ירושות וצוואות

ביטול צוואה המזכה את מי שנטל חלק בעריכתה

21/2/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

ביטול צוואה המזכה את מי שנטל חלק בעריכתה (סע' 35 לחוק הירושה)
בחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קיימות שתי הוראות נפרדות ושונות לעניין ביטול הצוואה.
מחד, סעיף 30 לחוק הירושה קובע, כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".
מאידך, סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי "הוראת צוואה… המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה… – בטלה".
סעיף 35 לחוק הירושה נוצר בכדי למנוע עיוות הרצון החופשי של המוריש שהוא היסוד החשוב ביותר בהורשה על פי צוואה. המחוקק רצה להרתיע אנשים מלקחת חלק בעריכת צוואה לטובתם מהחשש שפעילות כזו גורמת לחץ אסור על המצווה – המוריש.
ייחודה של הוראת סעיף 35 לחוק הירושה הוא באותם מקרים שבהם אין מוכחת השפעה פסולה על המצווה. בהתקיים עילות הבטלות המנויות בסעיף 35 לחוק הירושה,אין נפקות לשאלה אם הוכחה קיומה של השפעה שלא כדין על המצווה או אם הוכחה אמיתות הצוואה.
להלכה נקבע, כי אין ליצור זיקה בין שתי הוראות אלו. הסיבה לכך, כאשר דנים בעניינה של הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, אנו מתייחסים אל אותו אירוע, כמצב שבו, באופן טבעי, קיימת השפעה בלתי הוגנת, שאינה נדרשת להוכחה כלל, ויותר מכך, איננה ניתנת לסתירה (!)
ראה לעניין זה: ע"א 681/77 מרק נ' שאבי, פ"ד לג(1) 7.
נוסחו של סעיף 35 לחוק הירושה לא משאיר מקום לשיקול דעת, ובהתקיים הנסיבות המתוארות שם, קמה חזקה חלוטה כי ננקטה פעולה אסורה כלפי המצווה וכי פעולה זו פגמה ברצונו החופשי. על כן, מלשון החוק עולה, כי אפילו הוכח הלכה למעשה, כי השפעה בלתי הוגנת אינה קיימת, אין בכך ולא כלום.
ראו: ע"א 234/86 אמונה-תנועת האישה הדתית הלאומית נגד בלר פ"ד מב (4) 148.
יחד עם זאת, הפסיקה פירשה  את סעיף 35 לחוק הירושה על דרך הצמצום, וזאת מאחר ונוסח הסעיף, כמות שהוא, עלול למנוע מיורשים תמימים לזכות בירושה. כך לדוגמא,  גם אם יוכח, כי רצונו החופשי של המוריש היה לצוות ליורש המופיע בצוואתו, הרי שלאור נוסחו הנוקשה של הסעיף, די בכך שהיורש נטל חלק בעריכת הצוואה בכדי לבטלה.
הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" הוא ביטוי גמיש, אשר מתמלא תוכן על פי הנסיבות המיוחדות לכל מקרה ומקרה, והמבחן הוא בסופו של דבר, מבחן השכל הישר. וכל מקרה נדון לגופו (ראה בעניין זה דברי כבוד השופט ברק בע"א 851/79,160/80 ש' בנדל ואח' נ' ד' בנדל, פ"ד לב (3) 101).
מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

הלכת השיתוף – זכויות אדם ברכוש בן זוגו מלפני הנישואים

1/2/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

זכויות בן/בת זוג למחצית מהזכויות במקרקעין מכוח 'הלכת השיתוף' במקרה של רכוש שהביא אחד מבני הזוג טרם הנישואים
אישה היתה נשואה 40 שנים, עבדה לפרנסת המשפחה וניהלה את משק הבית. בהגיע היום, הפכה האישה לאלמנה, ובעלה המנוח ציווה בצוואתו את המקרקעין (אשר נרכשו על ידו לפני הנישואים) לילדיו בלבד. האם האישה תיוותר ללא כלום?
על פי הדין הישראלי, שיטת חלוקת רכוש (נכסי נדל"ן וכיו"ב) בין בני זוג נהוגה על-פי מועד נישואי בני הזוג. במקרה של בני הזוג אשר נישאו לפני ה-1.1.1974 (מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג – 1973), לבן הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו, ועל פי זכות זו הוא יכול לדרוש את חלקו בעת פירוק הנישואין. זכות זו מוגדרת בשם 'הלכת השיתוף' או 'חזקת השיתוף'. הלכה זו נקבעה על ידי בתי המשפט במהלך השנים, והיא איננה מעוגנת בחוק מסוים.
על פי 'הלכת השיתוף', הכלל הוא, כי כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג בחלקים שווים. רכוש אחר, שצבר אחד מבני הזוג לפני הנישואין ו/או רכוש שהתקבל במתנה/ירושה, שייך לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו.
בשנים האחרונות, מגמת הפסיקה הנה להרחיב את תחולת חזקת השיתוף גם על נכסים שנרכשו לפני הנישואים.
בתחילה נקבע בפסיקה, כי חזקה על זוג נשוי המנהל אורח חיים הרמוני ומכלכל את הבית במאמץ משותף, כי הוא מתכוון לשותפות שווה בכל הנכסים.
ראו לעניין זה:
·          ע"מ 1166/03 מ.ש. נ' י.ש. מתוך www.nevo.co.il
·          ע"א 595/69 אפטה נ' אפטה, פ"ד כה (1) 561
·          ע"א 713/74 רווה נ' מסעוד, פ"ד כט (2) 831.
·          ע"א 2/77 אזוגי נ' אזוגי פ"ד לג (3) 1.
במהלך השנים, בתי המשפט צמצמו את דרישת "שלום הבית" לחיים משותפים תוך מאמץ כלכלי משותף.
ראה: ע"א 529/76 סבירסקי נ' סבירסקי, פ"ד לא (2) 233.
להלכה נקבע, כי משרכש אחד מבני הזוג דירה לצורכי מגורי בני הזוג, כשחיים הם בצוותא תחת קורת גג אחת, ביקש והתכוון שהבעלות בדירה תהא משותפת לשני בני הזוג.
ראו: ע"א 741/82 פיכטנבאום נ' פיכטנבאום ואח', פ"ד לח (3) 22.
בתי המשפט קבעו עוד, כי בנישואים ארוכים בהן מקיימים שני בני הזוג את המשק המשפחתי במאמץ משותף, בין ע"י עבודה בבית ובין ע"י עבודת חוץ, מיטשטשים הגבולות ומתערבבים המשאבים, ולכן יש להחיל את חזקת השיתוף גם על נכסים שנרכשו לפני הנישואים.
ראו לעניין זה:
·          ע"א 2280/91 רחמים אבולוף נ' מזל אבולוף, מתוך www.nevo.co.il
·          ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי פ"ד מח (3) 685.
·          ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה פ"ד מח (2) 77.
לסיכום, על פי 'הלכת השיתוף' שחלה על בני זוג שנישאו לפני יום 1.1.74, רכוש שמקורו לפני הנישואין ו/או רכוש אשר התקבל בירושה/מתנה במהלך הנישואין, שייך, אמנם, לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו, אולם כלל זה 'נשחק' במהלך השנים, וכיום, בתי המשפט נוטים להחיל את חזקת השיתוף גם על נכסים שנרכשו לפני הנישואים ו/או אשר התקבלו בירושה/מתנה, וזאת כאשר מדובר בנישואים ארוכים בהם קיימו הצדדים משק משפחתי במאמץ כלכלי משותף.
מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'

פגמים צורניים בצוואה

12/5/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965  (להלן: "חוק הירושה") קובע מספר דרכים לעשיית צוואה : בכתב, בפני עדים, בפני רשות ובעל פה (סעיפים 19, 20, 22 ו-23 לחוק הירושה). לגבי כל אחת מהדרכים קובע החוק דרישות צורניות אשר בהתקיימן ניתן להכיר במסמך או בדברים, כצוואה.
מה קורה כאשר הצוואה פגומה? מה המצב המשפטי כאשר נפלו בצוואה פגמים צורניים ו/או פורמאליים? האם הצוואה תתבטל ועיזבון המנוח יחולק בין היורשים החוקיים בהתאם להוראות חוק הירושה, או שמה ניתן יהיה להתגבר על הפגמים ולקיים את רצון המצווה כפי שבא לידי ביטוי בצוואה?
חוק הירושה מאפשר קבלת פגמים פורמאליים אשר נפלו בזמן עריכת הצוואה, כך שרצון המצווה יקוים, והצוואה תיוותר בתוקפה.
בתי המשפט ומלומדים רבים קבעו לא אחת, כי הדרישות הצורניות אינן מטרה בפני עצמן, אלא אמצעי שנועד להבטיח כי המסמך או הדיבור אכן מבטא את רצונו החופשי והאמיתי של האדם לצוות על רכושו לאחר מותו.
ראו: ש' שילה "פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה–1965" (כרך א'), עמ' 227-244.
סעיף 25 (א) לחוק הירושה קובע כדלקמן:
"התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור".
המחוקק נתן לבית המשפט שיקול דעת להתגבר על פגמים וחסרים מסוימים הקשורים לדרישות הצורניות של הצוואה, ובלבד שאין לבית המשפט ספק באשר לאמיתותה של הצוואה.
בסעיף 25 (ב) לחוק הירושה, המחוקק פירט מה הם מרכיבי היסוד בצוואה, לפי סוגי הצוואה השונים, אשר בהיעדרם אין לקיים את הצוואה, ולבית המשפט אין סמכות להורות אחרת.
(1) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 – הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;
(2) בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;
(3) בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;
(4) בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
המחוקק עיגן בסעיף 25 לחוק הירושה את העיקרון שנקבע בפסיקה, ולפיו קיימים בכל סוג של צוואה מרכיבי יסוד, אשר אין בית המשפט רשאי להתגבר על העדרם, שכן בהעדרם כלל לא ניתן לראות במסמך או בדיבור משום צוואה. כך, למשל, לא ניתן להכיר בצוואה בעדים בהעדרם של עדים, ולא ניתן להכיר בצוואה בכתב יד אם אין היא כתובה כולה בכתב ידו של המצווה.
ראו: הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 11) (קיום צוואה על אף חסר בצורתה), התשס"ד – 2003 .
ראוי לציין, כי בחלק ניכר של מדינות ה-common law נחקקו סעיפי חוק המאפשרים לבית המשפט לאשר צוואה על אף פגם או חסר בדרישות הצורניות הקבועות לגביה בחוק, אם שוכנע כי היא משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה;
ראו: דוח שהוכן במדינת אלברטה, קנדה, המצוי באתר www.law.ualberta.ca/alri).
לסיכום האמור לעיל, צוואה פגומה אינה פסולה בהכרח, ולבית המשפט קיימת סמכות, במקרים מסוימים, להורות על קיום הצוואה אף אם נפל בה פגם צורני ו/או פגם בכשרות העדים וכיו"ב.
טרם הגשת התנגדות לצו קיום צוואה, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום דיני ירושות וצוואות אשר הנו בעל ניסיון וידע בסוגיות המורכבות הנובעות מעצם עריכתן של צוואות, ובפגמים אשר נפלו בעת עריכת הצוואות, על מנת שהוא יוכל לכוון אתכם בדבר תקיפת אותה צוואה או לדאוג שאותה צוואה אכן תמומש חרף הפגם הצורני שנפל בה.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת

לשם מה נחוץ לערוך צוואה?

27/4/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

צוואה הינה מסמך בעל תוקף משפטי הקובע מה ייעשה ברכושו ובממונו של אדם לאחר מותו.באמצעות הצוואהרשאי המצווה להעניק את רכושו לאנשים ו/או לארגונים לפי בחירתו.
חוק הירושה מכיר בקיומן של ארבע דרכים לעריכת צוואה.
· צוואה בפני עדים – צוואה אשר נחתמת במעמד שני עדים אשר אינם נהנים ומוטבים במסגרת הצוואה, ואשר יאשרו בחתימתם על הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וכי חתם עליה מרצונו החופשי. רצוי, כי הצוואה תאושר ע"י עו"ד אשר יוודא את זהות המצווה והעדים.
· צוואה בכתב יד –  צוואה הנערכת בכתב ידו של המצווה ונושאת תאריך בכתב ידו של המצווה ואת חתימת המצווה. צוואה זו אינה דורשת נוכחותם של עדים.
· צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת כאשר המצווה מתייצב בפני רשותשיפוטית מוסמכת ומצווה צוואתו. רשות זו יכולה להיות הרשם לענייני ירושה, נוטריוןרשם בית המשפט או שופט, ועל הרשות לרשום את הצוואה כלשונה לאחר שהקריאה אותה בקול רםקריאה שנייה. צוואה זו אינה צריכה להיות חתומה על מנת להיות ברת תוקף משפטי.
· צוואה בעל פה  כאשר המצווה כבר ניצב בפני המוות ושעותיו ו\או ימיו ספורים, רשאי הואלצוות צוואה בעל פה באזני שני עדים, אשר רושמים את דבריו, חותמים על זיכרון הדבריםומגישים אותו לרשם לענייני ירושה. יצוין, כי צוואה מסוג זה בטלה תוך 30 יום משחלפו נסיבות ה"איום" על חיי המצווה, אם זה נשאר בחיים.
ניסוח צוואה מומלץ לכל אדם בוגר, ואינו שמור רק לאנשים הנמצאים על ערש דוויי. אמנם צעירים רבים אינם מנסחים צוואהמפני שהם חשים שהמוות 'רחוק' מהם, אך מאוד רצוי לכל אדם בגיר לשמור על מידה של ביטחון וודאות, שהרי לא ניתן לדעת לאן החיים יובילואותנו.
ניסוח צוואה מעניק למצווה מידהרבה של שליטה בחייו גם לאחר לכתו, ולכן מדובר בצעד חשוב ביותר. ניסוח צוואה הינו מעשה מומלץ עבור כל אדם המעוניין כי ידאגו ליקיריו גם לאחר שהוא עצמו לא יוכל כבר לעשות זאת.
דרך הצוואה האדם מבטא את רצונו ודואג כי זה יקבל תוקף משפטי ומוסרי כאשר האדם עצמו כבר אינו שם בכדי לדאוג בכוחות עצמו להתנהלות התואמת את ראות עיניו והשקפת עולמו.
 
מה המצב המשפטי כאשר הנפטר לא הותיר צוואה?
על פי חוק הירושה, אדם שלא הותיר צוואה, ירושתו תתחלק בין אשתו מצד אחד (מחצית מעיזבון) לבין כל ילדיו, מצד השני (יתר הילדים, יחד, מחצית מהעיזבון בחלקים שווים).
במידה והנפטר לא הותיר אישה ו/או ילדים, ירושתו תתחלק בהתאם לקבוע בחוק בירושה (כללי הפרנטלות) שעיקרן, בתמצית, כדלקמן:
המעגל הראשון של היורשים – ילדיו של המוריש. היינו, נפטר אדם – ילדיו הם היורשים הטבעיים.
המעגל השני של היורשים – הוריו של המוריש וזאת במידה ואין למוריש ילדים או נכדים, או אחיו של המוריש אם אין למוריש הורים.
המעגל השלישי – הסבים והסבתות.
כאמור לעיל, במידה וקיים בן זוג, הרכוש יתחלק בין בן הזוג לבין היורש ע"פ הקרבה.
מדוע חשוב לכתוב צוואה ?
מי שאינו עורך צוואה, מסכים, הלכה למעשה, כי רכושו יתחלק בין היורשים בהתאם לקבוע בחוק.  אם נרצה להיות בטוחים שרכושנו יתחלק בהתאם לרצוננו לאחר שנלך לעולמנו, עלינו לכתוב צוואה.
לדוגמא, אם אדם מעוניין להעניק את כל רכושו לבת זוגו, הוא מחויב לכתוב צוואה, שכן, אי כתיבת צוואה תחלק את רכושו בין רעייתו ובין ילדיו, ורעיתו תהיה תלויה בחסדי ילדיו. במקרה זה, רעייתו לא תוכל למכור את ביתה בהיות ילדיה חלק מבעלי הזכויות בדירה, והיא תצטרך את אישור ילדיה ואת אישור בית המשפט (במקרה וילדיה קטינים).
כמו כן, על האדם לשאול עצמו האם הוא מעוניין להעניק לאחד מיקיריו יותר מהאחרים? האם אחד מילדיו זקוק לעזרה רבה יותר מיתר אחיו? האם יש מישהו מהילדים שטיפל בו יותר ולו הוא מעוניין לצוות יותר?  תשובה חיובית לאחת מהשאלות הנ"ל (ודומיה) מחייבת עריכת צוואה.

חשיבות נוספת לכתיבת צוואה הנה באפשרות המצווה להתנות את קבלת הירושה בתנאים מסוימים כגון, קבלת בית בירושה אשר ניתן יהיה למכור אותו רק לאחר תקופה מסוימת.

ראוי לציין בעניין זה, כי לא ניתן יהיה לקבל כל תנאי בצוואתו של המוריש. כלומר, צוואה אשר תכלול בתוכה תנאים אשר כביכול נוגדים את תקנת הציבור, סיכוייה תיפסל גדולים.
כתיבת צוואה עשויה למנוע סכסוכים רבים בין היורשים לרבות נתק מוחלט בין בני המשפחה.
כתיבת צוואה עשויה למנוע תשלומי מס מיותרים.
באמצעות עריכת צוואה הנפטר יכול להוריש חפצי אומנות ו/או יודאיקה וכיו"ב לאחד מהילדים שהמצווה יודע שהוא ישמור עליהם ו/או על ערכם.
לסיכום, הצורך בצוואה הוא צורך בסיסי וחיוני לכל אדם. היעדר צוואה יכולה לגרום למצב של חלוקת רכושו של אדם שלא על פי רצונו, ולמעשה לחוסר צדק ועוול רב, מחד, ולבזבוז כספים ומשאבים מאידך.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

13 העיקרים לעריכת צוואה

15/12/2010   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   ירושות וצוואות  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

אין אדם יודע את יום לכתו, ואין אדם אשר אוהב להרהר בפטירתו. אולם, לפטירתו של אדם קיימות השלכות כלכליות על בני משפחתו ו/או על יקיריו אשר הנן גדולות יותר מכל עסקה ו/או אירוע אשר עושה אדם בחייו.

צוואה הינה דרכו של אדם לומר את דברו האחרון תוך כדי תעדוף בחלוקת רכושו בין יקיריו.
ניסוח לא תקין של הצוואה, פגמים צורניים בצוואה והשפעה בלתי הוגנת על המצווה עלולים לגרום לפסילת הצוואה, בייחוד כאשר ישנם יורשים אשר אינם מעוניינים לקיים את הצוואה.
להלן נציין את "13 העיקרים" לעריכת צוואה אשר יעזרו לכם לערוך צוואה תקינה ובהירה, ואשר  יסייעו לכם למנוע את ביטולה לאחר פטירת המצווה.
א.    על המצווה לבדוק, כי כל הפרטים המהותיים נמצאים בצוואה, לרבות: תאריך, פרטי המצווה, פרטי היורשים, פרטי העיזבון, חתימות העדים ואימות עו"ד לחתימות.
ב.       על המצווה לוודא כי העדים אינם נהנים ו/או מוטבים בצוואה.
ג.          על המצווה לוודא, כי העדים לצוואה הנם כשירים מבחינה משפטית.
ד.     על המצווה לוודא, כי הצוואה כתובה בלשון ברורה וחד משמעית, וכי הצוואה אינה כוללת סתירות פנימיות.
ה.     אם למצווה יש רכוש שאינו ניתן לחלוקה כמו כלי רכב, תכשיט, פריטים סנטימנטליים וכיו"ב, עליו להקפיד להגדיר את הפריט ואת יורשו.  
ו.     על המצווה לציין בצוואה הוראות ספציפיות לגבי הישארות נכסים בידי בן הזוג שנותר בחיים. רצוי כי המצווה יציין, כינכסים אלה יעברו לידי היורשים רק לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים.
ז.       במידה ועזבונו של המצווה כולל חברה או עסק, רצוי, כי המוריש ייתן הוראות ברורות לעניין זהות היורש שינהל את העסק לאחר מותו, מחד, ולעניין חלקו של כל יורש בעסק, מאידך. לחילופין, המצווה ייתן הוראות למכירת העסק למרבה במחיר וחלוקתהתמורה בין היורשים. 
ח.     במידה ועזבונו של המצווה כולל גם חובות, רצוי כי המצווה יידע את היורשים בדבר החובות לצד הרכוש שהם עתידים לרשת. על המצווה לקבוע בצוואה  מנגנון לתשלום מלוא חובות העיזבון ולחלוקת ייתרת העיזבון בין היורשים רק לאחר תשלוםהחובות.
ט.   על המצווה לפרט בצוואה את כל הרכוש והכספים הקיימים, לרבות מקום המצאם המדויק (כספות, חשבונות בנק, מניות, קופות חסכון, ביטוחי חיים וכיו"ב), וזאת בכדי למנוע מצב שבו אחד היורשים יעלים מעיני שאר היורשים רכוש מסוים השייך לעזבון.
י.     במידה והמצווה הנו אדם מבוגר ו/או חולה במחלה שעלולה להעלות טענה עתידית לעניין כושרו הפיזי ו/או המנטלי לחתום על צוואה, ובמידה וקיים חשש רפואי, כי המצווה יוכרז כחסר כשרות משפטית לערוך צוואה (ולו חשש קל שבקלים), על המצווה לקבל חוות דעת רפואית אשר תאשר את כשרותו לחתום על הצוואה.
יא.     רצוי כי המצווה יבקש בצוואתו למנות מנהל עיזבון אשר ידאג לקיום הצוואה על פי רצונותיו של המצווה, וזאת בכדי למנוע סכסוכים בין יורשיו.
יב.   על המצווה להפקיד העתק מקורי מהצוואה אצל גוף הנאמן עליו כגון עורך דין, ורצוי, כי המצווה יעדכן קרוב משפחה האמון עליו, על קיומה של הצוואה ועל הפקדתה אצל עורך הדין.
יג.   מומלץ למצווה, לנהוג ברגישות תוך התחשבות ברגשות בניהמשפחה, ועל כן רצוי, כי בעת ניסוח הצוואה,  המצווה ישוחח עם היורשים לגבי כוונתו לערוך צוואה ולהסביר ליורשים את ההיגיוןוהצדק שבה. הידברותפתוחה בין המצווה ובין היורשים עשויה למנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים, ויש בה כדי לנטרל משקעים שעלולים להיווצר לאחר מות המצווה.
לסיכום, המציאות מוכיחה, כי גם אם יש לך משפחה מגובשת, אוהבת ותומכת, אין זה מתכון בטוח לחלוקה שקטה של העיזבון לאחר מותך בהעדר צוואה אמינה.  
צוואה המנוסחת ע"י עורך-דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות לא רק שמונעת סכסוכי ירושה, אלא היא הדרך הטובה ביותר גם ליורשים לכבד את המצווה לאחר פטירתו. 
כתוצאה מהיעדר צוואה, או מעריכת צוואות שלא על ידי עורך-דין המיומן בניסוח תקין של צוואה, פעמים רבות מתעכב הליך חלוקת הרכוש, והתהליך יכול להימשך שנים ארוכות.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת
סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116