הסכם בדבר ירושה עתידית

א. סעיף 8(א) לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כדלקמן:

"הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים"

ב. מה הטעם העומד בבסיס הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה?

ג. בדברי ההסבר לחוק נאמר:

"יש לראות כספקולציה בלתי רצויה ואף בלתי מוסרית, הסכם בדבר ירושה עתידה וויתור על ירושה כזאת"
(משרד המשפטים, הצעת חוק הירושה (תשי"ב), עמ' 48)

המחוקק ראה עסקה בירושה עתידית כסוג של "הימור" הכרוך במותו של אדם, וקבע את בטלותו בחוק מטעמי מוסר ותקנת הציבור.
ראו: בע"מ 8974/12 פלונית נ פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים)

עיקר תחולתו של סעיף 8 (א) לחוק הירושה, לגרסת המחוקק, הנה על היורשים ועל צדדים שלישיים, ולא דווקא על המוריש עצמו.
המחוקק סבור, כי אין זה ראוי ואין זה מוסרי שאנשים יערכו הסכמים שביצועם תלוי במותו של אדם.

ד. המלומד ד"ר ה' שטראוס סבור אף הוא, כי ההסכם המדובר בסעיף 8 (א) לחוק הירושה הנו הסכם בין היורשים העתידיים, וכי הוויתור האמור הנו ויתורו של היורש העתידי כלפי המוריש העתידי על ירושתו.

ה' שטראוס, דיני הירושה בישראל (1970), עמ' 39 ; ע"א 682/74 יקותיאל נ ברגמן, פ"ד כט (2) 757.

ה. בית המשפט העליון נימק אחרת את הטעם העומד בבסיס הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה.

העקרון המנחה, לדעת בית המשפט העליון, הוא חופש המצווה.

ו. בע"א 155/73 שרון נ ליבוב פ"ד כח (2) 671, קבע כב' השופט י. קיסטר:

"ברור שהמחוקק לא רצה לתת אפשרות למוריש לקשור עצמו בדבר ירושתו על-ידי כל סידור או הסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו.
לא קשה להסביר את טעמו של דבר. ראשית, המחוקק סבר שאדם אינו יודע את מידת ימיו ומה יהיו צרכיו עד לרגע האחרון. ושנית, אדם עלול, בזמן שהוא שרוי במצב-רוח מסויים, לקשור עצמו ואף למסור את השליטה או זכויות ברכושו לאדם מסויים כבר בחייו, ולאחר זמן יראה ששגה ויבקש לחזור בו ואם לא תהיה לו האפשרות לשנות את החלטתו, יהיה מן הצועקים ואינם נענים; והמחוקק רצה למנוע זאת. על-כן קבע המחוקק, שאדם יכול לעשות דיספוזיציה לאחר מותו רק על-ידי צוואה, המקבלת תוקף רק עם פטירתו, וער אז יוכל לשנותה כל-אימת שירצה"
ראו גם: בע"מ 8974/12 פלונית נ פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים) ; ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה (1) 477 ; בע"מ 7468/11 פלוני נ' אלמונית (פורסם במאגרים משפטיים)

ז. הרציונל שהועלה בפסיקה נוטה לתחולת הסעיף על המוריש דווקא.
כוונת סעיף 8 (א) לחוק הירושה הנה להבטיח את חופש המצווה להנחיל את נכסיו על-ידי צוואה, ועל כן רצוי להקפיד כי המוריש לא יוכל להגביל חופש זה על-ידי הסכמים עם יורשים או עם צדדים נוספים.
גם לשון סעיף 8 (א) לחוק הירושה תומכת בפרשנות לפיה ה'נמען' הנו המוריש.
סעיף 8 (ב), המגיע מיד לאחר סעיף 8(א), אשר אוסר על מתנה שתוקנה למקבל עקב מותו של המוריש שלא באמצעות צוואה,, מתייחס מפורשות למותו של המוריש. מכיוון שנותן המתנה האמור בסעיף 8 (ב) הוא המוריש, מתחזקת המסקנה כי גם עורך ההסכם האמור בסעיף 8 (א) הנו המוריש.
ראו: בע"מ 8974/12 פלונית נ פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים)
ח. אם כן, מה דין הסכם שנערך בין היורשים ובין עצמם ביחס לעיזבון המוריש?

ט. פסק הדין המנחה בקביעת היקף תחולת סעיף 8 (א) לחוק הירושה ניתן בע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן, פ"ד כט (2) 757 (להלן גם: "פסק דין יקותיאל")

בית המשפט העליון קבע בפסק דין יקותיאל, כי סעיף 8(א) לחוק הירושה מגביל את חופש החוזים, ושמשכך יש לפרשו על דרך הצמצום.
בפסק דין יקותיאל נקבע, כי יש להבחין בין עסקאות שעניינן העברת זכות הירושה עצמה, בין אם בהענקה ובין אם בשלילה, לבין עסקאות שעניינן העברת נכס מנכסי העיזבון.

עסקה מהסוג הראשון הנה אסורה על-פי הסעיף, ואילו עסקה מהסוג השני – מותרת.

"המחוקק מבחין היטב בין "ירושה" מכאן לבין "עזבון" מכאן: "הירושה" היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש "העיזבון" לידי יורשיו (סעיף 1). בסעיף 8(א) אינו אוסר עסקאות בעיזבון, אלא הוא אוסר עסקאות "בירושה" (שים לב גם לכותרת השוליים וגם לדיבור "ירושתו" שבגוף הסעיף): מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעיזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסוים מנכסי עזבונו. האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי-צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי עיזבון"

י. טרם עריכת ההסכם, עלינו לברר האם ההסכם עוסק במעמדו של אדם כיורש – מצב שיכול להביא לידי ביטולו של ההסכם מכח הוראת סעיף 8 (א) לחוק הירושה, או שההסכם דן בנכס מתוך נכסי העיזבון ואז הוא עשוי להיות תקף.

מאמר זה נכתב ונערך ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

Tags: , , , , ,

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116