ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק

 

הגשת כתבי האישום ו/או ניהול הליך פלילי ע"י רשויות המדינה עומדים, לעיתים, בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
במקרה בו נפלו פגמים, בדרך התנהלות הרשות כלפי נאשם, באופן "שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות", הנאשם יכול לחסות בצלה של ההגנה מן הצדק, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
משהגנה זו קמה לנאשם, מוסמך בית המשפט, במקרים חריגים, לבטל את כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם.
מה הם המקרים בהם קיום הליך פלילי פוגע בתחושת הצדק וההגינות בכדי שבית המשפט יורה על ביטול כתב האישום? בתי המשפט קבעו, בין היתר, כי במקרים להלן לנאשם יכולה לקום עילה לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק:
  • שיהוי בבירור העובדות ובהגשת כתבי אישום אשר גרם לנאשם נזקים גדולים, והנאשם עומד בפני סיכון של "אובדן ראיות".
  • לא ניתנה לנאשם זכות אלמנטארית לקיים הליך שימוע בטרם הגשת כתב האישום.
  •  הפליה ואכיפה בררנית.
  • בנסיבות של כפל הדין העונשי
  • כשהוגש כתב אישום על אף התחייבות או החלטה שלא להעמיד לדין
  • פגמים או מחדלים  חמורים בשלב החקירה
בע"פ 5855/02, מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 777 (להלן: "פסק דין בורוביץ") קבע בית המשפט, כי "שאלת החלתה של הגנה מן הצדק על מקרה נתון טעונה בחינה בת שלושה שלבים:
א.             זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ועמידה על עוצמתם.
ב.             בחינת הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות. 
ג.               בית המשפט בוחן האם הפגיעה החריפה בתחושת הצדק וההגינות מצדיקה את ביטול כתב האישום.
בשנת 2007 המחוקק עיגן את  עקרונות ההגנה מן הצדק, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק דין בורוביץ, במסגרת תיקון 51 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (סעיף 149(10))לפיו, נאשם רשאי לטעון כטענה מקדמית, כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
בע"פ 7014/06, מדינת ישראל ואח' נ' אהרון לימור, מתוך: www.lawdata.co.il נקבע, כי המבחנים שנקבעו בפסק דין בורוביץ ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון האם יש לקבל טענה של נאשם לפי סעיף  149(10) לחוק.
ניתוח מעמיק של דוקטרינת ההגנה מן הצדק נעשתה ע"י כבוד השופטים והמלומדים בועז אוקון ועודד שחם, במאמרם "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי", אשר התפרסם בביטאון המשפט ג', ולהלן עיקרי דבריהם:
"הנה כי כן, הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק יכולה להוות צעד ראשון להגשמתם של עקרונות כלליים שעניינם בהליך ראוי. גישה כזו פותחת פתח לבחינה של מהלכי ההליך הפלילי מעבר להתבוננות פורמלית על דרכי הפעולה של הרשות. הפורמליות בכל עוצמתה, גם רופפת, היא גישה קשה ומסוכנת לעצם בחינת ראויות ההליך. תכליתם של דיני ההליך הראוי, היא למנוע ניהול של הליך פלילי מקום בו רשויות התביעה פועלות באופן הסותר את עקרונות ההליך ההוגן. לכן, במקרה המסוים, מניעת הגישה להנחיות, על פיהן, גובשה עמדת רשויות התביעה, הטילה דופי חמור במסלול המוביל לניהול ההליך הפלילי. היא פגעה ביכולתו של הנאשם להימנע מעצם קיומו של הליך פלילי. העובדה שפורמלית לא שונה מצבו של הנאשם אינה מענה מספיק. כאשר המסגרת שהקיפה את ההליך נפגמה אין בניהול ההליך כדין משום תרופה, וכמוהו כתמונה טובה במסגרת מעוותת. בנסיבות אלה האפשרות של עיכוב הליכים שיפוטי הייתה מענה טוב יותר מאשר המשך ההליך תוך "נזיפה" ברשויות.
הדוקטרינה של הגנה מן הצדק אינה מצומצמת לפגמים מהותיים בדיני הפעולה של הרשות. היא יכולה להתגשם גם במקרים של אי צדק "במידות" קטנות יותר". (עמוד 276)
"הכלל של הגנה מן הצדק מאפשר הפגשה בין ההליכים הפליליים לכללי המשפט המינהלי. דוקטרינה זו מאפשרת ירידה לטיב שיקול הדעת של הרשות המאשימה ולתום לבה. בהקשר זה תידרש תמיד ראיה כוללת של המעשים. כך, יכול שהאינטרס של הקהילה בהעמדת אדם לדין ייסוג מול אינטרס אחר, והוא הבטחת התנהגות נאותה מצד הרשות. הדוקטרינה חותרת לשחרור בית המשפט מאמות מידה פורמליות. היא מאפשרת לשבץ את המשפט הפלילי במסגרת הכוללת של הדין. אכן, בחינת תקינות ההליך רק לפי חוק סדר הדין הפלילי מונעת ראיה של הפרספקטיבה המשפטית בכללותה. בחינה צרה מונעת התחשבות באינטרסים שהם חשובים לא פחות מקיום ההליך הפלילי. הדוקטרינה של הגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט היושב בדין לשקול את כלל האינטרסים הבאים לידי ביטוי בהליך מסוים" (עמוד 271)
 
לסיכום מאמר זה, במקרה בו נפלו פגמים, בדרך התנהלות המאשימה כלפי נאשם, באופן שבו זכויות הנאשם נפגעות באופן בוטה, וכן קיימת פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות, הנאשם יכול, במקרים מסוימים, לחסות בצלה של ההגנה מן הצדק, וזאת אף במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי-דין: שרף, אלקיים ושות'.
 
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

 

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116