בן ממשיך

בן ממשיך מי אתה?

22/2/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

המונח 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות במשק במטרה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.

מטרת המדיניות של הגורמים המיישבים היתה: מחד, שימור הכושר החקלאי של כל יחידה חקלאית, ומאידך, פיקוח ובקרה על המבנה המיוחד של האגודה השיתופית, תוך קביעת מנגנוני בקרה פיקוח על המבקשים להתקבל לאגודה החקלאית.
רעיון אי פיצול המשק בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו, בין היתר, בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973, שם נקבעו מספר תנאים מצטברים על מנת שהבן/בת של בעל המשק יהיה 'בן ממשיך':
א.        בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק. לא ניתן כי יהיו שני בנים ממשיכים לאותובעל משק.
ב.         החזקת המשק נובעת מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה.
ג.          בעל המשק מחזיק במשק מכוח היותו בעלים,  חוכר, חוכר משנה או בר-רשות לתקופה בלתי קצובה של מוסד מיישב ושל האגודה החקלאית.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל המשק במקומם.
מינויו של ה'בן הממשיך' נכנס לתוקף, כלפי כולי עלמא, רק עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי ה-'בן ממשיך'.
ככל ומינוי ה- 'בן הממשיך' לא אושר ע"י כל הגורמים הרלוונטיים: בעל המשק, האגודה החקלאית, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות משפטית למינוי הבן כ'בן ממשיך', וה"בן הממשיך" הנ"ל לא יקבל את המשק לאחר פטירת ההורים מתוקף היותו 'בן ממשיך'. הדבר נכון גם אם "הבן הממשיך" הנ"ל מונה ע"י חלק מהגורמים ו/או אף אם הוא בנה את ביתו בתחומי הנחלה מכוח אישור שניתן לו ע"י האגודה כבן ממשיך.
ראוי להדגיש, כיעצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן הממשיך זכויות קנייניות במשק.
משמעות הצהרת בעל המשק על בנו כ-'בן ממשיך' מהווה הגדרת מערכת היחסים שבין 'הבין הממשיך', האגודה, הסוכנות והמנהל – ותו לא!
ללא אישור בכתב של בעל המשק, וללא חתימת בעל המשק על המסמכים הרלוונטיים, הבן הממשיך אינו רשאי לבנות במשק (בית, מחסנים, סככות וכיו"ב ) ו/או לשעבד את המשק ו/או את חלקו.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סמכות אגודה חקלאית לסרב לקבל בן ממשיך לחברות באגודה

12/1/2012   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

מושבים רבים מעוניינים בקליטת בנים של חברי האגודה החקלאית אשר יישארו להתגורר במושב ויבנו בו את ביתם ואת מרכז חייהם, ובכך ישמרו על הרכב אוכלוסיה צעיר במושב אשר יוכל להמשיך לנהל ולקיים את האגודה, מוסדותיה ופעולותיה, מחד, ומאידך, הבנים שיקלטו במושב יחיו לצד הוריהם המזדקנים וידאגו לכל מחסורם.

ישנה חשיבות בקליטתם של בני חברי האגודה דווקא, ולא אוכלוסיה צעירה אחרת, חיצונית, משום שבניהם של חברי האגודה, במרבית המקרים, גדלו במושב והם מתאימים לנוף החברתי של המושב, לערכים ולמאפיינים המיוחדים אותם מבקש המושב לשמר.

הפתרון לשאיפת האגודה החקלאית להצערת אוכלוסייתה הנו אישור האגודה למינוי בן ממשיך לבעל זכויות בנחלה חקלאית, שהוא הבן שמעבד את המשק החקלאי יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהפוך הוא לבעל הזכויות המשק במקומם.

ראינו אם כן, כי מינוי בן ממשיך וזהותו הנם אינטרס חשוב עבור האגודה החקלאית, למרות זאת ייתכן והאגודה לא תהיה מעוניינת לקבל בן ממשיך ספציפי כחבר אגודה. האם האגודה החקלאית רשאית להתנגד לקבלת הבן הממשיך לחברות באגודה?

תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973 קובעת כדלקמן:

 (א) (נמחקה).

 

(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.

(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.

(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.

(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.

(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.

(ז) היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).

תקנה זו קובעת למעשה, כי בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, יפנה בכתב, לאגודה בבקשתו לאשר את מינויו ע"י הוריו כבן ממשיך, ובמידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. במקרה והיא נמנעת מלקיים בוררות בנושא, אזי הבן הממשיך יוכר כחבר, באופן חד צדדי, ללא יכולתה של האגודה להתנגד לכך.

ברירת המחדל הנה, אם כן, כי בן ממשיך יתקבל באופן אוטומטי לחברות באגודה החקלאית, ורק במקרים חריגים קיימת לאגודה עילה להתנגד למתן החברות ולפנות, לשם כך, להליך בוררות.

יפים לעניין זה דברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, מתוך: www.nevo.co.il:

"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה.

 

ובהמשך:

"העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולנטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנוניה את מי היא רואה לנכון לקבלה לחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.

לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר.

המחוקק מעוניין למנוע מצב בו האגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך. נעשתה התקנה כאומרת, דרך כלל ברגע שקיבלה האגודה חבר, הרי בכך היא מקנה לאותו חבר את הזכות להוריש את חברותו לבן ממשיך אחד, העונה להגדרת בן ממשיך בתקנות. אין האגודה יכולה להתייחס לבן ממשיך כדרך שהיא מתייחס לאדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר, שאם כך במה נתייחד בן ממשיך מכל אדם המבקש להתקבל כחבר באגודה. כאן המקום לציין כי יש להסתכל על תקנה זו כהוראה המפעילה סנקציות על אגודה הנמנעת לקבל בן ממשיך כחבר מן המניין.

לשון התקנה ואף פרשנותה התכליתית מעלות מסקנה אחת והיא: שיקול דעתה של האגודה בקבלה לחברות, מוגבל באופן יחסי במקרה של בן ממשיך, על פני מקרה של אדם הבא מן השוק ומבקש להתקבל כחבר(הדגשות אינן במקור – ר.א)

 

מתי האגודה רשאית, אם כן, להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה?

חברות באגודה שיתופית טומנת בחובה זכויות לצד חובות, וכאשר הבן הממשיך מעוניין ליטול רק את הזכויות מבלי לקבל על עצמו את החובות (כמו למשל, תשלום מיסי ועד, השתתפות בתשלומים אחרים המוטלים על כלל חברי האגודה, מגורים קבועים במושב), אזי רשאית האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר אגודה.

זאת ועוד, תקנה 3א' נקראת בחדא מחתא (בנשימה אחת), וכל תקנת משנה בה תלויה בתקנת המשנה שקדמה לה.

תקנה 3א' קובעת: בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש בקשה לוועד ההנהלה…."

ראשית, עסקינן בבן ממשיך שמונה כדין (עפ"י אופן המינוי המוגדר בהסכם המשבצת, בתקנון, או בתקנות האגודות השיתופיות). ככל והמועמד אינו בן ממשיך – אין תחולה לתקנת משנה 3א' (ד), והמועמד לא יהיה חבר אגודה גם אם ועד ההנהלה לא פנה לבוררות.  

שנית, הבן הממשיך כשיר לחברות על פי תקנון האגודה. ככל והבן הממשיך אינו כשיר להתקבל כחבר על פי הקריטריונים המנויים בתקנון האגודה, אזי לא חלה בענייניו תקנת משנה 3א'(ד) המעניקה סטאטוס של חברות, עת מסרבת האגודה לפנות להליך בוררות.

בע"א 187/88 בת שבע יפה ואח' נ' נטעים מושב עובדים להתיישבות, מתוך:  www.nevo.co.il, בית המשפט העליון קיבל את טענות אגודת מושב נטעים וקבע, כי הבן הממשיך לא יהיה חבר אגודה מאחר והוא אינו מתגורר בתחום המושב וגם לא משלם את המסים ושאר התשלומים המגיעים ממנו לאגודה, דבר המעכב ו/או מונע קבלה לחברות ע"פ הוראות התקנון.

מקרה נוסף בו לאגודה קיימת הזכות והסמכות להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה הוא כאשר הבן הממשיך אינו מנהל אורח חיים דתי, והתקנון קובע כי על חברי האגודה לנהל אורח חיים דתי (ובפועל חברי האגודה באמת מנהלים אורח חיים דתי).  

לסיכום, בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, מחויב לפנות בכתב לאגודה.

במידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. יכולתה של האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר, מוגבלת למקרים ספציפיים, כמפורט לעיל.

סירוב ו/או הימנעות האגודה לפנייה לבוררות תגרום להכרה בבן הממשיך כחבר אגודה.

עם זאת, במידה והבן הממשיך אינו כשיר לחברות על פי תקנון האגודה, לא יתקבל כחבר אף אם האגודה לא פנתה לבוררות.

 

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף – אלקיים ושות'

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

האם ניתן לבטל מינוי בן ממשיך

4/5/2011   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

פעמים רבות הורים, ברי הרשות במשק, אשר מינו את בנם כ-'בן ממשיך', מעוניינים לחזור בהם מהמינוי מסיבות שונות. האם קיימת להם האפשרות לחזור מן המינוי או שמא המינוי הוא סופי וחלוט ואין דרך חזרה הימנו?

'בן ממשיך' הוא בן אשר מתמנה על-ידי ההורים, בעלי זכויות בר-הרשות במשק חקלאי, כממשיך למשק החקלאי.  מינוי 'בן ממשיך' ע"י ההורים נובע מסיבות שונות. יש הורים שממנים את הבן כ-'בן ממשיך' מתוך מטרה שהבן הממשיך יקבל לידיו את כלהזכויות במשק לאחר פטירת ההורים והוא ימשיך ויעבד ו/או ינהל את המשק. ישנם הורים אשר ממנים 'בן ממשיך' במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד אותם ולתמוך בהם לעת זקנתם. ישנם הורים אשר ממנים את הבן הממשיך לצורך פורמאלי, כגון לשם קבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה.
הסכם 'בן ממשיך' מהווה הסכם מתנה
להלכה נקבע, כי המתווה הנורמטיבי לבחינת הסכם 'בן ממשיך' הנו כהסכם מתנה. {ראו: ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385.
הסכם ה-'בן ממשיך' חוסה בצילן של שתי הוראות חוק: חוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ובהיעדר הסדר ספציפי בחוק המתנה, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם {ראו: ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154}
על-פי סעיף 2 לחוק המתנה, "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".
על-פי סעיף 6 לחוק המתנה, "הבעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל – בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".
משהוקנתה המתנה למקבל, הרי שהמתנה נגמרה, הושלמה, ולפיכך נותן המתנה אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה. {ראו לעניין זה: מ' ראבילו חוק המתנה תשכ"ח-1968 פירוש לחוק החוזים (מהדורה שניה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1996}
יחד עם זאת, יש להבדיל בין הקניית מתנה ובין התחייבות ליתן מתנה. במקרה האחרון, יכול מי שהתחייב לתת מתנה לחזור בו מהתחייבותו בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק המתנה:
5(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
5(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן" .
הקניית המתנה מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל
הקניית המתנה בהקשר של מינוי בן ממשיך מושלמת עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי 'בן ממשיך'. {הלכה בעניין זה נקבעה ע"י כבוד השופט אנגלרד בע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4), 385}
עולה מהאמור לעיל, כי ככל ומינוי הבן הממשיך אושר ע"י הגורמים הרלוונטיים, ובהם מנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות לטענות הצדדים בנוגע לשינוי מצבם לרעה לאחר חתימתם על ההסכם כמו גם לטענתם בדבר התנהגותם המחפירה של הנתבעים כלפיהם, הואיל ואלו רלוונטיות רק במקרה בו מדובר בשלב של התחייבות ליתן מתנה.
בדיקה של נותני המתנה: האם הבן הממשיך (מקבל המתנה) הפר את ההסכם (?) האם ההפרה מהווה טעם לחזרה מן המתנה ולביטולה (?)
על המבקש ביטול מינוי הבן הממשיך לבדוק האם נכרת חוזה בין ההורים ובין הבן הממשיך (בכתב ו/או בע"פ ו/או ע"פ התנהגות הצדדים).
ככל ונכרת חוזה כאמור, עילת הביטול תלויה, קודם כל, בתנאי החוזה, ובקיומו או הפרתו. לדוגמא, כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו מתחייבים בחוזה לדאוג כלכלית להורים והם אינם עושים כן – יכול הדבר להקנות זכות לביטול החוזה.
ראוי לציין בעניין זה, כי לא כל הפרת החוזה ע"י הבן הממשיך מהווה עילה לחזרה מן המתנה. בתי המשפט נוהגים לבדוק היטב מה היא ההפרה והאם היא חמורה עד כדי שהיא מהווה עילה לביטול המינוי.
אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
גם במקרה ובו הבן הממשיך הפר, לכאורה, את התחייבותו ע"פ ההסכם (בן ממשיך), עדיין אין בכך כדי להביא לביטול מינויו כבן ממשיך. בתי המשפט עורכים אבחנה בין מתנה על תנאי ובין מתנה על דרך חיוב.
במתנה על תנאי, משהפר מקבל המתנה את התנאי עומדת לנותן המתנה הזכות להשבתה בעוד שבמתנה שבצידה חיוב, משלא קיים מקבל המתנה את המוטל עליו במסגרת ההסכם, אזי אין נותן המתנה רשאי לבטלה ולזכות בהשבתה אלא לכל היותר עומדת לו הזכות לתרופות הרגילות בגין הפרת החיוב כדוגמת אכיפת החיוב, ביטול החיוב, פיצויים בגין הפרת החיוב וכיו"ב
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154.
·         ע"א 495/80 ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370.
·         מ' ראבילו, חוק המתנה, תשכ"ח-1968 עמ' 310.
ההכרעה בשאלה האם מדובר במתנה על תנאי או מתנה שבצמוד לה חיוב, נעשית על פי כוונת הצדדים כפי שניתן ללמוד עליה מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך בחינת אומד דעתם של הצדדים ובחינת הראיות. בפסיקה נקבע עוד, כי יש להעדיף את הפירוש המקיים את המתנה.
ראו לעניין זה:
·         תמ"ש 013500/06 י.ר ואח' נ' י.א ואח', מתוך www.lawdata.co.il.
·         י' ויסמן, דיני קניין – בעלות ושיתוף, חלק ב, עמוד 106.
·         ע"א 36/86 מני ואח' נ' מני , פ"ד מא(1), 248.
ביטול מינוי 'בן ממשיך' בשל פגמים יסודיים שנפלו בהסכם שבין הצדדים
כאמור לעיל, הסכם מתנה חוסה בצילן של שתי הוראות חוק, חוק המתנה וחוק החוזים. ככל והמסקנה תהא, כי על פי חוק המתנה אין התובעים יכולים לחזור בהם מן ההסכם, המבקש ביטול מינוי 'בן ממשיך' יכול לטעון לפגמים שנפלו לדידו בכריתת ההסכם (ככל והיו פגמים).
דוגמאות בולטות לטענות הורים ברי רשות המבקשים לבטל מינוי בן ממשיך הנן, כי החוזה בינם ובין הבן הממשיך נכרת/נחתם למראית עין בלבד (סעיף 13 לחוק החוזים). טענה נוספת המועלית ע"י ההורים (ברי הרשות) השכם וערב הנה, כי מינוי הבן כבן ממשיך נעשה כתוצאה מטעות (סעיף 14 לחוק החוזים) ו/או הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים) ו/או כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים) ) ו/או עושק (סעיף 18 לחוק החוזים).
להלכה נקבע, כי הבדיקה אם נפל פגם בכריתת חוזה המתנה, תעשה על פי הוראות חוק החוזים  (חלק כללי) {ראו: ע"א 495/80ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, תק-על 82 (3) 1370}
להרחבה בסוגיית החתימה על חוזה מתוך טעות ו/או הטעיה ראה:
·         ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, דין הוצאה לאור בע"מ, עמוד 277.
·         ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב פ"ד מ (4) 533.
·         ע"מ 1094/06 (י-ם) פלוני נ' פלונית בעמ' 210.
טענה נוספת אפשרית לביטול מינוי בן ממשיך כתוצאה מפגם בחוז\ה שבין הצדדים עולה כאשר אחד ההורים (ברי הרשות במשק) אינו חתוםעל המסמכים הנדרשים. חוסר חתימה של הורה אחד יכול להוות חוסר מינוי מלכתחילה.
יצוין, כי נטל ההוכחה כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם המתנה מונח על כתפי ההורים נותני המתנה (ראו: ע"א 404/82 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא (2) 477).
לסיכום, מינוי 'בן ממשיך' הוא צעד בעל משמעויות והשלכות רבות הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות, ורצוי מאוד שההתקשרות בין הצדדים תהיה בכתב ומפורטת, אשר תאפשר לצדדים, במקרים מסוימים וחריגים, לחזור בהם מהמינוי. שני הצדדים צריכים להיות ערים לעובדה, כי מינוי הבן הממשיך, אינו מינוי בלתי חוזר, וכי במקרים מסוימים ניתן להורה לבטל את המינוי.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

האם בעל משק רשאי למנות את בנו כ- בן ממשיך בכל מושב?

5/10/2010   |   מאת: עו"ד רגב אלקיים   |   בן ממשיך, דיני מושבים  |   ללא תגובות
פתח בחלון חדש »

המושג 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות בנחלה במטרה ברורה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.

רעיון אי פיצול הנחלה בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו גם בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973, המסדיר בתקנה 3א' את הדרך שבה בן ממשיך מתקבל כבר באגודה, ועל פי התקנות, מדובר בבן אחד בלבד (או בנכד אחד) המחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל הנחלה במקומם.
כיצד ממונה, אם כן, אותו 'בן ממשיך'? האם בעל נחלה (בר הרשות) רשאי למנות את בנו/ביתו כבן ממשיך למשק בכל מושב/אגודה חקלאית?
פסק דין מעניין, בעניין זה, ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (תמ"ש 5680/05), כאשר בפני בית המשפט הובא מקרה בו הנתבע ביקש, כי בית המשפט יכיר בו כ-'בן ממשיך' , שכן הוא מונה, לטענתו, כבן ממשיך ע"י הוריו עוד בשנת 1991, ועל כן, לטענתו, הוא זכאי לקבל את מלוא הזכויות במשק ללא קשר לכתוב בצוואת הוריו המנוחים.
בית המשפט קבע, כי זכות בר רשות הינה זכות אישית שאופייה, גדריה ואופן עבירותה, נקבעים בהסכם הדו צדדי בין מנהל מקרקעי ישראל לבין אגודת המושב או לחילופין, בחוזה המשולש בין מנהל מקרקעי ישראל, אגודת המושב והסוכנות היהודית, הכל לפי נסיבות המקרה.
בית המשפט בדק ומצא, כי החוזה הרלוונטי למקרה דנא הנו חוזה השכירות (משבצת דו צדדי) (להלן: "חוזה דו צדדי"), וכי סעיף 19 ג' לחוזה הדו צדדי הינו הסעיף הרלוונטי לעניין עבירות הזכויות לאחר מות בעל הזכויות, וזו לשונו:
"במקרה פטירתו של חבר תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:
(1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן – המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן הזוג בלבד, וזאת אפילו הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
(2) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
(3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה על זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן והמסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר בזה במפורש כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כברי רשות.
(4) כל אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו.
(5) ….
(6) ….
(7) על אף האמור בפסקאות 2 עד 6 לעיל ומבלי לפגוע באמור בפסקה 1 לעיל, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה אישורים או התחייבויות בכתב של הסוכנות כלפי חבר אגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו."
בית המשפט בחן את ההסכם הדו צדדי וקבע, כי הזכויות במשק אינן מהוות חלק מעיזבונו של חבר האגודה. עוד קבע בית המשפט, כי  סעיף 19 ג' מסדיר מנגנון מיוחד להעברת הזכויות לאחר פטירת חבר האגודה. מנגנון זה אינו כולל בחובו האפשרות להעביר הזכויות בדרך של מינוי בן ממשיך ומכאן הסיק בית המשפט, כי אין כל נפקות למינוי 'בן ממשיך' ביחס לשאלת עבירות הזכויות לאחר פטירת מתיישב.
סעיף 19 ג' (4) לחוזה הדו צדדי קובע, כי כל אחד מיחידי בני הזוג שהינו חבר האגודה, זכאי להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק לאחר מותו. ולכן משעה שנאמר "להורות בצוואה", מכלל הן יש ללמוד לאו, ולפיכך כל דרך אחרת, לרבות מינוי בן ממשיך אינה רלוונטית לצורך העברת הזכויות במשק לאחר פטירת חבר האגודה.
כך, גם בסעיף 19 ג' (7), בהסכם הדו צדדי, המורה, כי במידה וניתנו אישור או התחייבות בכתב של הסוכנות לחבר האגודה באשר למסירת הזכויות במשק לאחד מילדיו (קרי מינוי בן ממשיך), כי אז תעמוד התחייבות זו בתוקף בעת פטירת המתיישב.
אפשרות זו לאישור מינוי בן ממשיך ע"י הסוכנות חלה רק על התחייבויות שניתנו לפני החתימה על ההסכם הדו צדדיוממועד זה ואילך יחולו סעיפים 19 ג' (2)-(6) להסכם, כאשר הדרך היחידה לפיה יכול חבר אגודה להורות למי יעברו הזכויות במשק לאחר מותו, הינה רק במסגרת צוואה – סעיף 19 ג' (4).
במקרא דנא קבע בית המשפט, כי מאחר ולא ניתנה התחייבות הסוכנות היהודית בדבר מינוי הנתבע כ-'בן ממשיך', והמינוי נעשה ע"י האב המנוח במועד שבו החוזה הדו צדדי חל, ללא מעורבות הסוכנות וללא שהייתה כל התחייבות של הסוכנות למינוי הנתבע כבן ממשיך, לכן אין כל תכולה לסעיף 19 ג' (7), ואין רלוונטיות לרישום 'בן ממשיך' שנעשה בספרי האגודה .
מסיכום פסק הדין עולה, כי מינוי בן ממשיך אינו אפשרי, כיום, במושבים אשר האגודות החקלאיות חתומות על הסכם דו צדדי (אגודה – מנהל), ומינוי זה אפשרי, כיום, רק במושבים אשר האגודה החקלאית חתומה על הסכם תלת צדדי (אגודה – סוכנות – מנהל).
טוב יעשו בעלי הנחלות אם ייוועצו עם עורכי דין הבקיאים באגודות שיתופיות ובדיני מושבים בטרם יערכו הסכמים בתוך המשפחה ובטרם יתחייבו כלפי אחד/ת מילדיהם, כי ימנו אותו ל-'בן ממשיך', שכן הדבר עשוי להיות חסר תוקף ובלתי מחייב, מחד, ומנגד, הוא עשוי ליצור עימותים ו/או סכסוכים בין הילדים, ולמצער, לגרום לכל המעורבים בדבר עוגמת נפש מרובה.
נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116