צוואות מיוחדות

כתבנו בעבר על חשיבותה של צוואה.
במאמר זה נסקור שני סוגים של הוראות מיוחדות בצוואה, בהן ניתן לעשות שימוש על מנת להבטיח שרצוננו יתממש גם לאחר 120.
1. צוואה הדדית
חוק הירושה מאפשר לבני זוג לערוך צוואות הדדיות, תוך הסתמכות זה על צוואתו של זה.
בדרך כלל, המטרה בעריכת צוואות הדדיות היא כפולה:
ראשית, כל אחד בני הזוג רוצה להבטיח שלאחר פטירתו של בן הזוג השני, כל הזכויות בעיזבון יעברו לידי בן הזוג הנותר בחיים.
שנית, כל אחד מבני הזוג מעוניין לקבוע מה ייעשה ברכוש לאחר שגם בן הזוג השני ילך לעולמו ואיש מהם לא ייוותר בחיים.
למשל, בדרך כלל מעוניינים בני הזוג לוודא שהרכוש שהורישו לבן הזוג השני יגיע לילדים המשותפים בלבד ולא לילדים שעשויים להיוולד לאחר פטירת אחד מהם, מבן זוג חדש.
כדי לערוך צוואה הדדית באופן נכון ומיטבי יש להכיר את הוראות החוק לגבי אופן עריכת צוואה כזו וכן להבין מהן השלכותיה של צוואה הדדית למשל – מה קורה אם אחד מבני הזוג רוצה לשנות את הצוואה ההדדית?
בנוסף, יש להביא בחשבון בעת עריכת הצוואה את "תקופת הביניים" שבין פטירת בן הזוג הראשון ועד פטירת בן הזוג השני ולקבוע הוראות מתאימות בעניין. הרי לא נרצה לערוך צוואה בה נקבע שלאחר פטירת שני בני הזוג יעבור הרכוש לילדים המשותפים, כשבפועל בן הזוג שילך לעולמו אחרון יעביר את הרכוש לאחרים עוד בחייו (למשל – לבן זוג חדש), וכך לא יישאר דבר לילדים.
2. יורש אחר יורש / יורש במקום יורש
חוק הירושה מאפשר לאדם לקבוע בצוואתו "שרשרת ירושות".
למשל, ניתן לקבוע שאדם מסוים יהיה היורש, אך אם הוא לא יהיה בין החיים או אם יתקיים תנאי אחר שנקבע, יורש אחר יבוא במקומו.
אחת הסיטואציות, לשם הדוגמה, בהן נעשה שימוש בסעיף מסוג זה היא כאשר אדם מעוניין להוריש את רכושו לילדו, אך אינו מעוניין שלאחר פטירתו של ילדו יעבור הרכוש לבן הזוג של הילד אלא לילדיהם – נכדי המוריש. על כן אדם יכול לקבוע שהוא מוריש את רכושו לילדו וכי לאחר שגם ילדו ילך לעולמו יעבור הרכוש לנכדים.
סעיף מעניין בחוק הירושה שחשוב להכיר בנושא זה הוא סעיף 49 לחוק, שעניינו במקרה בו יורש מכוח צוואה נפטר לפני המצווה. נדגים סעיף זה על מקרה אפשרי: שרה ערכה צוואה לטובת רבקה ולאה. רבקה נפטרה ראשונה ורק לאחר מכן נפטרה גם שרה. לאה עודנה בחיים.
אם שרה קבעה מראש בצוואה מי יזכה בחלקה של רבקה אם רבקה לא תהיה בחיים בעת פטירתה של שרה – היורש במקום רבקה יהיה מי ששרה קבעה לשם כך.
אם שרה לא קבעה מי יירש אותה במקום רבקה במקרה כזה, ולרבקה יש צאצאים – צאצאיה של רבקה יירשו את חלקה ברכוש שרה.
אם שרה לא קבעה כאמור מי יירש אותה במקום רבקה, וכן לרבקה אין צאצאים – חלקה של רבקה על פי הצוואה מתבטל וכך לאה (היורשת השנייה בצוואה) תקבל את מלוא העיזבון.

כפי שניתן להבין משתי הדוגמאות שפירטנו לעיל, עריכת צוואה טובה הנה מלאכה מורכבת שיש להתאים אותה לכל אחד לפי נסיבותיו. מומלץ להשקיע חשיבה ולערוך צוואה נכונה שתגשים את רצון המצווה לאחר 120.

נכתב ע"י עו"ד חיה שאבי-פישר ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

Tags: , , , ,

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116