עושה שימוש מסחרי בקרקע חקלאית? הזהר!

תופעה ידועה במחוזותינו היא, קיום פעילות עסקית בשטחים חקלאיים במושבים וקיבוצים. במאמר זה נעסוק בחוקיות פעילות זו, באיסורים החלים על רובה מצד בעלי השטחים – זהו מנהל מקרקעי ישראל ועל פי רב גם משרד החקלאות, ובדרכים לאפשר בכל זאת קיום פעילות עסקית בשטחים החקלאיים, מבלי להפר את הדין.
חברי מושבים וקיבוצים רבים מקיימים עסקים רבים, שמהווים עבירה על החוקים והוראות השימוש המותרות בשטחים אלו. חרף זאת, פועלים בעלי זכויות בנחלות חקלאיות בהתעלמות מהדין, ובכך הם חושפים עצמם בפני תביעות וכתבי אישום, מצד מנהל מקרקעי ישראל, מוסדות התכנון והבניה ומשרד החקלאות, בשל השימוש החורג מהשימוש המותר באותם שטחים.
עובדה מצערת היא, כי לנוכח ההגבלות וההכבדות המוטלות חדשות לבקרים על חקלאים, בעיקר בנוגע להגבלות על מספר העובדים הזרים המותרים לעבודה בחקלאות, ועלויות המים המאמירות, נוטים רבים מבעלי הזכויות בנחלות חקלאיות לזנוח את החקלאות, ולהפנות את מרצם לתחומי מסחר אחרים, כדוגמת תיירות, אחסון וכדומה.
בעניין זה הוראות מנהל מקרקעי ישראל והחוק ברורים ביותר, ואוסרים על שימוש שאינו חקלאי בשטח חקלאי. כך גם קובעים דיני התכנון והבניה, האוסרים על שימוש שאינו חקלאי בשטחים חקלאיים, אלא אם ניתן היתר לשימוש חורג לפעילות החורגת משימוש חקלאי, ואף היתר זה ניתן לתקופה מוגבלת בלבד.
בנוסף על כך, אוסר חוק ההתישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז- 1967, על בעל זכויות בשטח חקלאי להקנות למי שאינו בעל זכויות את הזכויותיו בקרקע ובמים ואף אוסר ליצור שותפות בקרקע או ביבול, מלבד אם מדובר בשותפות בין תושבי אותו ישוב, והשותפים עובדים במידה שווה.
במציאות המורכבת המתוארת לעיל, בפניה ניצבים בעלי הזכויות בנחלות חקלאיות, נוצרות מסגרות עסקיות בין בעלי הזכויות וגורמים עסקיים אחרים, שאינם חקלאים, שמטרתן ייזום מיזמים חקלאיים- מסחריים.
יצירת מסגרת עסקית שכזו מחייבת עמידה והקפדה דווקנית על הוראות הדין והנחיות מנהל מקרקעי ישראל, ולשם כך מוצע להיוועץ עם עורך-דין הבקיא בדיני המגזר חקלאי בעל אוריינטציה עסקית רחבה.
מעבר לדגשים שיש לציינם בהסכם ליצירת מערכת היחסים בין הצדדים, ככל הסכם עסקי-מסחרי, לרבות קיום הוראות חוק רישוי עסקים וכדומה, יש להקפיד כי הצדדים להסכם יפעלו לקבלת אישור ממוסדות התכנון, לכל שימוש או בניה שייעשו בשטח החקלאי במסגרת המיזם המשותף.
כפי שפורט בזעיר אנפין במאמר זה, קיימים דגשים רבים ומשמעותיים שיש לשים אליהם לב, ולציינם בכל חוזה עסקי בשטחים חקלאיים, על מנת להימנע מאי נעימויות כתוצאה מעבירה על החוקים והוראות מנהל מקרקעי ישראל החלים על שטחים חקלאיים.
משרדנו מתמחה בתחומי המגזר החקלאי השונים, תוך שילוב הייעוץ המשפטי החקלאי בראיה עסקית רחבה, ומייצג מגוון של גורמים חקלאיים, שבהם ניתן למנות אגודות חקלאיות שיתופיות, חקלאיים פרטיים, ומיזמים חקלאיים שונים.
נכתב ע"י עו"ד איתי שרף ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116