הפקעת זכות בקרקע חקלאית בגין השכרת מבנים/שטח במשק חקלאי

סוגיית השכרת מבנים בנחלות/משקים חקלאיים הנה סוגיה המעסיקה רבות את מנהל מקרקעי ישראל ואת הועדות המקומיות/אזוריות לתכנון ובניה.

הועדות לתכנון ובניה החלו בשנים האחרונות לפעול ביתר שאת, כנגד הבניה הלא חוקית במושבים, והן פועלות להגשת כתבי אישום כנגד בעלי הזכויות בנחלות בגין בניה לא חוקית ו/או שימוש חורג במבנים/בתי מגורים.

מנהל מקרקעי ישראל, מצידו, החל לתבוע את בעלי הזכויות בנחלות בגין ה"שימוש החורג" (השכרת מבנים) על סכומים מופקעים של 6% משווי המשק ברוטו לכל שנת שכירות!!! והסכומים הנתבעים מגיעים עד כדי מאות אלפי שקלים ולעיתים אף למיליוני שקלים, והדבר נכון גם כאשר מדובר במבנים שנבנו בהיתר ובאישור המנהל עצמו.

לרשויות החוק קיימת, ע"פ דין, אפשרות נוספת ל'מלחמותיהם' כנגד השכרת המבנים (לרבות המבנים החוקיים), וזאת באמצעות הפקעת זכותו של המשכיר/בעל הזכויות בנחלה לגבי אותה קרקע חקלאית שהושכרה בהתאם להוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967.

שימוש הרשויות בזכות זו אינו שכיח, והדבר נעשה בדרך כלל לאור פניית האגודה החקלאית למשרד החקלאות בעת סכסוך מול אחד מחבריה.

חוק ההתיישבות החקלאית קובע בסעיף 2 כדלקמן:

"המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל – על פי הסכם-חכירה או על פי רשות (להלן – מחזיק), לא ינהג בקרקע שימוש חורג אלא על פי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך ברשומות, ובלבד שאם סירוב להתיר שימוש חורג ניתן על ידי מי ששר החקלאות הסמיכו כאמור, יהיה המחזיק רשאי לבקש עיון מחדש על ידי השר עצמו".

שימוש חורג מוגדר בתוספת הראשונה  לחוק ההתיישבות החקלאית כ:

   1.   העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות; ואולם עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק לא יראו כשימוש חורג.

   2.   יצירת שותפות בקרקע או ביבול, מלבד אם השותפות היא בין תושבי אותו ישוב והשותפים עובדים במידה שווה.

   3.   הקניית זכות אריסות בקרקע או ביבול.

   4.   הקנית זכות רכישת היבול בשדה (דמאן).

   5.   שעבוד היבול, למעט שעבוד שנעשה על פי הוראות פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (עבודה), 1935, או שעבוד שתנאיו מנעו מהנושה את הטיפול ביבול.

   6.   הקניית זכות מגורים.

סעיף 7 לחוק ההתיישבות החקלאית קובע, כי אם בעל הזכויות בנחלה ביצע שימוש חורג ללא היתר בכתב משר החקלאות, תפקיע ועדת ההכרעה שמונתה ע"י שר המשפטים (ועדה בראשות שופט שלום המוקמת לצורך חוק ההתיישבות החקלאית)  את הזכויות בשטח שנעשה בו שימוש חורג.

ראוי לציין, כי הועדה רשאית אף להפקיע את בית המגורים אם הוכח כי הובטח למחזיק/בעל הזכויות בנחלה סידור חלוף כמשמעותו בחוק הגנת הדייר, תשט"ו–1955.

קרקע שהופקעה כאמור, תוחזר לאגודה החקלאית (הגוף שהעניק למחזיק את הזכויות בקרקע), ואם האגודה נמנעה מלקבלם – למינהל מקרקעי ישראל, ובעל הזכויות יפוצה בגין השקעותיו והשבחת הקרקע .

התביעה להפקעת הזכויות מוגשת לועדת ההכרעה ע"י שר החקלאות או מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, ובלבד שניתנה התראה על כך בכתב, ובעל הזכויות לא חדל מן השימוש החורג בתוך 30 ימים מיום קבלת ההתראה או תוך 7 ימים מיום קבלת סירוב לקבלת היתר לשימוש חורג – לפי המועד המאוחר.

החוק מחמיר עם בעלי זכויות בנחלות אשר חוזרים על ההפרות (השימושים החורגים), מחד, ומקל עם בעלי הזכויות להם זו ההפרה הראשונה, מאידך.

כך יצוין, כי לוועדה הסמכות להפקיע לבעל הזכויות בנחלה את כל הקרקע החקלאית (ולעיתים אף את בית המגורים) שחוזר על ההפרות

לסיכום, בעל זכויות במשק חקלאי, ראוי כי יימנע מלהשכיר מבנים ו/או שטחים חקלאיים לצדדים שלישיים.

'מכלל לאו אתה שומע הן', והחוק מתיר למעשה עיבוד הקרקע ע"י קבלני ביצוע או ע"י שכירים.

מומלץ, כי בטרם התקשרות עם צדדים שלישיים,  יש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות, אשר ימסד את מערכת היחסים ביניכם בצורה חוקית.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116