הקיבוץ המתחדש כמעביד

אחד המאפיינים העיקריים של הקיבוץ השיתופי הינו שיתוף בנטל מחד, ושיתוף ברווחים מאידך. כמאמר הסיסמה הידועה "כל אחד כפי יכולתו, כל אחד על פי צרכיו".

בשנים האחרונות התרחבה תופעת ההפרטה בקיבוצים, וקיבוצים רבים שינו את סיווגם ל"קיבוץ מתחדש".

מערכת העקרונות עליה מושתת הקיבוץ המתחדש שונה מזו של הקיבוץ השיתופי, ובין היתר, הקיבוץ המתחדש אינו דואג עוד לכל צרכי החברים ללא תשלום ובאופן שוויוני.

שירותים רבים מסופקים על ידי הקיבוץ תמורת תשלום, ובמקביל, התקציב/שכר אותו מקבלים החברים אף הוא אינו שוויוני, ונגזר מנתוני החבר, אופי והיקף עבודתו בקיבוץ או מחוצה לו.

למעשה, החבר עובד עבור הקיבוץ, ומקבל שכר ההולם את עבודתו.

אם מערכת היחסים המתוארת לעיל נשמעת לכם מוכרת ממקום כלשהו, ולא מהמסגרת הקיבוצית, אתם צודקים.

בחינה מדוקדקת של מערכת יחסים זו מעלה כי מדובר ביחסי עבודה לכל דבר ועניין, בין הקיבוץ לבין חבריו העובדים בענפיו השונים, ואשר מקבלים תמורה בהתאם לעבודתם.

השאלה אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחברים נדונה רבות בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, ולאורך השנים נקבע שוב ושוב כי חברי הקיבוץ אינם "עובדים" של הקיבוץ.

ראו לדוגמה: ע"ע1530/04 חנה רייק גולדשמידט נ' קיבוץ איילון, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 20/12/05).

אולם, קביעה זו התייחסה למסגרת הנפוצה דאז – הקיבוץ השיתופי.

עם השינוי באורחות החיים, שהשפעתו על היחסים בין הקיבוץ לחבריו תוארה לעיל, אין עוד מקום לשלול מחברי הקיבוץ את מעמדם כעובדי הקיבוץ, על כל הזכויות הנלוות לכך.

ביום 18.4.13 נקבע לראשונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ס"ע 9261-03-11 בן אהרון נ' דגי תל יוסף ואח') כי מתקיימים יחסי עבודה בין חבר הקיבוץ תל יוסף לקיבוץ, וזאת לאחר ניתוח העובדות ויישום המבחנים הקבועים בפסיקה לזיהוי יחסי עובד-מעביד.

כך לדוגמה, התחשב בית הדין לעבודה בכך שניתנה לחבר הזדמנות לבחור את מקום עבודתו, בכך שנבחר לעבודתו במכרז, ובעובדה ששכרו נגזר מתפקידו, והגיע לכיסו האישי (לאחר ניכויים שונים) ולא לקופת הקיבוץ כנהוג בקיבוץ השיתופי.

 יצוין, כי בימים אלו ערער הקיבוץ על החלטה זו בפני בית הדין הארצי לענייני עבודה, וסוגיה רבת חשיבות זו ממתינה להכרעתו.

יש לשים לב, כי בין הקיבוץ לחבריו מתקיימת מערכת יחסים נוספת, בהיות חברי הקיבוץ בעלי מניות באגודה.

מבחינה זו, דומה מעמדם של חברי הקיבוץ למעמדו של כל בעל מניות בכל תאגיד שהוא.

לגבי בעלי מניות נקבע לא אחת, שעל מנת לבחון אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד יש להתחשב בנתונים הספציפיים של עבודתו של בעל המניות.

על מנת לקבוע אם בעל המניות הינו גם עובד החברה, נדרש בית הדין למספר שאלות, וביניהן:

מהי מהות העבודה שמבצע בעל המניות?

האם עבודה זו הייתה מתבצעת ע"י עובד "רגיל" לולא ביצע אותה בעל המניות?

האם השכר המשולם לבעל המניות הינו רגיל והגיוני בנסיבות העניין?

האם ניתן להבחין בין פעילותו של האדם כ"עובד" ובין פעילותו כבעל מניות?

ראו לדוגמה:

עע (ארצי) 242-09 ויוריטה בע"מ נ' יוסף רז, (פורסם בנבו) (ניתן ביום 31.5.12)

עבל (ארצי) 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, לד (1999) 97

מבחנים אלו נועדו לקבוע אם בעל המניות אכן עובד של התאגיד, או שמדובר בתבנית העסקה פיקטיבית שנועדה לעקוף את חוקי מיסוי וכדומה.

באשר לחברי קיבוץ, מובן כי אין מדובר בהעסקה פיקטיבית, אלא אכן בחבר קיבוץ העובד עבור התאגיד – הקיבוץ, והמקבל שכר בהתאם לעבודתו.

לסיכום, במידה והנכם חברים בקיבוץ מתחדש, וחוששים כי זכויותיכם כעובדי הקיבוץ נפגעו, מומלץ כי תפנו לעו"ד הבקיא בדיני הקיבוצים ובפרט בנושא יחסי העבודה בקיבוץ, לשם בחינת ומיצוי זכויותיכם.

מאמר זה נכתב ע"י עוה"ד חיה שאבי, ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116