ביטול כתב אישום בשל קיום הליך "שימוע" לאחר הגשת כתב אישום

חובת קיום הליך שימוע הנה זכות אלמנטארית של נחקר בטרם הגשת כתב אישום נגדו.

הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם משנה את חייו לחלוטין ויש בה כדי לפגוע בו פגיעה קשה ביותר.  על כן הכיר המחוקק בזכות השימוע, כאחת מן הזכויות היסודיות במשפט.
 
"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שהדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית"
ראו: בג"צ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה, תק– על 2005 (3), 3043]
 
מימושה של אפשרות השימוע, פירושה מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים ולשכנע את הרשויות שאין מקום להגיש כתב אישום כנגדו, וזאת קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום.
ראו:בג"צ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועמ"ש תקדין עליון 2006 (2), 3317).
היקף וחובת זכות השימוע תלויים בנסיבות הקונקרטיות של העניין, כאשר לרשות יש מתחם של סבירות ושיקול דעת רחב בישום הכללים.
ראה בג"צ 4776/03 מלון רגנסי בע"מ ואח' נ' אברהם פורז שר הפנים ואח' תקדין עליון 2005 (2) 1158).
להלכה נקבע, כי על מנת שהשימוע שנערך יהיה בעל ערך ממשי, ולא למראית עין בלבד, יש חובה לאפשר לחשוד להיערך כראוי בטרםהתקבלה ההחלטה על הגשתו של כתב אישום כנגדו.
בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999, הצ"ח פ/2242 מ-4/11/98) נאמר:
 
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".
 
וכך נפסק בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפח 1199/05 מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם מתוך: www.lawdata.co.il
 
"למרות שניתן ל"רפא" את הפגם באמצעות שימוע בדיעבד, אין הדבר רצוי. יש הבדל גדול בסטטוס של נחקר וחשוד לעומת סטטוס של נאשם. כמו כן, יש חשש שהמאשימה "תינעל" על עמדותיה כפי שהוצגו בכתב האישום ובחינת טענותיו של הנאשם לא תעשה באותה מידה של פתיחות, שהיתה נעשית במקרה שטרם הוגש כתב אישום וגובשה עמדת המאשימה.
…..להבדיל מ"פס"ד אלבז" שם נערך שימוע אך שימוע פגום בהעדרם של מסמכים נוספים שהוסכם שהעותר יצרף, הרי במקרה שבפנינו, לא בוצע כלל שימוע לנחקר, כך שהוא הפך לנאשם בלא שניתנה לו הזדמנות של ממש לשכנע את המאשימה שלא להגיש כנגדו כתב אישום, או להגיש כנגדו כתב אישום פחות חמור.
הפסיקה נוקטת היום בגישה של איזון, גמישה מבעבר, המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו עד כדי אימוץ דוקטרינת פסלות יחסית לגבי פסלות ראיות, שהוגשו שלא כדין ו"מודל מניעתי" לצורך כך, תוך הדגשת זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן והבטחת פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם, תוך בחינת כל מקרה לגופו (ראו ע"פ 5121/98 טוראי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי תקדין עליון 2006 (2) 1093 בפסקאות 65-66 לפסה"ד, כבוד השופטת בייניש).
כחלק מגישה זו, על בית המשפט להגן על זכות הנחקר ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו גם בשלב המהותי של עריכת שימוע לנחקר.
בבוא בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה עליו לבחון את התנהגות הצדדים, הפגיעה שתיגרם להם או לאינטרס הציבורי ועליו לשאול האם ניתן לתקן ולרפא את הפגם שנפל, האם ייגרם לנאשם עיוות דין ותיפגע הגנתו מול הפגיעה שתיגרם למאשימה ולאינטרס הציבורי…
אמנם, מצפים מהמאשימה שהיא תבוא לשימוע בנפש חפצה גם לאחר כתב אישום, אך נראה שלא דומה שימוע בטרם הגשת כתב אישום או בזמן שלא תלוי ועומד כתב אישום, לשימוע הנערך בצילו של כתב אישום שכבר הוגש, באשר אפשרות השכנוע של החשוד לכך שיש ממש בטענותיו, עלולה להיתקל במשוכה גבוהה יותר בזמן שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום".
 
בפסק דין הנ"ל בית המשפט סבר, כי מן הראוי היה לנקוט בצעד של "נשמע ונעשה" ולא של "נעשה ונשמע", לפיכך הורה לבטל את כתב האישום לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע על פי חוק.
ראו בעניין זה גם  תפ"ח (תל אביב-יפו) 1138/05 מ"י נ' ארד, תק-מח 2007(1) 5595.
אכן, אין להתעלם מהאפקט המכריע שיש לקיומו של כתב אישום תלוי ועומד כנגד הנאשם, במצב בו מתקיים שימוע בדיעבד. מטבע הדברים, יכולתה של המאשימה לשמוע את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של הנאשם – בשלב בו כבר הגישה את כתב האישום כנגדו – בנפש חפצה ומתוך נכונות אמיתית להשתכנע מדבריו, שחלה על הגורם המאשים כחובה בסיסית כלפי חשוד, הינה פחותה במידה ניכרת, לעומת מצב דברים בו טרם הוגש כתב אישום והמאשימה שוקלת האם יש מקום להגישו.
באופן דומה נפסק גם בת.פ. (י-ם) 2681/05 מ"י נ' דנון, תק-של 2006(4) 19676).
 
"אם רצה המחוקק לאפשר שימוע בכל שלב גם לאחר הגשת כתב אישום, היה אומר זאת מפורשות. תוצאה מעשית כזו, עומדת בסתירה לתכלית החקיקתית של סעיף 60א ואכן הופכת הוראות הסעיף לאות מתה, כפי שבצדק טוען הסניגור עו"ד עטרי. רשות התביעה האמונה על העמדת עבריינים לדין בגין הפרות חוק, חייבת לשמש דוגמא ומופת למילוי הוראות החוק. המחוקק אמר דברו בתיקון סעיף 60א ממנו משתמע, כי זכות השימוע לחשוד, זכותו לשמו הטוב, הינה זכות צדק טבעית, שיש לפרשה באופן דווקני. זכות זו משמעותה, הזכות לשכנע שלא יוגש נגדו כתב אישום, הכולל עבירה מסוג פשע. זכות זו הופרה. אין לקבל את הטענה, שהגנת הנאשם לא קופחה רק משום שניתן לערוך לו שימוע מאוחר לאחר הגשת כתב האישום. זוהי קביעה סתמית, בעלמא, מה עוד שאין לפני בית המשפט את מכלול טיעוני הנאשם, אותם התכוון להעלות בגדר השימוע"  
 
וכך נקבע בת"פ (קר') 355/06 מ"י נ' פלוני, תק-של2006(4)1649).
 
"אומר רק כי שם טוב חשוב לא רק לגבירים ואנשי מעלה. כל אדם זכאי להגנה על שמו הטוב באשר הוא אדם. התביעה מסכימה למעשה ששגתה בכך שהגישה כתב אישום לפני שימוע, אך מציעה כל מיני דרכים לתיקון המעוות החל משימוע לאחר הגשת כתב האישום וכשהוא תלוי ועומד, ועד פניה לבג"צ. על כך אומר כי: נעשה ונשמע היה נכון למעמד הר סיני. בחיי היום יום ראוי לשמוע קודם ולעשות אחר כך. יש הבדל מהותי בין הסטטוס החברתי של חשוד ובין מי שהואשם. הצעת התביעה משמעה שכתב האישום שהוגש בחטא ישאר תלוי ועומד, ומבחינת כולי עלמא תישאר ידו של הנאשם בתחתוני המתלוננת, אך התביעה תשמע בנפש חפצה ובלא דעות קדומות את השימוע ותחליט אם יש מקום להגשת כתב האישום שכבר הגישה. על כך נאמר טובל ושרץ בידו. השרץ במקרה זה הינו כתב האישום שראוי כי ישאר תלוי ועומד לדעת התביעה"
 
לסיכום מאמר זה, בתי המשפט ביטלו, לא אחת, כתבי האישום, גם תוך ידיעה, כי לאחר השימוע תוכל המאשימה להגישם שוב. ביטול כתב האישום נעשה בעקבות ההכרה, שרק בנקיטת צעד של ביטול כתב האישום, תפנים המאשימה את החובה המוטלת עליה ותדע לפעול ע"פ הוראות הדין.
 
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי-דין: שרף, אלקיים ושות'.
 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116