ביהמ"ש: חוזים יש לכבד, גם ב"איחור" של 6 עשורים

יורשיו של בעל קרקע באזור הצפון התנגדו לרשום חלק מהזכויות בקרקע על שם הנתבע, שטען שהשטח נרכש עבורו בשנת 1950, כאשר היה בן 9. לפני שבועיים בית המשפט קבע כי העסקה כשרה
26.10.16
לפני שנתיים הגיש גבר בן 75 בקשה לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת על 1/6 מהזכויות על קרקע בתחומי המועצה המקומית אעבלין, שלדבריו נרכשו עבורו על ידי אביו בשנת 1950.
בעל הזכויות ביתר החלקה הלך כבר לעולמו בשלב זה, ויורשיו התנגדו לרישום ההערה גם אחרי שקיבלו העתק מהסכם המכר הישן.
בתביעה שהגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה, הם ביקשו שיכריז שאין למסמך הזה כל תוקף, בין היתר משום שחתימת אביהם על ההסכם זויפה ויש בו פגמים שונים (למשל הם טענו לחוסר תיאום בין מועד הנפקת הבולים על המסמך לבין מועד החתימה עליו).
עוד הם טענו כי אין מקום לקבל הסכם שנערך עבור קטין בן 9 ללא אישור בית המשפט, וכי התובע השתהה זמן רב עם תביעתו.
בתגובה, טען הנתבע כי אביו התקשר בהסכם בשמו, וכי מיום חתימת ההסכם הוא ומשפחתו מחזיקים בקרקע המדוברת ואף עיבדו ומסקו את עצי הזית במקום.
תקף או לא תקף?
בעקבות המחלוקת בין הצדדים בנוגע לאמיתות החתימה מינה השופט סוקול מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי אכן מדובר בחתימתו של אבי התובעים.
מכאן, עבר השופט לעיין בטענות התובעים לפיהן המסמך אינו כשר וקבע כי גם אם ישנן אי אילו אי-התאמות טכניות בנתונים, הן אינן משפיעות על מהימנות ואמיתות המסמך, בפרט כשמדובר במסמך ישן ביותר משנות ה-50'.
באשר לטענה כי לא ניתן לקבל הסכם המקצה מקרקעין לקטין, נקבע כי ההסכם נחתם זמן רב לפני שחוק המקרקעין וחוק הכשרות והאפוטרופסות נכנסו לתוקף (חוק המקרקעין נכנס לתוקף ב-1969 ואילו חוק הכשרות ב-1962) –כך שבאותה תקופה עדיין לא היו הוראות מגבילות על מכירת קרקע לקטינים.
השופט הסביר כי הדין שחל על ההסכם הוא חוק הקרקעות העותמאני והקוד האזרחי העותמאני ה"מג'לה", שאינם שוללים את תוקף ההסכם הזה (מה גם שאין חולק שהוא נעשה לטובת הקטין).
באשר לטענת השיהוי, השופט קבע כי לפי החוק העותמאני, תקופת ההתיישנות של תביעה לאכיפת חוזה נמנית מהיום בו המוכר כופר בעסקה. היורשים כפרו בעסקה בשם אביהם – המוכר – רק בשנת 2014, כך שלא מדובר בשיהוי כלל.
השופט הוסיף כי העובדה שהתובעים לא פעלו כדי לתפוס חזקה שבשטח המדובר לאורך השנים מעידה על כך שידעו שהוא לא שייך להם.
בשים לב לכל האמור, השופט שוכנע כי ההסכם בין אביהם של היורשים לבין הנתבע (באמצעות אביו) תקף מבחינה משפטית, והכריז על זכותו של הנתבע לרשום את השטח על שמו.
ואולם מאחר שהנתבע בכל זאת השתהה ברישום זכויותיו, לא נפסקו לטובתו הוצאות

הכותב, עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף אלקיים ושות', לא ייצג בתיק

אין עדיין תגובות

הוסף תגובה

You must be logged in to post a comment.

סניף ראשי – דרך אבא הלל סילבר 7 (בית סילבר) רמת גן 5252204, טל: 03-6122772, פקס: 03-6122773, office@se-law.co.il
סניף אילת – שדרות התמרים 21, "בית הארד" , אילת, מיקוד 88000, טל: 08-6525115, פקס: 08-6525116