תום הלב בפשיטת רגל

משה (שם בדוי) חתם ערבויות לאנשים שונים. לחוסר מזלו של משה, חלק ניכר מהלווים (אשר להם ערב משה) לא מילאו אחר התחייבויותיהם, והנושים ביקשו להיפרע ממשה באופן אישי. משה לא יכל לשלם לכל הנושים, ועל כן הגיש לבית המשפט בקשה לכינוס נכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל. האם בית המשפט ייעתר לבקשת משה ויכריז עליו כפושט רגל?

חייב בהליך פשיטת הרגל, יוכרז ע"י בית המשפט המחוזי כפושט רגל, לאחר שבית המשפט יקבע, כי החייב נהג בתום לב הן בנסיבות יצירת החובות והן במסגרת ההליך גופו.
בית המשפט שוקל את אופן יצירת החובות. בית המשפט בודק האם החייב נהג בתום לב כלפי הנושים בעת יצירתם, האם רימה אחרים, האם ניסה להבריח נכסים, האם הסתיר נכסים, האם ביצע פעולות לא חוקיות, האם נהג בהגינות וביושר וכיו"ב.
כך, למשל, נקבע, כי חוסר תום לב קיים במצב שבו החובות נוצרו תוך זלזול בנושים, והקמת עסקי שווא, או כאשר הרקע להידרדרות הכלכלית של החייב היה הימורים (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מח(1) 45, 55.).
כן נקבע, כי כאשר חייב אינו מנצל את מלוא יכולתו על מנת להגדיל את הכנסתו ולפרוע חלק מחובותיו, הדבר יכול להצביע על חוסר תום לב (ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 435, 440).
במאמר זה נעסוק בשאלת תום הלב הנובעת מיצירת חובות כתוצאה מערבויות אשר חתם החייב לגורמים שונים.
בפסיקה נקבע לא אחת, כי כאשר אדם חותם על ערבות ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו, וכי אין בידו גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב. {ראו: פש"ר 409/09 בוגנים נ' הכנ"רמתוך www.lawdata.co.il}.
עוד נקבע בפסיקה, כי חייב שיודע כי יכולת ההחזר שלו מוגבלת וממשיך להסתבך בחובות, גם ע"י חתימתו על ערבויות לאחרים, הרי הוא בעצם טומן את ראשו בחול והתנהלותו אינה התנהלות ראויה ונכונה. {פש"ר 497/05 זיקרי ג'ורג'ט נ' הכונס הרשמי, מתוך www.lawdata.co.il}
מנגד, בתי המשפט פסקו לא אחת, כי ככל והחייב אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא , הרי שאין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב פעל במסגרת עסק לא חוקי ו/או חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען {ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197}.
יפים, לעניין זה, דבריו של כבוד השופט א. זמיר, בפש"ר 2337/08 אוסרוף נור נ' הכונס הרשמימתוךwww.lawdata.co.il:
"אם כך הדבר במקרה של ביצוע עבירות פליליות ממש, קל וחומר במקרים חמורים פחות. בענייננו לא התרשמתי כי מדובר באי-חוקיות או בהתנהגות כה חמורה, הנוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אמנם, עצם הרעיון של מתן שיקים או נטילת הלוואות בידיעה שיקשה עד מאוד לפרוע אותן הוא פסול ובלתי ראוי; אך עם זאת, יש להבחין בין מצב דברים שבו ברור שמדובר בכוונת מרמה של ממש לבין סיטואציה שבה החייב חושש הן לגורלו ולגורל קרוביו, פיזית וכלכלית. זה המצב בענייננו; דומה, על פני הדברים, שמדובר במבקשת שנקלעה למצב של מאבק קיומי ושל חוסר ברירה. יש גם לראות את הפרופורציה בין החובות ה"לא כשרים" לבין החובות ה"רגילים".
בית המשפט העליון קבע לאחרונה בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי מתוךwww.lawdata.co.il, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
"חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?!
ובהמשך:
"התמונה המתקבלת במקרה זה מן הנתונים השונים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתצדיק דחייה של הבקשה להכריז את המערער פושט רגל. המערער נתן הסבר מספק לגבי תחילתה של הסתבכותו הכלכלית, שכאמור נובעת מערבויות שחתם לפני שנים רבות".
 לסיכום, נקודת המוצא של בתי המשפט הנה, כי חייב אשר חתם על ערבויות שונות לאנשים שוניםכאשר ידע, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלם אחר הסכום הנערב, ובייחוד כאשר החייב חתם על ערבויות בהיותו מסובך כלכלית, הרי עצם החתימה על הערבויות נעשו בחוסר תום לב. אולם, מנגד נקבע, כי כאשר מדובר בחייב אשר אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא, הרי שלעיתים אין לראות בחייב כחסר תום-לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי החייב חתם על ערבויות בידיעה שיקשה עליו לפורען. זאת ועוד, להלכה נקבע, כי גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב,חלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם.
מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת - שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116