חובות וזכויות חברים בקיבוץ המתחדש

הקיבוץ המסורתי מוגדר בחוק כ: "אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך" (תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995, להלן: "התקנות").

בהתאם להגדרה האמורה, הקיבוץ המסורתי מיוסד על עקרונות השיתוף והשוויון, כאשר כל חבריו תורמים באופן שווה, כל אחד על פי יכולתו, לקיום הקיבוץ, והם מקבלים ממנו את צרכיהם באופן שווה. לשם הדוגמה; כל חברי הקיבוץ הכשירים לכך, מחויבים לעבוד בענפי המשק השונים בקיבוץ, או מחוץ לקיבוץ, בעוד שכרם משולם לקופת הקיבוץ ובסופו של יום מתחלק בין החברים באופן שווה ביחס לצרכיו של כל חבר.

כיום, התפיסה החברתית-קניינית בקיבוצים השתנתה, וקיבוצים רבים עוברים תהליך של הפרטה במידה זו או אחרת, כך שהמושג 'רכוש פרטי' אינו זר עוד לאוזן הקיבוצית, וניתן מקום לאינדיבידואל. קיבוץ אשר קיבל על עצמו שינויים כגון דא, ועומד בתנאי התקנות, קרוי 'קיבוץ מתחדש'. עם זאת, הקיבוץ לא איבד לחלוטין ממשמעותו השיתופית, ונותרו לו סממנים קיבוציים.

מאחר וקיים שוני רב ברמת השינוי שבוצע בקיבוצים השונים, ישנו שוני מהותי גם בזכויות וחובות החברים בכל קיבוץ, בהתאם לאופיו של הקיבוץ. עם זאת, ישנה מסגרת בסיסית של עקרונות, חובות וזכויות, המחייבת כל קיבוץ מתחדש.

 הקיבוץ המתחדש – הגדרתו ומאפייניו:

להלן נדון בכל אחד ממרכיבי הגדרתו של הקיבוץ המתחדש על פי התקנות:

1. אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך.

בניגוד לקיבוץ המסורתי- השיתופי, המאופיין בבעלות משותפת, בקיבוץ המתחדש ישנו, מחד, רכוש פרטי, ומאידך, ישנם סממנים של חיים משותפים, ונכסים ציבוריים השייכים לאגודה השיתופית והשימוש בהם מותר לכל חברי הקיבוץ. המילה 'נכסים' מתייחסת לשטחי הקיבוץ, לאמצעי הייצור שלו, לשירותים אותם הוא מספק וכו'.

2. המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ), התשס"ו – 2005,

השיתופיות בקיבוץ המתחדש מתבטאת, בעיקרה, במנגנון הערבות ההדדית, אשר נובע מאחד מערכיה החשובים של החברה הקיבוצית, והוא ערך הדאגה לזולת וההשתתפות בגורלו.

את המימון למנגנון הערבות ההדדית, משיג הקיבוץ, בין היתר, על ידי מס האיזון המוטל על חברי הקיבוץ שהינם בעלי הכנסה גבוהה יחסית, כאשר שיעורי המס והחייבים בתשלומו משתנים מקיבוץ אחד למשנהו.

מנגנון הערבות ההדדית משמש כרשת בטחון לחברי הקיבוץ, ומשמעותו הבטחת הספקת צרכי החבר, במקרה שאין ביכולתו לדאוג לעצמו, כאשר במסגרת זו מביאים בחשבון את עניינו של חבר בעל צרכים מיוחדים, חבר אשר מאבד את כושר עבודתו, וכן חבר אשר בעת פרישתו לגמלאות נותר ללא מקור הכנסה. האגודה היא שקובעת את גובה הסיוע לו זכאים החברים במקרים אלו, אך על כל פנים לא יפחת הסכום מהרף המינימאלי הקבוע בתקנות, להוציא מקרים חריגים בהתאם להחלטת רשם האגודות השיתופיות.

3. ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהעניינים האלה:

(א) שכר דיפרנציאלי –חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ

בקיבוץ המסורתי, נהוג כי שכרו של חבר הקיבוץ אינו מגיע לחבר באופן אישי אלא לקולקטיב, ומשולם לקיבוץ, ואילו החבר מקבל תקציב מהקיבוץ בהתאם לצרכיו, כאשר התקציב בעיקרו שווה בין חברי הקיבוץ, ללא התחשבות בגובה הכנסותיו של ל חבר לכשעצמו. לעומת זאת, תקציבי החברים בקיבוץ המתחדש אינם שווים, והם מורכבים מפרמטרים שונים כגון מקצועו ותפקידו של החבר, הוותק שלו בקיבוץ וכדו'. כפי שנאמר לעיל, ישנו שוני בין הקיבוצים, ובעוד חלקם הנהיגו תקציב שרובו ככולו בעל מאפיינים אישיים, ישנם קיבוצים אשר מתקצבים את חבריהם באופן שוויוני בעיקרו, ולכך מוסיפים רכיבים דיפרנציאליים- המשקפים את נתוניו האישיים של החבר.

רשת הביטחון- מנגנון הערבות ההדדית שהוזכר לעיל- נועד בין היתר לרכך את פערי השכר שנוצרו בין החברים עקב הנהגת שכר דיפרנציאלי, וכן לדאוג לאותם חברים אשר יכולת ההשתכרות האישית שלהם, כפי שמגיעה לידי ביטוי בתקציבם האישי, אינה מספקת לקיומם.

כאמור, שכרו של החבר (בין כעובד הקיבוץ, ובין כעובד בשוק העבודה הכללי), שייך לחבר באופן אישי, ומופקד לחשבונו הפרטי, וזאת לאחר ניכוי מיסים על ידי הקיבוץ, המיועדים לכיסוי השירותים המשותפים אשר מספק הקיבוץ לחבריו, וכן למימון מנגנון הערבות ההדדית, כנ"ל.

(ב) שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ), התשס"ו-2005.

בקיבוץ המתחדש, הדירות עוברות לבעלותם הפרטית של חברי הקיבוץ, שלא כמו במודל הקיבוץ השיתופי, שהיה הוא הבעלים של הדירות ביקבוץ, והוא זה שהתיר לחברים להתגורר בהן.

שיוך הדירות הינו אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר במבנה הקיבוץ המתחדש, שכן הוא מבטא יותר מכל את ההכרה במקומו של הפרט.

המשמעות העיקרית לשיוך הדירות, הינה, שמרגע השיוך הרי שבידי החבר רכוש פרטי ככל אדם אחר, והוא רשאי לעשות ברכוש זה כרצונו: למכור, להעביר, להוריש וכו', ולכאורה זכאי חבר הקיבוץ להעביר את דירתו גם לאלו שאינם חברי הקיבוץ. למעשה כזה ישנה כמובן השלכה בעייתית על אופיו של הקיבוץ, ועל כן הקיבוץ יכול להגביל את סחירות הדירות באמצעות הוראה מתאימה בתקנון.

מי שהיה חבר הקיבוץ במועד קבלת ההחלטה בדבר השיוך באסיפה הכללית של הקיבוץ, זכאי לשיוך, כאשר דבר זה נעשה על חשבון דמי העזיבה של החבר. שהרי, דמי העזיבה מיועדים, בבוא העת, לגלם את תרומתו של חבר הקיבוץ במשך תקופת חברותו, ואת חלקו ברכוש המשותף, ובעת השיוך מקבל החבר את חלקו בדמות הדירה המשויכת לו.

על כן מובן, מדוע חבר הקיבוץ לשעבר, שכבר קיבל את חלקו באמצעות דמי העזיבה, אינו זכאי לשיוך דירה.

(ג) שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור לא תעבור לידי החברים…הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור), התשס"ו-2005.

הליך שיוך אמצעי הייצור דומה מאוד לשיוך הדירות, אולם ישנן בתקנות מספר הוראות ייחודיות לעניין זה. לשם הדוגמה, הן שיוך הדירות והן שיוך אמצעי הייצור מתבצעים על חשבון דמי העזיבה, אולם במקרה של שיוך אמצעי הייצור, נתונה לרשם האגודות סמכות להתיר לקיבוץ לשייך את אמצעי הייצור שלא על חשבון דמי העזיבה, אם השתכנע כי אין בכך צורך, ולקיבוץ יד די מקורות כספיים לשם מימון התהליך, גם מבלי להיזקק לדמי העזיבה. כמו כן, על קיבוץ המשייך אמצעי ייצור, להגביל את הסחירות בהם בתקנון.

לסיכום, המעבר לקיבוץ מתחדש טומן בחובו שינויים רבים בעלי השפעה מרחיקת לכת על חיי החברים בקיבוץ. על מנת להבין את מהות השפעה זו באופן יסודי ואינדיבידואלי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום זה.

משרדנו הוא אחד המובילים בארץ בתחום זה ומעניק שירותי ייעוץ וייצוג לחברי קיבוצים ולקיבוצים מכל רחבי הארץ.

המאמר נכתב על ידי עו"ד רגב אלקיים וחיה שאבי, מתמחה במשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116