היזהרו בהעברה ללא תמורה של זכויות במשק חקלאי

רבים מבעלי זכויות בנחלות מעבירים את זכויותיהם בנחלה לאחד מילדיהם ללא תמורה עוד בחייהם, וזאת, מתוך רצון לקבוע עובדות לעניין "יורש" הנחלה ולמנוע אגב כך יריבויות ומאבקים על הזכויות בנחלה לאחר פטירתם, וכן נוכח המיסוי הכבד המוטל בעת מכירת הנחלה.

הנוהג הוא, כי במקביל להעברת הזכויות בנחלה ללא תמורה, חותמים הצדדים על חוזה אשר יסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים לכל תקופת חיי מעביר הזכויות/נותן המתנה ולרבות במקרה שיעבור לבית אבות ו/או חלילה יהיה סיעודי ונזקק.

אך 'אליה וקוץ בה'. לצד 'הרווח' בקביעת יורש לנחלה ובמניעת סכסוך עתידי, עלולים מקבלי המתנה למצוא עצמם בבוא היום בפני שוקת שבורה עת בוטל הסכם העברה ללא תמורה.

סעיף 8(א) לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע, כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים".

סעיף 8(ב) לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע, כי "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".

נשאלת השאלה, האם יש תוקף למתנה שנתנה בחיים ונרשמה ע"ש מקבל המתנה בחיים, ואולם בפועל הזכויות נותרו של נותן המתנה עד לאחר פטירתו?

פסק דין של בית המשפט העליון בעניין דומה ניתן בע"א 763/88 ערן פילובסקי ואח' נ' רו"ח עובדיה בלס ואח', פ"ד מה (4) 521, שם קבע כב' השופט דב לוין:

"אין מקום לטענה, כי המתנה הוקנתה עוד בחיי המנוחה, משום שהבעלות בדירה נרשמה על שם המערערים, עוד בחיי המנוחה.

כל שקיבלו המערערים בחיי המנוחה היה רישום הבעלות בדירה, אך הבעלות עצמה נותנה בידי המנוחה, שכן בעלותה וגדרה בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 סעיף 2 כ"זכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה…". על פי המסמך הנוסף, נותרה זכות זו בידיה של המנוחה והוענקה לכן למערערים רק עם מותה.

לאור הדברים האמורים לעיל אין כל תוקף למתנה אף ללא כל הודעת ביטול, והדירה מהווה חלק מעיזבונה של המנוחה".

ובעניינינו, מבחינה פורמאלית, הזכויות בנחלה מועברות אמנם לידי מקבל המתנה ונרשמות על שמו באגודה החקלאית ובמנהל מקרקעי ישראל, אולם, מכוח ההסכם שבין הצדדים, עיקר הזכויות בנחלה נשארות בידי נותן המתנה (כדוג': מגורי נותן המתנה בשטח הנחלה, דיבדנדים באגודה, הכנסה מהשכרת נכסים בנחלה וכו', חוסר יכולת למכור את הנחלה וכו'), וזכויות מקבל המתנה, מאידך, מוגבלות.

מקבל המתנה אינו יכול לנהוג בנחלה 'מנהג בעלים'!

שאלת תוקפו של הסכם המתנה תתעורר בדרך כלל לאחר מלאת ימי ההורים/נותני המתנה, ובמידה ויתעורר סכסוך בין היורשים. בית המשפט עשוי להורות על ביטול הסכם המתנה בטענה שמדובר במתנה עתידית שתושלם רק לאחר פטירת נותני המתנה – דבר הנוגד את הדין, ובמקרה זה עלול מקבל המתנה למצוא עצמו ללא כל זכויות בנחלה, וזאת אף אם בנה את מרכז חייו בנחלה.

לסיכום, ניתן לבצע עסקת העברה ללא תמורה של הנחלה לילד/יורש בצד הסכם בין נותן המתנה ומקבל המתנה שיבטיח את עתידו וזכויותיו של נותן המתנה, ואולם, על הסכם זה להיות ערוך באופן זהיר ונכון על מנת שיהיה תקף ביום פקודה. מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני אגודות שיתופיות ובדיני מקרקעין טרם ביצוע עסקת העברה ללא תמורה.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116