המונח 'בן ממשיך' התפתח כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות הייתה ערך לאומי, והמוסדות המיישבים גיבשו את התנאים באשר להעברת הזכויות במשק במטרה להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול.
מטרת המדיניות של הגורמים המיישבים היתה: מחד, שימור הכושר החקלאי של כל יחידה חקלאית, ומאידך, פיקוח ובקרה על המבנה המיוחד של האגודה השיתופית, תוך קביעת מנגנוני בקרה פיקוח על המבקשים להתקבל לאגודה החקלאית.
רעיון אי פיצול המשק בין יותר מבעל זכות אחד, מוצא את ביטויו, בין היתר, בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973, שם נקבעו מספר תנאים מצטברים על מנת שהבן/בת של בעל המשק יהיה 'בן ממשיך':
א. בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק. לא ניתן כי יהיו שני בנים ממשיכים לאותו בעל משק.
ב. החזקת המשק נובעת מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה.
ג. בעל המשק מחזיק במשק מכוח היותו בעלים, חוכר, חוכר משנה או בר-רשות לתקופה בלתי קצובה של מוסד מיישב ושל האגודה החקלאית.
במשקים החקלאים התפתח המושג 'בן ממשיך' שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהיה הוא לבעל המשק במקומם.
מינויו של ה'בן הממשיך' נכנס לתוקף, כלפי כולי עלמא, רק עם קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל בדבר מינוי ה-'בן ממשיך'.
ככל ומינוי ה- 'בן הממשיך' לא אושר ע"י כל הגורמים הרלוונטיים: בעל המשק, האגודה החקלאית, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל, אין משמעות משפטית למינוי הבן כ'בן ממשיך', וה"בן הממשיך" הנ"ל לא יקבל את המשק לאחר פטירת ההורים מתוקף היותו 'בן ממשיך'. הדבר נכון גם אם "הבן הממשיך" הנ"ל מונה ע"י חלק מהגורמים ו/או אף אם הוא בנה את ביתו בתחומי הנחלה מכוח אישור שניתן לו ע"י האגודה כבן ממשיך.
ראוי להדגיש, כי עצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן הממשיך זכויות קנייניות במשק החקלאי.
משמעות הצהרת בעל המשק על בנו כ-'בן ממשיך' מהווה הגדרת מערכת היחסים שבין 'הבין הממשיך', האגודה, הסוכנות והמנהל – ותו לא!
ללא אישור בכתב של בעל המשק, וללא חתימת בעל המשק על המסמכים הרלוונטיים, הבן הממשיך אינו רשאי לבנות במשק (בית, מחסנים, סככות וכיו"ב ) ו/או לשעבד את המשק ו/או את חלקו.
נושא הבן הממשיך מעורר בעיות וסוגיות משפטיות מורכבות ומסובכות שחלקם טרם קיבל ביטוי מלא וממצא בפסיקה. במאמר דלהלן, נעמוד על אלמנט מסוים של סוגיה סבוכה זו. האם להורים (ברי הרשות במשק) אשר מינו את בנם כ-'בן ממשיך', קיימת אפשרות לחזור בהם מהמינוי, או שמה המינוי הוא סופי וחלוט ואין דרך חזרה הימנו .

'בן ממשיך' הוא בן אשר מתמנה על-ידי ההורים, בעלי זכויות בר-הרשות במשק חקלאי, כממשיך למשק החקלאי. יש מטרות ו/או סיבות שונות במינוי 'בן ממשיך' על-ידי ההורים. הדרך השכיחה ביותר היא מינוי 'בן ממשיך' מתוך מטרה שהבן הממשיך יקבל לידיו את כל הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים. אולם, ישנם הורים אשר ממנים 'בן ממשיך' במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד אותם ולתמוך בהם לעת זקנתם, וישנם הורים אשר ממנים את הבן הממשיך לצורך פורמאלי, כגון לשם קבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה.
ביטול מעמדו של 'בן ממשיך' תלוי קודם כל בדרך מינויו ובמילוי ההליכים הפרוצדוראליים. על מנת שמינוי הבן הממשיך יהיה תקין ושלם יש לבצע הליכים פרוצדוראליים מסודרים ומוגמרים באגודה החקלאית, בסוכנות היהודית ובמנהל מקרקעי ישראל. מנהל מקרקעי ישראל מקפיד על מילוי הפרוצדורה, ובלעדיה לא ייתן הכרה למעמד זה.
על המבקש לבטל מינוי 'בן ממשיך' לבדוק את ההליכים, המסמכים וההסכמים כדלקמן:
האם נפלו פגמים בהליך המינוי עצמו. על המבקש לבדוק האם כל המוסדות הרלוונטיים חתמו כנדרש על הטפסים וההסכמים. אי חתימה של אחד הגורמים הרלוונטיים (אגודה/סוכנות/מנהל) עלולה לבטל את המינוי מעיקרו.
האם אחד ההורים (ברי הרשות במשק) אינו חתום על המסמכים הנדרשים. חוסר חתימה של הורה אחד יכולה להוות חוסר מינוי מלכתחילה.
האם יש חוזה בין ההורים לבן הממשיך (בכתב ו/או בע"פ ו/או ע"פ התנהגות הצדדים). עילת הביטול, במקרה זה, תלויה, קודם כל, בתנאי החוזה, ובקיומו או הפרתו. לדוגמא, כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו מתחייבים בחוזה לדאוג כלכלית להורים והם אינם עושים כן – יכול הדבר להקנות זכות לביטול החוזה.

המבקש לבטל מינוי 'בן ממשיך' מסתמך בעיקר על חוק המתנה התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק המתנה") ותנאיו, ועל ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם. ע"פ חוק המתנה, נותן ההתחייבות ליתן מתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו (במקרים מסוימים), כאשר התנהגות מקבל המתנה (הבן הממשיך) כלפי המתחייב (ההורים) הנה התנהגות מחפירה. המתחייב ליתן מתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו גם כאשר חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי.

הסכם מתנה חוסה, אם כן, בצילן של שתי הוראות חוק, חוק המתנה כאשר ההורה מנוע מלחזור בו מהמינוי של הבן הממשיך מכוח חוק המתנה, יכול ההורה להסתמך על הוראות חוק החוזים בנוגע לפגמים שנפלו לדידו בכריתת ההסכם. ההורה יוכל לטעון, כי התקשר בהסכם הבן הממשיך עקב הטעיה ו/או טעות. במקרה זה, נטל ההוכחה, כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם מונח על כתפי ההורה (נותן המתנה).
קיימים, כמובן, מקרים רבים נוספים בהם ניתן ולפעמים רצוי לבטל את המינוי של הבן הממשיך, ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

לסיכום, מינוי 'בן ממשיך' הוא צעד בעל משמעויות והשלכות רבות הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות, ורצוי מאוד שההתקשרות בין הצדדים תהיה בכתב ומפורטת, אשר תאפשר לצדדים, במקרים מסוימים וחריגים, לחזור בהם מהמינוי. שני הצדדים צריכים להיות ערים לעובדה, כי מינוי הבן הממשיך, אינו מינוי בלתי חוזר, וכי במקרים מסוימים ניתן להורה לבטל את המינוי.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116