הקיבוץ מוכיחים כי לא נהג במשיבה כבחברה, הרי שגם לעניין זה צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אין במסמכים הללו כדי להטות את כף המאזניים לגרסת הקיבוץ. בית המשפט קמא בחן את המסמכים ומצא כי אף על פי שאינם מגדירים את מעמדה של המשיבה כ"חברת קיבוץ", הרי שהם מפרטים חובות וזכויות האופייניים לחברי קיבוץ(הדגשות אינן במקור – ר.א)

 

יחד עם זאת, הסיפא לסעיף 2א' לתקנות קובעת: "זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה"

בשנות התשעים החלו הקיבוצים להכניס לתקנון האגודה סעיף הקובע כדלקמן (בשינויים מינוריים מקיבוץ לקיבוץ):

"על אף האמור בכל דין לא יראו אדם כחבר קיבוץ אלא אם התקבל לחברות על פי תקנון זה, אפילו נהג ונהגו בו כחבר קיבוץ".

היינו, התקנון החדש הקיים במרבית הקיבוצים, מאפשר, לכאורה, קבלת חבר לקיבוץ אך ורק באמצעות הדרך הקבועה בתקנון.

אדם המעוניין להתקבל, כיום, לחברות בקיבוץ מכוח נוהג, עליו לברר את העובדות להלן:

1     האם התקנון בקיבוץ הרלוונטי מכיל את פסקת ההחרגה (על פיה לא ניתן לקבל חבר מכוח נוהג).

2     מה המועד בו הוכנסה פסקת ההחרגה לתקנון הקיבוץ.

3     מה הוא המועד המוקדם ביותר, לטענתו, בו הוא אמור היה להיות חבר קיבוץ,  והאם מועד זה קודם ליום בו הוכנסה לתקנון הקיבוץ פסקת ההחרגה.

מעניין לעניין באותו עניין, תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות נוקטת בלשון: "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה.."

מן הראוי לפרש סעיף זה, כך שבמידה ונהגו באדם כחבר אגודה, במשך תקופה ארוכה מעבר ל"תקופה סבירה", הרי שיש לקבלו כחבר אגודה, אף בניגוד לאמור בפסקת ההחרגה, וזאת, בין היתר, משיקולי תום לב, הגינות, הגנה על אינטרס ההסתמכות של ה"חבר" והתנהלות מוסדית תקינה.  

(יצוין כי פרשנות זאת טרם נבחנה ו/או קיבלה ביטוי בפסיקת בתי המשפט).

לסיכום, בטרם פניה לקיבוץ בבקשה להתקבל כחבר מכוח נוהג, ראוי וכדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות אשר ילווה אתכם בכל ההליך, ואשר ידע להציג את העובדות באופן שימקסם את הסיכוי לקבלתכם לחברות בקיבוץ.  

 

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.  

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116